מאורי אש פב

תנא דבי ר"ע ויעויין בח"ה והבינהו) ולפ"ז י"ל שהיה לרבינו גירס' התוס' שריפת ערל ומח"כ פסולה יוסף ה"ב אומר ערל כשירה ומח"כ פסולה ויוסף ה"ב היא. דקשי' ליוסף ה"ב מנ"ל דערל כשר בפרה וא"ל מק"ו מט"י מנגיעה דתרומה כר"א י"ל מח"כ יוכיח כיון דהוא גופיה ס"ל מח"כ פסולה בפרה וע"כ לפרש דאיהו יליף דערל כשר בפרה ממה מצינו מט"י וקשה הא איכא למימר מה לט"י שכן הוא מותר במעשר ועכ"ל דס"ל גם ערל מותר במעשר ומוכח שפיר דפליג על ר"ע דפוסל במעשר לפי שיטתו של רבינו ז"ל ואתיא הכל על הנכון ועיין

שם ריש פרק האשה שלום. במשנה האשה שהלכה היא ובעלה למ"ה שלום בינו לבינה ושלום בעולם ובאה ואמרה מת בעלי תנשא מת בעלי תתיב' שלום בינו לבינ' ומלחמה בעולם. קטטה בינו לבינה ושלום בעולם ובאה ואמרה מת בעלי אינה נאמנ' ר"א לעולם אינו נאמנת אא"כ באתה בוכה ובגדים קרועים אמרו לו אחת זו וא' זו נאמנת גמ' תנא שלום בינו לבינה משום דקבעי למיתני קטטה בינו לבינה. תנא שלום בעולם משום דקבע"ל מלחמה בעולם. אמר רבא מ"ט דמלחמה משום דאמרה בדדמי כו' וסבר' ודאי מת כו' ומסיק דרעבון גרוע ממלחמה דבמלחמה כי אמרה מת בעלי על מטתו נאמנת אבל ברעבון אינה נאמנת עד שתאמר קברתיו כו' איבעי' להו החזיקה היא מלחמה בעולם מהו מי אמרי' מה לה לשקר דאי בעי אמרה שלום בעולם או דלמא כיון דאתחזק אמרה בדדמי לא אתי מה לה לשקר ומרעי' לחזקתי' עכ"ל הגמ' תוס' בד"ה דאי בעי אמרה שלום בעולם וא"ת אמאי לא אמר מיגו דאי בעית הוית אמרה מת ע"מ ונראה דהיכא שנהרג במלחמה שפיר י"ל מיגו דאי בעי אמרה שלום בעולם ונהרג אבל נהרג אטו מת לא עכ"ד והקשה הגאון מוהרש"א ז"ל א"כ מהוי הקשו ר"י בד"ה מי אמרי' כו' דגם במלחמה בעולם נימא דאית לה מיגו דיכולה לומר מת ע"מ דהא נהרג אטו מת לא אמרי' יעש"ה ובאמת קושיא נפלאה היא להנראה. ונלע"ד ליישב קושייתו דהנה הרמב"ם ז"ל וכן הרי"ף הביאו דבמלחמה בעולם אינה נאמנת לומר מת וקברתיו אלא מת ע"מ והקשה בית יוסף בסי' י"ז דהא בגמ' דילן משמע דקברתיו עדיף מן מת על מיטתו דהראי' דבערבון נאמנת לומר קברתיו ואינה נאמנת לומר מת ע"מ ואיך פסקו דבמלחמה נאמנת במת ע"מ ואינה נאמנת לומר קברתיו ויעויין בדברי הב"ש. ונראה ליישב ע"פ הפשוט