מאורי אש כח

כתנות פרשת חיי שרה אור

במדרש רבה יודע ה' ימי תמימים כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים ואגב זה מיושב פסוק יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה. נראה לי ליישב דאי' בפ' ר' עקיבא אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן מאי דכתיב כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה ה' גואלנו לעתיד לבא אמר לו הקב"ה לאברהם בניך חטאו אמר לפניו רבש"ע ימחו על קדושת שמך וכו' אמר לי' ליצחק בניך חטאו אמר לפניו בני ולא בניך וכו' ועוד כמה חטאו כמה שנותיו של אדם ע' שנים דל עשרים דלא ענשת עלייהו פשו להו חמשים דל כ"ה דלילות פשו להו כ"ה דל תרתי סרי ופלגא דצלוי ומיכל ודבית כסא פשו להו תרתי עשרי ופלגא אם אתה סובל את כולם מוטב ואי לאו פלגא עלי ופלגא עליך כו'. הרי למדנו מאגדה זו דאצל רשעים צריכן אנו לקצר שנותיו עד שלא נשאר שבעי' שנים אלא תרתי סרי ופלגא ובצדיקים הם מוסיפים לילות על ימים כמו דאמרי' בפ' אלו מגלחין דפתח האי ספדנא על ר' אבינא נשים לילות כימים על משים לילות כימים שהיה משוה לילות כימים ללמוד תורה א"כ הרשעי' לא חשבינן הלילות בכלל שנותיו ואצל צדיקים שלומדים תורה בלילות הם נחשבים בכלל הימים וזה פי' הפסוק יראת ה' תוסיף ימים ר"ל למי שהוא ירא משים לילות כימים ואף הלילות נחשבים אצלו כימים אבל שנות רשעים תקצרנה דאצל רשעים אנו מקצרים ימיו שעד עשרים לא חשבינן להו ומן חמשים שנה אנו מקצרים כ"ה דלילות וזה פי' הפסוק יודע ה' ימי תמימים כשהם תמימים במעשיהם ומשימים לילות כימים א"כ אין צריכים לקצר שנותיהם

ובד"א נראה ליישב פסוק דלעיל יראת ה' תוסיף ימים דאית' בפ' החולץ פלוגתא דר"ע וחכמי' דר"ע ס"ל זכה משלימין ליה וכתבו התוס' והא דאמרי' בפ"ק דחגיגה גבי אתתא מגדלי נשיא כי חזינא צורבא מרבנן דמעביר במילי מוספינ' ליה אמר ר"י דאפילו לר"ע אין זה תוספת כיון שנגזרו לשום אדם עכ"ל הרי להדיא דשנים שנגזר לשום אדם אותן שנים יכולים להוסיף אף בלא שני דורות וזה כוונת הפסוק יראת ה' תוסיף ימים אף שלא הי' נגזר בשני הדורות מ"מ מוסיפים לו משום דשנות רשעים תקצרנה שע"י שמקצרים שנות רשעים יכולים להוסיף שנים אלו לצדיקים וק"ל

