מאורי אש כו

מאורסה כלל לסברת המקשה וא"ל דגבי ישראל יש עכ"פ ארוסה כשקידשה בביאה ולהכי כתב גבי ב"נ שלדידהו הוה הביאה נשואין והוית בעולת בעל ולא ארוסה גם ז"א דהנה הקשה הגאון בעל משנה למלך ז"ל בהא דקאמר אי מהתם ה"א עד דמקדש והדר בעיל א"כ לא אשכחן דכ"ג ישא אשה דבמה יקדשה דכ"ג אסור לקדש אשה בביאה יע"ש. אך זה אי אמרי' ביאה אירוסין עושה הוא דאסור לקדש לכ"ג בביאה משום דבפעם שני' כשבאה עלי' לשם נישואין הוית בעולה יע"ש אבל אי אמרי' ביאה נישואין עושה שפיר מצי לקדשה בביאה וכ"כ במגלה עמוק'. א"כ י"ל כאותו ה"א עד דמקדש והדר בעיל י"ל באמת דביאה נשואין עושה א"כ הדרא קושיא לדוכתא למה לי גבי בני נח בעולת בעל הא גם גבי ישראל ביאה נשואין עושה וליכא שום נערה מאורסה

אך נ"ל קושיא זו דהנה כתב מהרש"א שיש רוצין לומר דהך בעולת בעל דמביא הכא היינו מאבימלך וקשה ע"ז הא בעינן למדרש בעולת בעל יש להם נערה מאורסה אין להם ויעש"ה ובהית כן י"ל דמשני הכי אי לא הוי כתב בעולת בעל בישראל לא הוי ידענא דהך בעולת בעל דכתיב באבימלך בא להורות דבעולת בעל יש להם נערה מאורסה אין להם אלא ה"א דקאי להורות דביאה קונה דשוב לק"מ מובעלה נפקא דה"א עד דמקדש והדר בעיל מאי אמרת א"כ ל"ל דמיעט רחמנא בעולת בעל יש להם נערה מאורסה אין להם גבי ב"נ ז"א דעתה קיימינן באמת דבעולת בעל לא נאמר באבימלך כלל ובהיות כן י"ל לחידוד בעלמא ליישב קושית בעפ"י שזכרנו די"ל דהמקשן פריך הכי על ר' אבא בר ממל דפריך א"כ נערה מאורסה דאמר רחמנא בסקילה היכא משכחת לה למה לא פריך מקרא המוקדם איך כתב רחמנא גבי ב"נ בעולת בעל יש להם נערה המאורסה אין להם הא גם גבי ישראל אין להם נערה המאורסה וא"ל דמשני הכי דאי מהתם הוה מוקמינן קרא דאבימלך להורות דניקנית בביאה ולא להורות דנערה מאורסה אין להם קשיא א"כ ור"י ובעלה מאי עביד ליה ולכתוב רק בעולת בעל דגבי אבימלך וא"ל דקרא מורה דמהני גט גם אם בא עליה קשה אלמא לא יהיה מהני וא"ל מכח מי איכא מידי כו' קשה איך כתבי' קרא דמהני גט בישראל וא"ל כגון בארוסה דלא שייך גבי ב"נ כלל ז"א דעתה קיימינן דשייך שפיר ארוסה גם בבני נח דהא מוקמינן לה בעולת בעל דאבימלך דניקנית בביאה ובהיות כן עדיין קשה מי איכא מידי דגבי ב"נ לא מהני גט אפי' בארוסה וצ"ל דאפ"ה גזירת הכתוב הוא בישראל דמהני א"כ לא נשאר לנו שום מקום לחלק בין בא עליה ללא בא עליה וקשיא שפיר ובעלה ל"ל וניחא הא דפריך השתא זאת הפירכא על ראב"מ ודוק

שם א"כ נערה מאורסה דאמר רחמנא בסקילה היכא משכחת לה אי דאקדיש ולא בעיל לאו כלום הוא אי דאקדיש ובעיל בעולה. ושמעתי מפה הקדוש דודי הרב המאור הגדול החסיד מוהר"ר מיכאל ז"ל להקשות בשם גדול אחד מאי פריך הכא דלמא אכתי איצטריך בעולת בעל דאי לא הוה כתיב בעולת בעל ף דאכתי הוה ידעינן דלא אמרינן עד דמקדש והדר בעיל דא"כ לא תמצא נערה מאורסה מ"מ הוה מקום לטעות הא דכתב רחמנא גבי נערה מאורסה בתולה אין פירושו כדאמרי' במסקנא בתולה ולא בעולה אלא ה"א דבאמת גם בעולה מקרי נערה מאורסה והא דכתיב בתולה פירושו גם בתולה יש לה קנס דאי לא הוה כתיב כלל בתולה ה"א עד דמקדיש והדר בעיל וא"כ לא משכחת לה נערה מאורסה בתולה כלל לכך כתב בתולה להורות דמצינן נערה מאורסה גם בבתולה דלא אמרי' עד דמקדש והדר בעיל אבל עדיין לא שבנו מטעותינו דגם בעולה מקרי נערה מאורסה לכך כתב רחמנא בעולת בעל להורות דלא אמרינן עד דמקדש והדר בעיל והשתא ע"כ פירושו דבתולה ולא בעולה דא"ל דקמ"ל אף בתולה כי היכא דלא נימא עד דמקדש והד"ב קשה הא כבר נפקא מבעולת בעל. ולפום רהיטן השבתי לו דהא לכאורה יש לדקדק למה כתבה התורה דרשא יתירא דבעולת בעל הוה ליה למיכתב כי יקח איש אשה או בעלה ולא הי' צריך רק לתיבה אחת יתירה וידענו דכסף לחוד קונה וביאה לחוד קונה רק זה לק"מ דהא לכאורה לא פריך מידי לר"י כעורה זו שנה רבי ובעלה מלמד שנקנית בביאה, כיון דאסיקנא לקמן בגמ' ור"י האי ובעלה מאי עביד לי' מבע"ל זו נקנית בביאה ואין אמה נקנית בביאה כו' ורבי האי סברא מנ"ל א"כ ליכתוב קרא ובעל מאי ובעלה ש"מ תרתי כו' ועכ"ל דר"י ה"א דובעלה לא דרש ובהיות כן קשה דלמא מש"ה לא יליף ר"י מובעלה כיון דאיצטרך לדרשי' זו נקנית בביאה ואין אמה נקנית בביאה ומההכרח לפרש כמ"ש הרב בעל עצמות יוסף דפריך למה לי' לפליגי על רבי וה"ל למידרש ביאה מובעלה והמיעוט דאמה מה"א כרבי יעש"ה ובהיות כן משני שפיר דמש"ה לא דרש כרבי דקשה נימא עד דמקדש והדר בעיל וכיון דהוכרח לפלוג ארבי שוב לק"מ לכתוב או בעלה ול"ל בעולת בעל ז"א דאקרא לק"מ דאיצטרך ובעלה למעט אמה מביאה וה"א לא דריש ר"י וכ"ז היה לו הוכחה גדולה דמקשה במסקנא דכתב ובעלה נימא עד דמקדש והדר בעיל אע"כ דילפינן מבעולת בעל וקרא דובעלה למעט אמה מביאה וה"א לא דרשינן וא"כ לפ"ז פריך שפיר הש"ס א"כ נערה מאורסה דאמר רחמנא בסקילה היכא משכחת לה אע"כ דלא אמרינן במסקנא עד דמקדש והדר בעיל שוב הוה לי' לר"י למידרש כרבי מאי אמרת דה"א דבתולה לא בא להורות ולא בעולה דלמא מרבה דגם בתולה מצינו בנערה מאורסה דלא תימא עד דמקדש והד"ב ולא מצינו כ"א בבעולה ז"א דתקשה למה לי בתולה ולכתוב או בעלה וממילא נשמע דלא אמרינן עד דמקדש והדר בעיל אע"כ דבתולה לא מיותר דבא להורות ולא בעולה ולא אמרינן עד דמקדש והד"ב דאל"כ לא אשכחן נערה מאורסה ומיושב היטב קושי' הנ"ל דרך קרוב לאמת וק"ל

שם דף ה' ע"א אמר רב הונא חופה קונה מק"ו מכסף ושטר וביאה שאינם גומרי' קונים חופה שגומר אינו דין שקונה ופריך מה להני שישנו בע"כ דהיינו כסף באמה עבריה שטר בגירושין ביאה ביבמה. ורב הונא כסף באישות מיהו לא אשכחן בע"כ ופסק הרי"ף והרמב"ם ז"ל דאין חופה קונה והקשו כל נושאי כליהם הלא ר"ה לא איתותב בגמ' ולמה לא פסקו כוותי' ויעויין בדברי הרא"ש ז"ל וגם אחרי הרואה דברי הרב בעל מעשה חייא ז"ל קשה ביותר דהנה הוא ז"ל כתב דאע"פ דלא אשכחן כסף באישות בע"כ מ"מ חשיב לי' לפירכא כל דהו שיש לכולן שם ע"כ וי"ל דר"ה סבירא לי' ביאה אירוסין עושה וממילא איכא ק"ו משלשתן דגם מביאה יתחזק הק"ו מה ביאה שאינה גומר דהא אינו עושה רק אירוסין קונה כו' ועל ק"ו לא פרכינן פירכא כל דהו ובגלל זה לא חשיב לר"ה הך פירכא שישנו בע"כ ומאן דפריך לה ס"ל ביאה נשואין עושה ושוב ליכא ק"ו מביאה דהא גם ביאה גומר ולא הוה כ"א מה הצד ועל מ"ה פרכינן גם פירכא כל דהו יע"ש היטב. ולפ"ז קשה יותר כיון דרבינו ז"ל פסק ביא' אירוסין עושה א"כ חזק ונתחזק הק"ו דר"ה מבלי שום פירכא ולמה פסקו דאין חופה קונה דלא כר"ה כנ"ל ובחידושי למס' זו כתבתי כמה דרכים בקצרה וארוכה וכאן לא באתי רק בדבר פשוט ע"פ סוגי' שהבאתי לעיל ליישב שני פסקי' הללו דיהיו מישך שייכי להדדי דיהי' הכרח גדול דאין חופה קונה ומיניה גופא יהיה מוכח דביאה אירוסין עושה דהנה פריך הש"ס בסוגי' שהבאתי לעיל ור"י האי ובעלה מאי עביד לי' מבע"ל זו נקנית בביאה ואין אמה כו' סד"א הואיל וכתב אם אחרת יקח לו היקשו הכתוב לאחרת קמ"ל ורבי האי סברא מנא לי' א"כ לכתוב קרא ובעל מאי ובעלה ש"מ תרתי עכ"ל הגמ' ועיין לעיל ולכאורה מההכרח לומר דר"י ה"א דובעלה לא דרש ויש לדקדק למה לא מסיימי זאת בגמ' כדרכן בשארי מקומות ויעויין בע"י ותו יש לדקדק למאן דלא דרש היקשא דואחרת יקח לו ל"ל ובעלה למעט אמה מביאה מהי תיתי דתקני בביאה ובסמוך נעתיק לשון הפלוגתא בהיקש דואחרת ותו הקשה הרב בעל עצמות יוסף אמאי לא אמרינן דר"י מוקי ובעלה למעט חופה ודריש הכי בביאה דוקא נקנית ולא בחופה ותירץ שני תירוצים הא' דלמה לנו לסתור ק"ו דר"ה בהיות לנו למיק' ולמידרש למעט אמה מביאה אנו אומרי' אהני ליה קרא ואהני לי' הק"ו וא"ל הא גם עתה נסתר היקשא דואחרת ז"א דהיקשא דואחרת צריך למילי אחריתא ועוד תירץ דאפשר שאין למעט מובעלה קנין אחר עכ"ל. ע"ש היטב. והנה תירוץ שני שלו אינו דאיתא להדיא בירושלמי ובעלה א"ר יודן בביאה נקנית ואינה נקנית בחזקה יעש"ה הרי דיכולין אנו למעט מובעלה קנין אחר והכרח לפרש כתירץ הראשון שלו ובהיות כן י"ל במסקנא גם ר"י גופי' דרש ה"א דובעלה ולמעט חופה דכיון דליכא למידרש על דבר אחר אנו מוקמינן למעט חופה וכמו כן י"ל מאן דלא דריש היקש דואחרת כלל מוקי ובעלה כרבי דאשה נקנית בביאה וה"א דובעלה למעוטי חופה אתי ולפ"ז יתבאר על הנכון פסקי הגאונים ז"ל דאיתא במכילתן דף ט"ז בשטר מנ"ל א"ק ואם אחרת יקח לו הקיש הכתוב לאחרת מה אחרת נקנית בשטר אף אמה נקנית בשטר ופריך הניחא למ"ד שטר אמה עברי'