דהפירוש אמרה בדדמי מורה על שני דרכים דרך א' כפשטותו דאמרי בדדמי היינו שהיא סוברת ע"פ אומדן דעתה שמת בודאי ולכך באה ואמרה מת בעלי אבל עכ"ז לא משקרת מידי כלל וכלל. והב"ש הביא בשם הר"ן ז"ל פירוש אחר והוא היכא דנראה לה ע"פ אומדן דעתה שמת מורה התירא לנפשה ואמרה איזה שקר שתהיה בו מותרת להנשא בהיות לפי דעתה מת בודאי ולא יגיע לה שום תקלה מזה. ועתה יש מקום לפרש דרי"ף והר"מ ז"ל קיימו בשיטת הר"ן ולפ"ז הוקשה להם למה תהי' נאמנת לומר מת על מיטתו דלמא מאחר של דעתה ודאי מת במלחמה היא משנה בכיון ומשקרת ואומרת מת על מיטתו בכדי שנתירה להנשא. ואולי יש ליישב זאת מאחר שנגמר בדעתה שמת ודאי במלחמה היא יראה לשקר ולשנות הידוע ולומר מת ע"מ מאחר שידוע והוחזק מלחמה בעולם הוה כידוע שנהרג כמ"ש תוס' וממילא היא יראה לשקר ולשנות את הידוע וכזו הסברא מצינו בכמה דוכתי' וע"כ מדאמרה מת ע"מ ש"מ דקושטא הוא דקאמרה ועולים בכושר לפ"ז דברי הרי"ף דשפיר פסקו במת ע"מ נאמנת מאחר שהיא יראה לשקר וכמש"ל משא"כ באומרת מת במלחמה וקברתיו אינה נאמנת דדלמא מה דקאמרה קברתיו הוא שקר רק שאומרת בדדמי שברור לה לפי אומדנה שנהרג במלחמה ע"כ היא משקרת לומר קברתיו ג"כ כמ"ש הב"י ודברי' הללו המה ברורים למבין ובזה מיושב תמיהת מוהרש"א דהא צריכים אנו להבין מה שתירצו בתוס' דנהרג אטו מת לא הוה מיגו יע"ש אכתי תקשה תהא נאמנת במיגו דקברתיו והיינו שנהרג במלחמה וקברתיו ומהכרח לומר דתוס' ס"ל ג"כ כסברת הרי"ף הנ"ל שזכרנו שבאמת במלחמה בעולם אינה נאמנת ולומר קברתיו וכמש"ל. ולפ"ז לעיל בקושי' הראשונה לא מצי תוס' לתרץ הכי הוה קשה תהי' נאמנת במיגו דקברתיו וא"ל דאינה נאמנת ולומר קברתיו דשמא היא משקר' בכיון קשה הא קברתיו עדיף ממת ע"מ ולמה במת ע"מ נאמנת ובקברתיו לא תהי' נאמנת וא"ל דבמת ע"מ א"ל דמשקרת דיראה לשנות את הידוע וכמש"ל ז"א דהא עדיין לא נחתו התוס' לסברא זו רק השתא דאסיקנא בתוספות הסברא במת ע"מ הוה שינוי מן הידוע דהוה כמו שידוע שנהרג ולא הוי מיגו דאי בעי אמרה מת ע"מ דיראה לשנות את הידוע א"כ י"ל אם אמרה באמת מת ע"מ ודאי קושטא הוא ואינה משקרת ולהכי נאמנת לומר כן משא"כ במת במלחמה וקברתיו שפיר י"ל דמשקרת במה דאומרת קברתיו וק"ל:

כתנות פרשת משפטים אור

במדרש רבה ואלה המשפטים הה"ד לשלמה אלהים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך והמדרש הזה אומר דרשוני ונ"ל לומר דאמרי' ריש סנהדרין דף ו' ע"ב נגמר הדין אי אתה רשאי לבצוע וכל הבוצע הרי זה חוטא אלא יקוב הדין את ההר וכן משה הי' אומר יקוב הדין את ההר אבל אהרן אוהב שלום ורודף שלום וכו' ואיכא למידק אמר משה יקוב הדין את ההר ואהרן הי' אוהב שלום ורודף שלום ונ"ל לומר שהתוס' כתבו לפי' רש"י שכתב נגמור הדין שאמרו איש פלוני אתה זכאי ואיש פלוני אתה חייב וקשה מאי ביצוע שייך השתא אחר שנפסק הדין וי"ל שלא יטעו אותו לומר לו יראים אנו שמא טעינו בדין עכ"ל וכבר כתבנו בפ' יתרו שמשה הי' יודע הדין לאמתו שבא השכינה והודיע מי זכאי ומי חייב ולפ"ז לא שייך לגבי משה שמא טעה ולכך אמר יקוב הדין ההר אבל אהרן לא הי' לו מעלה זו ולכך בחר בפשרה וכתב בעל הטורים המשפטים ראשי תיבות הדיין מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט ולפ"ז דבר זה לא היה שייך אצל משה שאמר יקוב הדין את ההר אלא לגבי ישראל המצוה על הדיין שיעשה פשרה טרם יעשה משפט ולכך רמז לו הקב"ה ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ר"ל לפני ישראל הוא אזהרה שיעשו פשרה אבל לגבי דידך אסור לעשות פשרה אלא הדין יקוב את ההר והנה מצינו גבי שלמה שהי' רוצה לדון בלא עדות ובלא התראה שהי' יודע אמיתת הדין מי הוא זכאי ומי הוא חייב ולגבי דידי' הי' אסור לעשות פשרה לכך אמר לשלמה אלהים משפטיך למלך תן ר"ל משפט דוקא למלך שהי' אסור לעשות פשרה אבל צדקתך ר"ל משפט שיש בו צדקה ר"ל פשרה לבן מלך תן שהוא רשאי לעשות פשרה וצריך לדקדק ג"כ בפשרה כמ"ש צדק צדק תרדוף אחד לדין וא' לפשרה והתפלל שיתן ה' בלב בנו שלא להטות הפשרה ועי' בח"מ סי' י"ב וזה פי' המדרש ואלה המשפטי' שהדיין מצווה לעשות פשרה טרם יעשה דין וזה תשים לפניהם ר"ל לבני ישראל ולא לגבי משה לכך אמר הה"ד לשלמה אלהים משפטיך ר"ל שלגבי שלמה נמי הדין שהי' יודע להיכן נוטה ולא שייך לגבי' טעות ולכן אמר משפטיך למלך תן אבל צדקתך לבן מלך ר"ל פשרה שהוא רשאי לעשות פשרה וק"ל

גמ' דב"ק דף פ' ע"א א"ר ישמעאל מבעלי בתים שבגליל עליון הי' בית אבא ומפני מה חרבו שהי' מרעין בחורשין ודנין דיני ממונות ביחיד ואע"פ שהי' חורשין סמוך לבתיהם שדה קטנה היתה ומעבירין דרך עלה ע"כ גמ' ואיכא למידק למה בחרו בשני דברים לרעות בחורשין ולדון דיני ממונות ביחיד. ונ"ל לומר דהני שני דברים מישך שייכי זה בזה דהא כתבו התוס' בד"ה אין מגדלין בהמה דקה אפי' בבית קאמר דלרעות אפי' בהמה גסה אסורה כדאמרי' בזה בורר דף כ"ה ע"ב רועה שאמרו אחד רועה בהמה דקה וא' בהמה גסה ואיכא למידק דהא שם בסנהדרין אי' עוד הוסיפו עליהן הרועין מעיקרא סבר אקראי בעלמא כיון דחזי דקא מכווני ושרי לכתחילה גזרו בהו רבנן וע"ז אמר רבא רועה שאמרו א' רועה בהמה דקה וא' רועה בהמה גסה א"כ קשה מנ"ל לומר הא דתנן בב"ק אין מגדלין בהמה דקה אפי' בבית קאמר דילמא לרעות והא דקתני בהמה דקה דילמא עדיין לא הוסיפו הרועים בימי רבי וגזרו על בהמה דקה לרעות וצ"ל דבימי רבי שסתם המשניות כבר הוסיפו הרועים דהא התם בסנהדרין פריך על הא דאמר רבא רועה שאמרו אחד רועה בהמה דקה וא' בהמה גסה מי אמר הכי והאמר רבא רועה בהמה דקה בארץ ישראל פסולין בח"ל כשרים רועה בהמה גסה אפי' בא"י כשרים ומשני ההיא במגדלי איתמר ופרש"י מגדלי בהמה דקה דעביד' דשמטי ורהטא לתוך השדות אבל גסה לא משתמטא ואפשר לנוטרה אבל רועה אפי' בהמה גסה פסולה שנכנס בשדה של אחרים וקאמר