ובד"א נראה לי ליישב המדרש הנ"ל כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים ואגב יבואר פסוק בתהלים סי' ל"ד לכו בנים שמעו לי יראת ה' אלמדכם מי האיש החפץ חיים כו' ואיכא למידק בפסוק זה דמשמע שנתן עצה לאיש החפץ חיים לראות טוב ע"י שינצור לשונו מרע ושפתיו מדבר מרמה היכן מצינו שע"י שישמור לשונו מל"ה שיראה טוב ונקדים מה שכתב בזוהר פ' ויחי דף רנ"ד ע"א וז"ל יומין דבר נש כד אתבריאו בההוא יומא דנפיק לעלמא כל הני מקיימין בקיומייהו ואזלין וטאסין בעלמא נחתין ודאזהרין לבר נש כל יומא ויומא בלחודוי וכד ההוא יומא אתי ואזדהר ליה ובר נש עביד בההוא יומא חובא קמיה מריה ההוא יומא סליק בכסופא ואסהיד סהדותיה וקאים בלחודי לבר כו' עד אינון יומין חסרין ולא עאלין במניינא דאינון דאשתארו ווי להאי בר נש דגרע יומי קמי מלכא קדישא ולא שביק לעילא יומין לאתעטרת בהו בההוא עלמא ולאתקרבא בהדייהו קמי מלכא קדישא. וכתב הזוהר שם דמאינון יומין עושה מלבוש לנשמתי' ואינון יומין דזכה בהו ולא חב בהו ווי לההוא דגרע יומי לעילא אינון יומין דפגם חסרון מההוא לבושא וכד נפיק מההוא עלמא לא אשכח יומין דאתלבש בהו ולא הוי ליה לבושא דאתכסי זכאין אינון צדיקייא יומיהן כולהון טמירין אינון לגבי דמלכא קדישא ואתעביד מנייהו לבושי יקר לאתלבשא בהו בעלמא דאתי עכ"ל. הרי מצינו שע"י המצות שאדם עושה הימים שנגזרו עליו שלמים הם ולא חסרים ומהם נעשה לבושי יקר לנשמותיהם יעיין שם עפ"ז יבואר המדרש כפשוטו יודע ה' ימי תמימים כשם שהם תמימים במעשיהם כך שנותיהם תמימים שאינה מחסר מימיהם שחיו שכלם נכנסים לפני מלכא קדישא לעשות מהם לבוש יקר וזה מפני שהם תמימים לכך שנותיהם תמימים בלי חסרון וק"ל

ובזה יובן גם הפסוקים הנ"ל וצריך אני למודעי מה שמצאתי בספר רבינו ישעיה בפסוק ישיחו בי יושבי שער וכתוב שם דאיתא בספר חסידים פעם א' מת צדיק והראה לו מצות שלא עשה מעולם ואמרו לו אף ע"פ שלא עשית מצות אלו אותן בני אדם שדברו עליך לה"ר עשו מצות אלו ונטלו מהם ונתנו לך וכתב שם שזה הי' מתאונן דוד ישיחו בו יושבי שער בני אדם ריקם מן המצות אלו היו מלאים מצות היה לי הרבה מצות ליטול מהם ודפח"ח. ואפשר שזה פי' הפסוק יכין רשע וצדיק ילבש שנודע שע"י המצות נעשו מלבושים לאדם לנשמתו אבל הרשע אעפ"י שעושה מצות נוטלים ממנו וחסרים מלבושים אלא נותנים לצדיק וזה צדיק ילבוש במלבושים היקרים והנה לפי הנמצא בספר חסידים שע"י לשון הרע נוטלים מזה ונותנים לאיש אחר צדיק ממנו שדיבר עליו לה"ר א"כ יקשה לאדם אחר מותו שידע בודאי שעשה כמה מצות והם חסרים ממנו וע"כ אומרי' לו ג"כ בשביל שדברת לה"ר נטלו ממך ונתנו לאותן בני אדם שדברו עליהם לשה"ר וכבר כתבנו בשם הזוהר שע"י המצות הימים שלימים ונעשים מהם לבושים לנשמתו ואך אם אינו משמר לשונו מלה"ר יהי' לריק יגיעו ולא יראה הימים החסרים ממלבושו וזה מבואר בפסוק שדוד המלך אמר לכו בנים שמעו לי יראת ה' אלמדכם מי האיש החפץ חיים אוהב ימים שלו לראות טוב שיראה המצות והימים שלו אשר יעשה בהם לא יהי' חסרים לפני מלכא קדישא נצור לשונך מרע כו' ואז תראה כל הימים בשלימות עם הטוב שעשית משא"כ אם לא תשמור לשונך אע"פ שתעשה טוב חבילות של מצות ולא תראם שינטלו ממך ויתנו לאותן שדברו עליהם לה"ר וק"ל. וגם נוכל לומר סור מרע ועשה טוב משום דקי"ל עבירה מכבה מצוה כדאיתא בסוטה בפ' הי' נוטל א"כ אינו פעולה בעשית הטוב לכך אמר סור מרע שלא תעשה עבירה ואז ועשה טוב משא"כ אם לא תסור מרע לא מהני לך עשית הטוב וק"ל

