מאורי אש פט

להיות אחדות גמור ולכך אמרו תיקנו שיהיו אומרים בחשאי שהוא בסוד זיווג וצריך להיות בחשאי והמשכיל יבין וק"ל

מסכת תמיד בפ' לא היו כופתין בעשרה דברים ששאל אלכסנדר מוקדן את זקני נגב אמר להם מן השמים לארץ רחוק או ממזרח למערב א"ל ממזרח למערב תדע שהרי חמה במזרח הכל מסתכלין בה חמה במערב הכל מסתכלין בה חמה באמצע הרקיע אין הכל מסתכלין בה וחכמים אומרים זה וזה שוים כו' אמר להם אי דין מתקרין חכם א"ל הרואה את הנולד אמר להון מה דין אתרסתין לקבלן אמרו לו שטנא נצח אמר להון קטלינא לכון בגזירת מלכים אמרו לו שלטן ביד מלכא ולא יאה למלכא כדיב מיד אלבוש יתהון לבושין דארגוין ושוי מונכא דדהבא על צואריהון עכ"ל ופרש"י אתרסתין לקבלן מה זה שאתם נלחמים עמנו ואינכם מחזיקים באמונתינו והלא אנחנו למעלה מכם שטנא נצח השטן הוא שמתעה אתכם ומנסה אותנו ולא יאה למלכא כדיב אין טוב למלך לכזב שהבטיחם שלא יענישם אם ישובו לשאלותיו ופרש"י דחוק מאד שלא נזכר בענין זה כלל שהבטיח' שלא יענישם וביותר איכא למידק מה שאמר קטלינא לכון בגזירת מלכין למה הוצרך לזה לומר בגזירת מלכין ובתחילת שאלתו מן שמים לארץ רחוק נדחקו המפרשים יעויין במהרש"א מלבד זה מה הי' רוצה אלכסנדרוס בזה מאי נפקא לי' מיניה אי ממזרח למערב רחוק או משמים לארץ רחוק ונראה ליישב דהא מהרש"א כתב שאלכסנדר היה חכם בחכמת הפילוסופיא שהי' תלמיד של אריסטוטלוס

ונראה דאי' בפ' מי שהיו טמא דחכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע א' רבי ונראין דבריהם מדברינו כו' ואמרינן במדרש רבה בפ' א' דשמים וארץ נבראו כאילפס וכסוי ומפרש היפ"ת שהתוכנים אומרים שהארץ כמרכז בעגול' וא"כ בהכרח יש בין מים עליונים לתחתוני' שיעור רב אבל לפי המדרש שהשמים למעלה מן הארץ כאוהל הנטויה על הארץ וקצות השמים על ממי אקינוס הם פרושים יעויין שם ולפ"ז ע"כ א"א לחמה להלוך תחת הקרקע וע"כ היא נכנס בעובי הרקיע בלילה ומהלכת למעלה מן הרקיע ובשחרית נכנסת בעובי הרקיע ומהלכת תחת הרקיע ולכך שיערו חכמים דעובי של רקיע אחד מששה ביום אבל לדעת חכמי האומות והתוכנים שהארץ כמרכז בעגולה א"כ מהלכת בלילה תחת הקרקע ויש חילוק גדול אם אנו אומרים כדעת התוכנים א"כ בודאי יש מרחק גדול בין מזרח למערב יותר בכפלים מן השמים לארץ לדעת חכמים אפשר דשניהם שוים או י"ל דגבוה השמים רחוק יותר מן מזרח למערב וזה שביקש אלכסנדר מוקדן מחכמי הנגב לומר לו במופת ולהכריע כחכמי ישראל או כחכמי א"ה וכחכמי התוכנים שהוא הי' אחד מחכמי אומות ולכך שאל לחכמי נגב שיאמרו לו אי מן השמים לארץ רחוק או ממזרח למערב רחוק דאי ממזרח למערב רחוק ע"כ צריכין אנו לומר כדעת חכמי האומות והתוכנים שהארץ כמרכז בעגולה ואי מן השמים רחוק י"ל כדעת חכמים וחכמי נגב השיבו דע"כ ממזרח למערב רחוק והוא מוכר במופת כשחמה במזרח הכל מסתכלין בה וכן כשהחמה במערב הכל מסתכלין בה וכשהיא באמצע רקיע אין הכל מסתכלין בה ש"מ דממזרח למערב רחוק כדעת חכמי האומות ותוכנים דהארץ כמרכז בעגולה בכ"מ שאנו עומדים על המרכז אנו רחוקים יותר מה שיש מן השמים לארץ אבל חכמים אומרים זה וזה שווים אזלו לטעמייהו די"ל דשמי' נוגעים בקצה ארץ ובים אקינוס א"כ נוכל לומר דשניהם שוים והא דחמה באמצע רקיע אין הכל מסתכלין בה משום דקאי להדי ולא כסי ליה מידי וק"ל

