מאורי אש עה

ומר כי אתרי' ולתרווייהו אור אורתי הוה שוב אין אנו צריכין לכל הני שינוי דחיקי דמשנינה על לשון אור דקראי וברייתא די"ל תרווייהו ס"ל דלשון אור סובל משמעותו בין נגהי בין אורתא והא כדאי' והא כדאי' יעש"ה וצ"ל דהמקשן לא ניחא ליה לפרש הכי דתקשה במאי פליגו בל' אור דמתני' דמר אמר אורתא ומר אמר נגהי דלמא לכל חד להיפוך אלא ע"כ דפליגו בפירוש הלשון אור דמתני' משא"כ במסקנא דמוכח שפיר דאור מתני' היינו לילי מדתנא דבי ר"ש דתני להדיא לילי י"ד בודקים את החמץ. ויש סעד לדברי הגאון ז"ל מדחזינן דהש"ס אסיק כמה פעמים ממתני' בש"ס אור אורתא הוא ולא משני לה לא מידי אעכ"ל משום דהש"ס רוצה להדר מכל הני שינוי דחיקא ולומר תרווייהו ס"ל דאור משמע בין אורתא ובין נגהי וכדי שלא תקשה במה יודע דאור דמתני' אורתא הוא לכך המתין עד שהביא דברי התנא דבי ר"ש דתני להדיא לילי י"ד כו' ולפ"ז י"ל דזה כוונת המקשן באמרו קס"ד מ"ד לילי לילי ממש כלומר דאין פירושו דאור סובל גם נגהי אלא לילי ממש לחוד ואמר שפיר קס"ד דהא במסקנא לא קיימו הכי אלא דס"ל אור משמע ג"כ נגהי כמש"ל בת"ח

ולפ"ז יש להקשות בחידוד התלמידים מאי פריך הש"ס מכל הני קראי דלמא לעולם תרווייהו ס"ל דאור משמעותו בין נגהי ובין אורתא כסברת הת"ח והכא מענינא דקרא והכא מענינא דקרא ומאי דפליגו בפירוש לשון אור דמשנתינו אזלי לטעמייהו דהנה זכרנו בדיבור הקודם דרש"י ז"ל ס"ל דבדיקת חמץ דאורייתא כדי שלא יעבור ב"י וב"י והתוס' הקשו ע"ז א"כ בדיקה ל"ל הא מדאורייתא סגי בביטול בעלמא ואמרי' הבודק צריך שיבטל ע"כ פירשו בתוספות דבדיקת חמץ דרבנן כדי שלא יבוא לאוכלה. והר"ן ז"ל הקשה לשיטת תוס' הא גמרינן לקמן בגמרא דבדיקת חמץ לאור הנר בג"ש דחיפוש מבנימין ואי הבדיקה כל עצמה מדרבנן איך שייך למילף מקראי יעויין לעיל ויעויין בפ"י שכ' אי ילפינן הג"ש מחיפוש דבנימין י"ל מן הסברא דיהיה בדיקת חמץ ביום כמו שהיה החיפוש דבנימין כו' יע"ש וא"כ י"ל דר"ה ס"ל דהבדיקה דאורייתא כפרש"י ז"ל וא"כ שפיר אנו למדין דיהי' לאור הנר מג"ש דחיפוש מחיפוש דבנימין וממילא אמרינן נמי כמו שהתם הוה ביום ה"נ גבי בדיקת חמץ כמ"ש הפ"י ולבעבור זה אמר נגהי בפירו' אור דמתני' ור' יהודה לשיטתו דאיהו גופי' אמר לקמן הבודק צריך שיבטל ובהיות כן ע"כ בדיקת חמץ דרבנן דאי משום בל יראה בביטול סגי ולדידי' צריך לבטל כקושי' תוס' וכיון דלדידיה בהכרח דבדיקה דרבנן ממילא אין ללמוד מג"ש דחיפוש כלל כמ"ש הר"ן אע"כ משום טעמיה אחרינא בודקים לאור הנר משום שאור הנר פה לבדיקה ומש"ה אמר לילי ומההכרח לפרש דהמקשן הראשון פריך מקרא דהבוקר אור דקשי' ליה מאי קמ"ל קרא בזה אע"כ כדי ללמוד ממנו בדיקת חמץ שיהיה ביום וקשיא שפיר לר' יהודה ומשני האור בוקר כתי' כו' והא קמ"ל כדר"י כו' ואחר דמשני דקרא קמ"ל כדר"י אמר רב דיכנס ויצא בכי טוב והיינו ע"כ בנץ החמה דבעלות השחר עדיין חושך ענן וערפל וליכ' בכי טוב וכמ"ש רש"י ז"ל ועיין במהרש"א וא"כ פריך אח"ז שפי' כל הני פירכות דשוב א"ל כנ"ל דתרווייהו ס"ל אור בין נגהי ובין אורתא משמע כו' דא"כ מאי פליגו בפירש אור דמתני' וא"ל דר"ה ס"ל דהיינו נגהי משום דיליף מחיפוש דבנימין קשה א"כ אמאי אמר נגהי שהוא עלות השחר הו"ל בצאת השמש כמו שהי' באחי יוסף וז"ש רש"י ז"ל בפירש המקשן דס"ל נגהי היינו מעלות השחר ויתורץ כמה דקדוקים וקושי' בגמ' עפ"י כנראה למדקדק שם ודוק היטיב: כתנות פרשת בשלח אור

ויהי בשלח פרעה את העם במדרש מי צווח ווי פרעה צווח ווי וכבר כתבו מפרשי התורה ביאור לזה המדרש ול"נ דבר פשוט דאי' בילקוט ראובני ואביאנו אי"ה באריכת ריש פ' יתרו וכ' שם דאי לאו דשלח פרעה מעצמו את העם לא הוי רדף אחר בני ישראל אבל בגין דשלח הוא מעצמו עלה בדעתו דאין הקב"ה פועל טובות ואין בידו להציל את ישראל לכך אמר מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדינו דאי לאו דשלחנו לא הי' יכולת ביד הקב"ה להוציא את ישראל ולכך איתקוף לבו לרדוף אחר ישראל והקב"ה עשה זאת כדי שירדוף אחר ישראל ויטבע בים יעויין שם לתוספת ביאור נמצא למדין בשביל ששלח פרעה מעצמו את העם איתקוף לבו לרדוף אחר ישראל ונטבע כל חילו בים וזה ביאור המדרש ויהי בשלח פרעה את העם מי צווח ווי פרעה צוח בשביל ששלח מעצמו את העם זה גרם לו לרדוף אחר ישראל ונטבע בים לכך צווח הוא ווי בשביל ששלח את העם גרם לו לאבד המונו בים וק"ל: במדרש ילקוט ויאמינו בה' ובמשה עבדו ואם במשה האמינו ק"ו בה' ומה ת"ל במשה ללמדך שכל המאמין ברועה ישראל כאלו מאמין במי שאמר והיה העולם. והנה המדרש הזה נתקשו כל חכמי ישראל ונ"ל לישב דאי' בפ' ד' מיתות דף ס"ג כל המשתף שם שמים לדבר אחר נעקר מן העולם וכתבו תוס' לא דמי להא דכתיב חרב לה' ולגדעון וכן דברנו בה' ובך דלא אסור אלא במידי דאלהות עכ"ל: והנה התרגום פי' ויאמינו בה' במימרא ה' ובנביאותו דמשה עבדו והנה לפי' התרגום יש להקשות שפיר אם במשה האמינו ר"ל בנבואתו בדבריו ק"ו במימרא ה' שהרי נבואתו בא מן הקב"ה אבל אם אנו רוצים לפרש ויאמינו בה' שהאמינו שהוא אלהי עולם ובמשה האמינו שהוא נביא אמת א"כ לא קשיא אם במשה האמינו ק"ו בה' די"ל דאתי לארוייא לן שהאמינו שהקב"ה אלהי עולם אך לפי פי' זה קשה מה ת"ל במשה כיון דקאי ויאמינו בה' במידי דאלהות אסור להשתתף ש"ש ודבר אחר בשלמא אי לא קאי על אמונת אלהות אלא אדברי ה' שפיר שרי להשתתף ד"א כמ"ש דברנו בה' ובך וחרב לה' ולגדעון אבל אי קאי אמידי דאלהות אסור להשתתף: ובזה יבואר המדרש דציין בקרא ויאמינו בה' ובמשה עבדו אי פירושו כמו שפי' התרגום ויאמינו בה' במימרא קשה דה' אם במשה האמינו בנבואתו ק"ו במימרא דה' וא"ת שהאמונה הי' בה' פי' במידי דאלהות שהאמינו שהוא אלהי עולם א"כ אסור להשתתף דבר אחר א"כ הקשה שפיר מה ת"ל במשה הלא אסור להשתתף שם שמים וד"א ומתרץ ללמדך שכל המאמין ברועה ישראל כאלו מאמין במי שאמר והי' העולם א"כ באמונה שניה שהאמינו במשה נמי אתי לארויי על קבלת אלהותו של הקב"ה וכזה מותר להשתתף וק"ל

גמרא דשבת דף ע"ז ע"ב ר' זירא אשכח לרב יהודה דהוי קאי אפיתחא דבי' חמוהו וחזיתא דהוי בדיחא דעתא ואי בעי מיניה כל חללא עלמא הוי א"ל. א"ל מאי טעמא עיזא מסגי בריש עדרא והדר אימרא א"ל כברייתא של עולם דברישא חשיכא והדר נהורא מ"ט הני מכסיין והני מגליין הני דמכסיין מינייהו מכסיין והני דלא מכסיין מינייהו מגליין ופרש"י כברייתא של עולם ברישא חשוכא סתם עזים שחורות וסתם רחילות לבינות מכסיין בזנב והני מגליין העזים אין להם אלי' הני דמכסיין מינייהו רחלים שאנחנו מתכסיין מצמרן גם הם מכוסו' וכתב מהרש"א שפירושו הוא דחוק לפי פשוטו והאריך שם ונ"ל לילך בעקבותיו ואגב יתבאר עוד: גמרא דב"ק דף נ"ב ע"א מאי משכונות ר' יעקב אמר עיזא דאזיל בריש עדרא כדדריש האי גלילאה עלה דרב חסדא כד רגיז רעיא על ענא עביד לנגדותא סימותא ופרש"י לעז המושכת מנקר עיניה ונכשלת ונופלת בבורות והעדר אחרי' כך כשהקב"ה נפרע משונאי ישראל ממנה להון פרנסים שאינם מהוגני' עכ"ל ולכאורה תמוה דמאי מייתי ר' יעקב ראיה דעיזא דאזיל בריש עדרא מההיא גלילאה דדריש כד רגיז רעי' על ענא שממנה עליהם פרנסים שאינם מהוגנים ונראה דבא לרמז דעל הרוב מושלים על ישראל אינשי דלא מעלי ע"י אויבינו פלילים והם מושלי' בנו וזה ידוע דכחו של עשו הוא מסיטרא דעז כמ"ש הזוהר על פסוק ואחי עשו איש שעיר וגם כתב הזוהר פ' ויקרא דף כ' ע"ב על פסוק עמי מאשרים ומתעים בדרך אורחתך בלעו דכיון דרישא דעמי אזלי בחיובא כל עמא איתמשכו אבתרייהו ר' חייא אמר מהכי ואם כל עדת ישראל ישגו ואמאי הוי בגין ונעלם דבר מעיני הקהל דעיני עמא אינון רישייהו וכל עמא איתמשכין אבתרייהו עכ"ל נמצא פרנסי הדור הם עיני הדור המאירים לאדם כיום המאיר לעולם ואם ח"ו הפרנסים אינם מהוגנים הוי כמי שאין לו עינים ובל עמא נכשלים אבתרייהו ובאמת כחו של עשו הי' קודם ליעקב הן להעמיד מושלים בתבל סגנים ופרתמים ואפי' הרבנים ופרנסים ממונים ע"י כחו של עשו וגם על הרוב אויבינו פלילים בעו"ה ובמדרש רבה ולחושך קרא לילה זה עשו ויהי ערב זה עשו ויהי בוקר זה יעקב וזה ששאל לו ע"י רמז מ"ט עיזא מסגי בריש עידרא ר"ל כחו של עשו שהוא מסיטרא דעז