ויקם אברהם מעל פני מתו וגו' ואקברה מתי מלפני יש לדקדק למה אמר מעל פני מתו ולא אמר מעל פני מת ועוד שאמר ואקברה מתי ולא אמר מת. ונראה דאי' בזוהר בשביל שעשה אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק ובגין דלא עביד טיבו למסכני' בשביל זה הי' לו קטרוג ופקיד הקב"ה למקרב ליצחק ואתגזר על שרה דתמות על צערה דברה כל ההוא צערא גרם דלא יהיב מידי למסכני'. וזה רמז אברהם מעל פני מתו ר"ל שהמת הי' שלו שהוא גרם לה שתמות ולכך אמר ואקברה מתי ר"ל כאלו הוא המית אותה ועי' בהקדמת הזוהר דף י"א ע"ב

ועוד נראה דאי' בסוף פ' כהן גדול דאין אשה מתה אלא לבעלה שנא' ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל. ולכך נראה שכתבה התורה ויקם אברהם מעל פני מתו ר"ל ששרה הי' מתו ואמר ואקברה מתי מלפני ר"ל שהיא שלו שלא מתה אלא לו וק"ל

ואגב נראה ליישב מה דאי' בגמ' בפ' כ"ג דף כ"ב אמר רבי יוחנן כל אדם שמתה אשתו ראשונה כאלו חרב בה"מ בימיו שנא' בן אדם הנני לוקח ממך את מחמד עיניך וכו' וכתי' הנני מחלל את מקדשי גאון עוזכם ומחמד עיניכם אמר ר' אלכסנדר כ"א שמתה אשתו בימיו עולם חשך בעדו שנא' אור חשוך באהלו ונרו עליו ידעך. ולקשר הני שני מימרות ולחבר חיבור אחד נראה דאי' ריש השותפי' גם בבא בן בוטי נתן עצה להורדוס לבנין בה"מ משום דהוא כבה נרו של עולם דכתיב כי נר מצוה ותורה אור ולכך יעסוק באורה של עולם דכתיב ונהרו אליו כל הגוים. הרי להדיא שהמקדש הוא אורו של עולם ושפיר סמוך דרוש דרבי אלכנסדר למאמרו של ר' יוחנן דאמר כל אדם שמתו אשתו כאלו חרב בה"מ ודומה אשתו למקדש ומקדש נק' אור ולכך אמר ר' אלכסנדר כל אדם שמתה אשתו בימיו עולם חשוך בעדו שנא' אור חשוך באהלו כו' ר"ל כשם שהמקדש נקרא אור ונחרב ובא חושך כך ע"י אשתו נכבה נרו ועולם חשוך בעדו וק"ל

ועוד דאמרינן בפ' הבא על יבמתו א"ר אלעזר מאי דכתיב אעשה לו עזר כנגדו אשכחי ר' יוסי לאליהו אמר לי' כתיב אעשה לו עזר כנגדו במאי אשתו עזרתו לאדם אמר ליה אדם מביא חיטין חיטי' כוסת פשתן לובש נמצאת מאירה עיניו ומעמידתו על רגליו ולפ"ז נראה לכן נקראת האשה מחמד עיניך שהיא מאירה עיניו של אדם וכמו כן נקראת אור עולם וק"ל

ונראה עוד ליישב מה שאמר אברהם תנו לי אחוזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני ולבסוף אמר בכסף מלא יתננו לי בתוככם לאחוזת קבר. לכאורה איכא למידק למה אמר אחוזת קבר דאי' במדרש והביא רש"י ז"ל גר ותושב אם תרצו הרי אני גר ואם לאו אהיה תושב ואטלנה מן הדין שאמר לו הקב"ה לזרעך אתן את הארץ הזאת ואמרינן בגמרא דארץ ישראל מוחזקת מאבותינו והנה באמת מה שרצה אברהם לקנות בדמים יקרים קי"ל דאף שרצה המערער לקנותו מיד המוכר אינו טענה