עוד שאל להון אי דין מתקרי חכם א"ל הרואה את הנולד ובחידושי אגדות הקשה בפ' ד' דאבות קאמר בענין אחר איזה חכם הלומד מכל אדם ול"נ דהא אלכסנדר הי' חכם בכל החכמות שלמד מרבו אריסטו כמ"ש בחידושי אגדות ויש שבע חכמו'. והנה בכל הו כמות אינו יודע עתידות אבל בחכמה התכונה יכול לידע המאורעות שאירע בשנה זו כגון גשומה או שחונה וליקוי חמה ולבנה כמו שאי' על פסוק כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים כו' (ועי' בשבת דף ע"ה ע"א בפי' רש"י לעיני העמים כו' שחכמה ניכרת היא שמראה להם סימן לדבריו שאומר שנה זו גשומה או שחונה והיא כן שכל העתים לפי מהלך החמה) ואמרו רק חכם ונבון הגוי הגדול הזה וזה שאל אלכסנדרוס אי דין מתקרי חכם ר"ל בשבע חכמות מי חכם יותר ואיזה חכמה היא משובחת יותר והשיב לו הרואה את הנולד ר"ל חכמי תוכנים שע"י חכמתם רואי' את הנולד מה שיהי' בעולם וזה חכמה גדולה יותר מכל החכמות

עוד שאל להון מה דין אתרסטין לקבלן אמרו לו שטנא נצח ופירש"י אתרסטין מה זה שאתם נלחמים עמנו ואינכם מחזיקים באמונתינו וקשה להבין התשובה שהשיבו שטנא נצח ונ"ל לישב דאי' בפ' הקורא עומד מעשה עגל שני נקרא ולא מתרגום ואי זה מעשה עגל ב' מן ויאמר משה עד וירא משה ואי' שם תניא ר"ש בן אליעזר אומר לעולם יהיה אדם זהיר בתשובתו שמתוך תשובת אהרן למשה פקרו המינים שנא' ואשליכהו באש ויצא העגל הזה ופי' רש"י דלכך לא מתרגם פן יטעו עמי הארץ ואמרו ממש היה בו שיצא מאליו ופי' מהרש"א ומהאי טעמא קאמר בסמוך דפקרו המינים מתוך התשובה שהשיב אהרן והם לא יאמינו מדרוש חכמים דר"ל שלא ידע שיצא העגל הזה ע"י כישוף של ערב רב ורש"י בחומש פי' עגל מסכה כיון שהשליכו לאור בכור באו מכשפות ערב רב שעלו עמהם ממצרים ועשו אותו בכשפי' וירא אהרן שהיה בו רוח חיים שנאמר בתבנית שור אוכל עשב וראה שהצליח מעשה שטן עכ"ל ואי' בפ' ד' מיתות א"ר יוחנן אלמלא וי"ו שבהעלוך נתחייבו שונאיהם של ישראל כליה כו' א"ל רשב"י והלא כל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם שנאמר בלתי לה' לבדו אלא מה ת"ל אשר העלוך שאיוו לאלהות הרבה ופי' מהרש"א בודאי האמינו ולכך לא נעקרו אלא שאיוו לאלהות הרבה ואמרו שהאחד הנמצא נתן כח לאלהות וכוחות רבים עזב ה' את הארץ ואלו הכוחות והאלהות יהיו מנהיגים בארץ וכ"כ הרמב"ם שזה דעת רבים מעובדי ע"א שעובדים אותה שאומרים שנתנה ההנהגה בידה עכ"ל הרי לפנינו שע"י עשיות עגל טעו ואיוו לאלהו' הרבה שאמרו שה' עזב את הארץ ונתן כח ו משלה לנהוג והם יהיה מנהיגים בארץ ועבדו למזל שור שהוא ראש לכל המזלות אך באמת דבר זה נעשה ע"י כשפים שהי' בו רוח חיים כמו תבנית שור ומעשה שטן הצליח

וזה שאל אלכסנדרוס למה אתרסטון לקבלן ר"ל למה אין אתם מקבלים אמונתינו שאנו אומרים שעזב ה' את הארץ ונתן כח לצבא השמים שהם ינהיגו הארץ וראיה שהי' בעגל מזל שור רוח חיים ועי"ז איוו לאלהות הרבה א"כ יש לעבוד לכוכבים ומזלות והם השיבו דמן העגל שהיה בו רוח חיים אין ראיה משום דשטנא נצח כ רש"י שמעשה שטן ע"י כישוף הצליח אבל לעול לא היה בו ממש ולא עזב הקב"ה את הארץ

וזה פי' המדרש בראשית פ' ב' וחושך על פני תהום זו מלכות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן שהיתה אומרת להן כתבו על קרן שור שאין להם חלק באלהי ישראל ועי' במדרש רבה סוף פ' תזריע ולכאורה אין לו הבנה למה על קרן שור אלא נראה שהם אומרים בשעה שעבדו למזל שור שהוא עשיות העגל לא השפכו להקב"ה כלל אלא שאיוו לאלהות הרבה ואמרו שעזב את הארץ ונתן כח וממשלה לצבא השמים להנהיג וכן יאמרו הגוים אי' אלהיהם וא"כ אל תבטחו ותסמכו שיציל ה' אתכם מהגלות יון וק"ל

עוד אמר להון קטילנא לכון בגזירת מלכין והם השיבו שלטן מלכא ולא יאה למלכא כדיב ואיכא למידק בלישנא דאמר להון קטלינא לכון בגזירת מלכין מאי הוצרך לומר בגזירת מלכין ונראה לישב דבר זה מאי דאי' בפ"ק דמגילה שלשה שלטו בכיפה וכתבו התוס' בדף י"א ע"א ד"ה שלשה והא דלא קחשיב אלכסנדר מוקדן משום דלא איירי הכא אלא באותן הכתובים להדיא עכ"ל נמצא אנו למידן שאלכסנדר מלך בכיפה ואי' בפ' האשה בפסחים א"ר אושיע מ"ד צדקות פרזונו בישראל צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שפזרם לבין האומות והיינו דאמר ההוא מינאה לר' חנינא אנן מעלינן מינייכו עד דא"ל רצונך יטפיל לך תלמיד אחד נטפל לו ר' אושיע וא"ל משום דלא ידעיתו היכי תעב דו תכלינהו לכולהו ליתנהו גבייכו תכלו מאי דאיכא גבייכו קרו לכו מלכות קטיעת' נמצא אם אינן תחת מלך אחד אין אנו מתיראים כל כך שיכלה אותנו דלא ליקרי מלכות קטיעת' אבל אם אנו תחת מלך אחד המושל על כל המלכים בידו לגזור לכלות אותנו אבל הקב"ה הבטחנו שלא יכלה אותנו כמ"ש בפ' נצבים באריכות פי' הפסוק ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתם כו' לכלותם כי אני ה' אלהיכם שהקב"ה יכול לכלות האומות שיושבים תחת ע' שרים ויפקוד ה' על צבא מרום במרום והדר על מלכי אדמה שבידו להעביר השר אבל ישראל הם תחת הקב"ה כשם ששמו הגדול לעולם קיים כך ישראל לעולם קיימים ונ"ל דבזה מחולקי'