עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מאורי אש

מאורי אש מג

Meorei Eish 43 · מאורי אש · free full Hebrew text

Open in the reader →

עצמו אמר והיה כאשר תריד ופרקתי עלו וכל הברכות היו על תנאי אם יקיימו ישראל התורה ולפ"ז אין ראי' שלא נתקיימה ברכתו הוי גביר לאחיך שלא נעשיתי שר וחשוב דלמא מכח שעברת על ד"ת לכך לא נתקיימה הברכות אבל כשתקיים התורה יתקיים ברכתו לכך רמז לו בגרתי תרי"ג מצות שמרתי אפ"ה לא נעשית שר וחשוב א"כ אינך כדאי לשנוא אותי על ברכת אביך וק"ל

ואחר עד עתה נ"ל רמז אמת בזה דאי' במדרש רבה ועתה פן ישלח ידו. אין ועתה אלא תשובה שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל ממך כו' ואמרינן בפ' חלק כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה וזה רמז לו יעקב ואחר עד עתה ר"ל עד שיעשו בני תשובה אז יבוא הגואל וק"ל

גמ' דברכות בפ' אין עומדין דף ל"ד ע"ב א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל הנביאים לא נתנבאו אלא למשיא בתו לת"ח וקונה פרקמטיא לת"ח ומהני ליה לת"ח מנכסיו אבל לת"ח עצמן עין לא ראתה אלהים זולתיך ואיכא למידק כיון דשכר ת"ח לא ראה שוה נביא וחוזה וע"כ שכר הטוב שראו הנביאים ראוהו על עושי המצות ומקיימי התורה א"כ למה פרט ר' יוחנן השכר למצות אלו דמהני לת"ח מנכסיו (ומשיא בתו לת"ח דהוי בכלל מהני ת"ח מנכסיו) ולא לשאר עושי מצות ונראה לישב ע"פ דרך אמת דאי' בזוהר פרשה זו דף קע"א וז"ל משה איסתכל באספקלרי' דנהירא שאר נביאי לא הוי מסתכלי אלא באספקלריא דלא נהירא כו' מאן גרים להון דא בגין דכתיב כי נגע בכף ירך יעקב והוא צולע על ירכו ועל דא כל שאר נביאי אתחלש תוקפייהו ולא הוי יכולין לאתקיימא לקבל המלה על בורי' כדקא יאות מ"ט בגין כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה דנסיב כל חילא דירכא ועל דא איתבר חילא דירכא ואשתאר צולע על יריכו והא כל נביאי דעלמא לא יוכלי לאתדבקא ולקיימי ביה דלעי באורייתא ולית מאן דסמוך ליה ולא אשתכח מאן דאטיל מלאי לכיסתי' לאסתקפא דא אורייתא קא משתכחא בכל דרא ודרא ואתחליש תוקפי' דאורייתא כל יומא ויומא בגין דלית להון לאינון דלעי באורייתא על מה דסמכין כו' דהא איהו הוי ידע דכתיב הקול קול יעקב והידים ידי עשו ואי פסיק קלא דיעקב כדין והידים ידי עשו כו' כדין חלוש תוקפי' דאינון דסמכין ליה וכד לא ישתכח מאן דסמיך לאורייתא כדין לא יהיה קול קול יעקב ויהון ידים ידי עשו כו' ע"ש והנה ידוע לכל יודעי חן דנצח והוד הם תרי ירכין והם סמוכין לאורייתא שהוא בסוד ת"ת ונצח והוד היא אספקלרי' דלא נהירא והנביאים מקבלים משם נבואתם וכל ת"ח יש לו אחוזה במדת ת"ת ולכך אמרו חז"ל חכם עדיף מנביא וכן איתא בזוהר פ' צו דף ל"ה ע"א אינון דמשתדלי באורייתא קיימא לעילא באתרי דאיקרי תורה דהיא קיומא דכל מהימנותא ונביאי קיימא לתתא באתר דאיקרי נצח והוד ועל דא אינון דמשתדלי באורייתא עדיפי מנביאי דאילן קיימא לעילא ואילן קיימא לתתא ובזוהר מצורע דף נ"ג ע"ב פתח ר' יהודה במילי דאורייתא ואמר עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר כו' עד אינון דמטילין מלאי לכיסין של ת"ח דזכין לבנין דיתחזון לנביאי מהימנא הרי לפנינו שנצח והוד הם תרי סמכין ושר של עשו חלש תוקפי' דאינון דסמכין בגין דלא יהי' הקול קול יעקב ויהון הידים ידי עשו והנביאים מקבלים שפע נבואתם מהני תרין סמכין מנצח והוד וזה רמז לן ר' יוחנן כל הנביאים שהם מקבלים נבואתם מהני תרי סמכין לא התנבאו אלא למי שעושה סמכין לאורייתא דהיינו מי שמהנה לת"ח מנכסיו ומשיא בתו לת"ח שהוא בכלל זה וכן עושה פרקמטי' לת"ח שהוא ג"כ מן הסמוכין והם מקבלים נבואתם מתרין סמכין ולכך נבואתם ג"כ לאלו הסמכי' אבל ת"ח עצמן שהם במדת ת"ת למעלה מנצח והוד עין לא ראתה דמשם אין שום נביא מקבל נבואתו

ועפ"ז אמרתי לישב פסוק באיכה ב' מלכה ושריה בגוים אין תורה גם נביאיה לא מצאו חזון ופרש"י אין תורה אין בהם מורה הוראה וקשה להבין חיבור הדברים שמתאונן הנביא אין תורה גם נביאיה לא מצאו חזון מה' אלא נראה דהא כבר כתבנו בשה"ז דמי שמחזיק ידי ת"ח זוכה לבני' דיתחזון לנביאי מהימנא דהוא מדה כנגד מדה שהוא מן הסמכין ונצח והוד ג"כ תרי סמכין מגיע מהם נבואה לנביאי האמת וכבר כתבנו אם אין סמכין לאורייתא התורה משתכח מישראל וגוברי' ידי עשו ולזה הי' מתאונן הנביא מלכה ושריה בגוים שגברו ידי עשו בשביל שאין תורה שאין בהם מורה הוראה שנשתכחה תורה מישראל וזה בא שלא החזיקו ידי ת"ח וגברו ידי עשו וכיון שלא עשו סמכין פגמו בהני תרי סמכין נצח והוד לכך גם נביאיה לא מצאו חזון מה' שלא הי' מגיע השפעה לנביאי' מהני תרי סמכין כיון שגם הם לא עשו סמכין וק"ל וזה פי' הפסוק ויהיו מלעיבים במלאכי אלהים ובוזים דרכיו ומתעתעי' בנביאיו עד עלו' חמו' ה' בעמו עד אין מרפא ודרשו רז"ל בפ' כל כתבי אמר ר"י לא חרבה ירושלים אלא בשביל שבזו בה ת"ח שנאמר ויהיו כו' ונראה שהנביא אמר ויהיו מלעיבים במלאכי אלהים זה ת"ח שלא החזיקו ידם ועי"ז מתעתעי' בנביאיו כיון שלא סומכין לת"ח לא ירדה השפעה לנביאים דאם הי' סומכין לת"ח הי' זוכים לבנים נביאים עד עלות חמות ה' בעמו עד אין מרפא דאמרי' בב"ב מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם וכל הבוזה לת"ח אין לו רפואה למכתו וק"ל

גמ' דשבת דף ל"ד ויבא יעקב שלם ויחן את פני העיר אמר רב מטבע תיקן להם ושמואל אמר שווקין תיקן להם ור' יוחנן אמר מרחצאות תיקן להם ואיכא למידק וכי יעקב בחור שבאבות תיקן להם מרחצאות ושווקין וכי מאי איכפת ליה אם יש להם שווקין ומרחצאות וכן במטבע וכי ס"ד עד דאתי יעקב לא היה להם מטבע ונ"ל דיעקב רצה לפרסם אלהותו של הקב"ה כמ"ש בפ' זו ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל ובתרגום ופלח עלוהי קדם אל אלהי ישראל וע"י שלשה דברים הללו רצה ליחד שמו של הקב"ה להשרות שכינתו בתחתונים ע"י מטבע נראה דאיתא בסוף הגוזל קמא ת"ר איזה מטבע של ירושלים דוד ושלמה מצד אחד וירושלים מצד אחר ואיזה מטבע של אברהם אבינו זקן וזקנה מצד א' ומצד ב' בחור ובתולה וכתבו תוס' נראה לא שהיתה בו צורות זקן וזקנה שאסור לעשות צורות אדם אלא כך הי' כתוב מצד א' זקן וזקנה ומצד השני בחור ובתולה וכן פי' הקונטרס גבי דוד ושלמה שכך הי' כתוב במטבע והנה צורות אדם אסור משום לתא דע"ז דכתיב לא תעשון כו' ובודאי יעקב הי' לו מטבע כמו מטבע של אברהם וכשבא לשם תיקן להם מטבע ר"ל שמטבע שלהם תיקן שלא יהי' בו צורת אדם משום לתא דע"ז ותיקן להם שיכתבו שם המלה על המטבע כדי להפריש' משמץ ע"ז ובמה שתיקן להם שווקים נמי הי' כוונתו לשם שמים דאיתא ביומא בפ' בא לו אתהלך לפני ה' בארצות החיים א"ר יהודה זה מקום שווקים ופי' מהרש"א ע"פ פי' שפירשו בברכות בורא נפשות רבות וחסרונם דהיינו כל מה שהיו חסרים הנפשות אם לא נבראו ועל כל מה שברא שלא היו נפשות חסרים מהם ולא נבראו אלא להחיות ולהתענג בהם נפש כל חי והיינו מקום שווקים דהיינו שמוצא בהם לקנות גם דבר שלא נברא כ"א להחיות ולהתענג בהם ולשון חיים נופל בדבר שהוא במלואו וטובו וכה"ג אמרו בפ' מרובה חיים אחי' לקרן כעין שגנב עכ"ל וצריכן אנחנו ליתן טעם וכי הי' דוד מבקש תענוגי' הלוא ענה בצום נפשו אלא נראה דאי' בכתבי' דעתיד אדם ליתן דין שלא בירך על פירי חדש וזה ידוע דע"י ברכה אדם משפיע אור הקדוש מלמעלה למטה וידוע מה שכתב הזוהר פי' על פסוק ברוך ה' מעולם ועד עולם עלמא עילאה ועלמא תתאה ואמה עילאה ואמה תתאי שהוא בסוד בינה ומלכות דע"י הברכה משפיע מבינה אמה עילאה למלכות אמה תתאה ונראה דע"י הברכה שאדם מברך על דבר שא"א לעול להתקיים זולתו כגון פת ומיני מזון הוא נותן כח וגבורה בעלמא תתאה ומה שמברך על שאר דברים שנבראו לתענוג הוא מרמז לעולם עליון שהוא בסוד עוה"ב שנברא לתענוג ושכינה תתאה נקראת ארץ ושכינה עילאה ג"כ נקראת ארץ החיים ושניהם נקראו ארצות החיים ולכך בברכה בורא נפשות מסיים ברוך חי עולמים ר"ל שמזכיר דבר הכרחי לחיי אדם וגם דבר שהוא לתענוג וע"י הברכה משפיע האור מאין סוף לשכינה עילאה ומשם לשכינה תתאה ולכך מסיים ברוך חי העולמים שני עולמות וזה שאמר דוד אתהלך לפני ה' בארצות החיים ר"ל שני ארצות עלמא עילאה ועלמא תתאי לזווגם יחד ולכך התפלל להושיבו במקום שווקים ששם מצוי לקנות אפי' דבר שהוא לתענוג בני אדם וזה רמז לעלמא עילאה כדי לחבר ב' ארצות אלו ע"י הברכות

ובגמרא דברכות אמרינן כל הנהנה מן העולם בלא ברכה גוזל להקב"ה וכנסת ישראל ונעשה חבר לירבעם וכתב הרשב"א דע"י הברכה אנו מרמזים שכל מה שגדל בארץ אינו באה ע"י מערכת השמים ומזלות וכוכבים אלא ע"י הקב"ה שהוא המשפיע בארץ לגדל אבל מי שאיננו מברך כופר בהשגחה עליונה ונעשה חבר לירבעם שכפר ג"כ בהשגחה עליונה ועי' בעין יעקב ויעקב היה רוצה לחבר שכינה עילאה ושכינה תתאי ולכך תיקון להם שווקים שימצא לקנות הכל אפי' דבר הנברא לתענוג ולברא עליו ברוך חי עולמים לרמז למקום בינה בסוד