מאורי אש סג

לגדולה שמינהו פרעה על ביתו נמצא למידין אנו שפרעה מינהו לראש על כל ביתו והנה שני אנשים שהיו נצים היו סוברים שמשה הרג את המצרי אע"פ שלא היה חייב עד שיפסקו הב"ד ולא סברו שנמלך בב"ד של מעלה אלא עלו בדעתם כיון שראה משה בעצמו מה שעשה לו בבית ובשדה ועד הרואה נעשה דיין ופסק הדין לנפשיה שחייב מיתה והורגו כמו סנהדרין שראו באחד שהרג את הנפש אם ראו ביום נעשו דיינים ויאמר אל משה מי שמך לאיש שר ושופט עלינו הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי ופסקת הדין לנפשיך ושם נעשית שר ושופט ע"י פרעה וכיון שראית ביום תוכל לדונו בעצמך אבל עלינו לא נעשית שר ושופט וא"כ אי אפשר לומר הדין ולפסוק עלינו ע"פ ראיתך אלא כעד בעלמא וא"א לחרוץ דיננו להריגה וק"ל

ויאמר לרשע למה תכה רעיך במדרש רעיך רשע כמותך וכן פי' רש"י וצריך ביאור למה התפלא בשביל שהוא רשע כמותך אם היה צדיק פשיט' שיש להקפיד למה מכהו ונראה לישב דאי' בזוהר שמיני דפוס אמשטרדם דף ל"ו ע"ב וז"ל וכמה שלוחין אית ליה להקב"ה ובכולהו עביד שליחותא ואפי' בחיות ברא ואפי' ביד נכרי אר"א ובידא דישראל עביד שליחותא א"ל אין כגון רשע בידא דצדיק אבל רשע בידא דישראל רשע אחרא לא עביד ביה שליחותא אלא בזימנא דאיהו לא מכוון ביה הה"ד ואשר לא צדה כו' הרי מבואר ע"פ הזוהר שאינו רשע נעשה שליח על רשע א' במזיד כ"א בשוגג וזה שהתפלא משה רשע למה תכה רעך רשע כמותך בודאי אין הקב"ה עושה שליחותו על ידך וק"ל

זוהר פ' שמות דף י"ז ע"א א"ר חייא לית שולטנא לעו"ג עלייהו דישראל אלא יומא חדא לחוד דהא דכתיב נתנני שוממה כל היום דוי יומא חד לחוד ולא יתיר א"ר יוסי אי יתיר ישתעבדין לא על פום גזירת מלכא הוא אלא על דלא בעינן למהדר לקבלא וכתיב והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה באחרית הימים וכתיב אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך כו' ואי' שם דאלף שנים הוא יומא של הקב"ה דשלטנותא דעו"ג על ישראל ועיין שם ואמרתי זה פי' הפסוק בישעיה אמר שומר אתא בוקר וגם לילה אם תבעיון בעיון (ישעיה כ"א) ופרש"י אמר שומר הקב"ה אתא בוקר יש לנו להזריח לעשות בוקר לכם וגם לילה מתוקן לעשות לעת קץ אם תבעיון בעיון אם תבקשו בקשתיכם למהר הקץ שובו אתיו בתשובה עכ"ל ופי' דחוק מאוד ועפ"י דברי הזוהר הנ"ל מיושב המשך הפסוק דהא לפי דה"ז אינם ראוים ישראל להיות בגלות אלא יומא חד שהוא אלף שנין ואי ישתעבדין יתיר לאו על פום גזירת מלכא הוא אלא על דלא בעי למהדר בתיובתא וכיון דיומא של הקב"ה אלף שנין ואם כלו אלף שנין ויתחילו אלף שנין אחרים הוי בדמיון בוקר שבא יום אחר וזה רמז ישעי' אמר שומר הקב"ה אתא בוקר ר"ל שכלה כבר יומו של הקב"ה אלף שנין שישראל בגלות להתחיל לבוא בוקר אלף שנין אחרנין וא"כ הי' ראוי לגאול את ישראל בגלות המר שכבר כלו כל היום דוי והתחיל בוקר אחר וגם לילה ועדיין ישראל בגלות שהוא דומה ללילה וא"כ הוא תמי' למה ישתעבדון יתיר הלא בדין הי' שלא יהי' בגלות אלא יום אחד ומתרץ אם תבעיון בעיו שבו אתיו ר"ל זה הי' אם עשיתם תשובה אבל כל זמן שלא תעשו תשובה ישתעבדון יתיר וזה בשביל שאינם חוזרין בתשובה גלל כן הוא עדיין לילה וק"ל:

בפסוק והיה אם לא יאמינו גם לשני האותות האלה ולקחת ממימי היאור ושפכת ליבשה והיו לדם ביבש' וראוי לדקדק מאי אלמא נס שלישי משני האותות ראשונים שלא יאמינו ובאות זה שישפוך ממימי היאר והי' לדם יאמינו ובפסוק ואמרת אל פרעה כה אמר ה' בני בכורי ישראל שלח את עמי ויעבדוני ותמאן לשלחו הנני הורג את בנך בכורך והיא מכה אחרונה ויש לתת לב למה התרה במכה זו תחילה והרגיש רש"י בזה ונראה דאי' בזוהר דף י"ח ר' יוחנן אמר הרבה ע"ז היו במצרים ונילוס אלוהי שלהם הי' ובכל אלהיהם ונלקה תחילה אמר ר' אבא הא דר' יוחנן דייקא משום דאלהיהם נלקה בתחילה ואח"כ האומה וכן נילוס נלקה בתחילה והעצים והאבנים הה"ד ויהי הדם בכל ארץ מצרים ובזוהר בשלח דף נ"ב כתב א"ר יודא א"ר יצחק פרעה חכים מכל חרשייא הוי ובכל אינון כתרין ובכל אינון ידיען איסתכ' ובכל סיטרא דלהון לא חמי פורקנא דלהן בישראל ופרעה לא סבר דאית שולטנא אחרא דמהימנותא דאיהו שליט על כולהו ועל דא איתקף לבו כו' הרי אנו למדין דפרעה סבר דלית שולטנא אחרא על אינון כתרין דלי' ומשם לא ראה פורקנא דישראל ולא הי' סבר דהקב"ה שולט על כל השרים וכל עובדי כו"ם יש להם אחיזה בשר שלהם אבל ישראל יש להם אחיזה בשם של הוי' שהוא שליט על כל השרים ולא היה עולה בדעתם שישראל הם עם ה' ולכך אמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו ולא ידעתי את ה' אבל הקב"ה אמר ואמרתי אל פרעה כה אמר ה' בני בכורי ישראל שלח את בני ויעבדוני וגם אמר שלח את עמי משום דישראל יש להם אחיזה בשמו הגדול והם ממש בניו ולו הכח והממשלה על כל עובדי כו"ם ושרים של מעלה ונודע גבורתו אם משפיל השרים של מעלה בזה נודע כחו שגם אומתו של השר ישפיל וזה שאמר הקב"ה בתחילת שליחתו אם לא יאמינו לשני אותות האלה ויסבור שע"י כשפים אתם עושים כן כי לדעת פרעה לא חזי פרקנא דישראל בסיטרא דיליה ולכך אמר ולקחת ממימי היאור שהוא ג"כ אחד מאלהיהן ושפכת היבשה והי' לדם וכיון שאלקה את אלהיהם ידעו בבירור שאני שולט בכולן ויש יכולת בידי להוציאם וכן מצאתי ברש"י שפירש ולקחת ממימי היאור רמז להם שמכה ראשונה נפרע מאלהותכם פי' כשהקב"ה נפרע מן העכו"ם נפרע מאלהותם תחילה שהי' עובדים לנילוס המחיה אותם והפכם לדם עכ"ל והם הם דברי הזוהר כאשר פירשנו ובזה מיושב מה שאמר כה אמר ה' בני בכורי ישראל כו' ותמאן לשלחו הנני הורג את בנך בכורך משום דפרעה ומצרים הי' עובדים למזל טלה שהוא ראשון לכל המזלות והי' סובר שהוא עליון על כל השרים ואין יכולת בשום שר להשפילו ואין כל עו"ג יכולה לצאת מתחת רשותם אבל הקב"ה הוא עליון לכל האלהים שרים של מעלה ולכך אמר ותמאן לשלחו הנני הורג את בנך בכורך ר"ל שבידי להרוג את בנך בכורך שיש להם אחיזה באלהי שלך כי אני למעלה מכל השרי' וישראל הם בני בכורי ממש שיש להם אחיזה בשמי ולכך נאמר ולא שמעת עד כה ומדרשו עד מכת בכורות שמתחלת בכה ר"ל כיון שנלקה שר עליון שלו אז ראה שביד ה' שהוא נעלה על כל אלהים ובידו להוציא את ישראל שהם בנו בכורו מיד מצרים וק"ל

ובזה יש לישב פסוקים ריש פ' וארא לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים כו' ולקחתי אתכם לי לעם כו' וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה דהא כבר הקדמנו דפרעה לא הכיר בשם הוי' והי' סבר מצד סיטרא אחרא דליה לית פרקונא לישראל כי לא מכיר שיש שליט על כל המדות שלו ובזוהר תרומה דקס"א ע"א ר' חייא פתח אבתרי' ואמר אתה הראית לדעת כי ה' הוא אלהים כו' האי קרא אית לאיסתכלי ביה אתה הראית מאי הראית אלא כד נפקא ישראל ממצרים לא הוי ידעי ברזא דהימנותא דהקב"ה כלום בגין דכולהו הוי פלחי פולחנא נוכראה בארעא אחרא בגין גלותא דאינשי כל עיקרא דמהימנותא דהוי בהו בקדמיתא דיריתו כל אינן תריסר שבטין מאבוהן יעקב וכד אתי משה אוליף להון דאית אלהי עילא' בעלמא כמה דאוקמהי לבת' חמו כל אינון ניסין וגבורן דעל ימא וכל ניסין וגבורן דעביד להו במצרים כו' אמר להון משה עד הכי איצטרכני למילף לכו כמו דילפין לרביא מכאן ולהלאה אתה הראית לדעת ואוליפ' עד הכי לדע' למינדע ולאיסתכלא ולמיעל ברזא דמהימנותא ומ"ה הוא כי ה' הוא האלהים עכ"ל הרי למדין מדברי הזוהר דבגין גלותא שכחו ישראל עיקרא דמהימנותא מה שירשו מאבוהן דיעקב והנה משה וישראל התרעמו ואמר מאז באתי לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך לכן אמר הקב"ה לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם עד ולקחתי אתכם לי לעם שאתם תחת רשותי ואני שליט על כל השרים של מעלה וידעתם כי אני ה' אלהיכם המוציא אתכם כו' ונתתי אותה לכם מורשה ר"ל מכח ניסים ונפלאות שאוציא אתכם מתחת סבלות מצרים תדעו שאני ה' שיש בידי לשלוט על כל שרי מעלה וכולם תחת רשותי וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה ר"ל כמו שאמרו קצרה דעתם ר"ל שלא יוכלו להשיג השם על מכונו וזה היה מעבודה קשה דבגין גלותא אישתכח מהם רזא דמהימנותא וק"ל: