מאורי אש ריד

אשר שברת כו' ואיכא למידק על משה שהיה אדון כל הנביאים וכבר אמרו רז"ל שתנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית אם יקבלו ישראל את התורה מוטב ואם לאו יחזירם לתהו ובהו ואם כן איך שיבר הלוחות הא יחזיר העולם לתהו ובהו וצ"ל דמשה למד כמו שכתבו התוס' בפ"ק דע"ז דאמרו שמים וארץ נוגעים בעדותן הם שנאמר אם לא בריתי כו' והקשו התוס' תימא הא ראיה גדולה שהם קיימים ותירצו די"ל. שעומדים על הקבלה ולפ"ז נוכל לומר דלא חשש משה באיבוד עול שכבר עומדים שמים וארץ על הקבלה ועי"ז יש לחבר סוף התורה בתחילה דאיתא בבעל הטורים בראשי"ת ראשי תיבות בראשונה ראה אלהים שיקבלו ישראל תורה ולפי זה ניחא דעיקר הבריאה היה בשביל שיקבלו ישראל את התורה ועומדים על הקבלה ובזה רמז לנו התורה לעיני כל ישראל זו שיבר הלוחות ולא יקשה לך איך שיבר הלוחות ולא חש באבדון העולם ולכך אמר בראשית ר"ל בראשונה ראה אלהים שיקבלו ישראל התורה ועומדים שמים וארץ על הקבלה ולכך לא חשש משה לשברם לטובות ישראל עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא יישר כחך ששברת וק"ל: תם ונשלם בעזרת אל עולם ספר כתנות אור אור פרשת וזאת הברכה חדש

גרסינן במסכת סוכה דף ט' ע"א במתני' סוכה ישינה ב"ש פוסלין ובית הלל מכשירין ואיזהו סוכה ישינה כל שעשאה שלשים יום קודם לחג וכו' שם בגמרא מ"ט דב"ש וכו' אמר קרא חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים עשה סוכה לשם חג ובית הלל האי מבעי' לי' דעושין סוכה בחול של מועד וב"ש סבירא ליה כר"א דאמר אין עושין סוכה בחול המועד ע"כ והנה בכאן מקשים העולם דמאי משני הש"ס וב"ש סבירא ליה כר"א דאין עושין סוכה בחול המועד הא גם ר"א גופא יליף מקרא זה דאין עושין סוכה בחולו של מועד ועיין לקמן דף כ"ז ע"ב תניא אר"א אין יוצאין מסוכה לסוכה וכו' ואין עושין סוכה בחולו של מועד וחכמים אומרים יוצאין מסוכה לסוכה ועושין סוכה בחש"מ מ"ט דר"א א"ק חג הסוכות תעשה לך ז' ימים עשה סוכה הראויה לשבעה וחכמים סבירא ליה אמר קרא חג הסוכות עשה סוכה בחג ע"כ הרי להדיא דתרווייהו מקרא א' דרשו ומאי משני ס"ל כר"א אכתי מבעי' ליה קרא ע"ז גופא להורות דאין עושין סוכה בחולו של מועד ודוחק לומר תרתי שמעת מיניה ובקושי' זו נתחבטו כמה וכמה לומדים ואמרתי גם אנכי בילדותי ליישב דאיתא שם תניא אר"א כשם שאין אדם יוצא בלולבו של חבירו כך אין אדם יוצא בסוכתו של חבירו דכתיב חג הסוכות תעשה לך וחכמים אומרים אעפ"י שאין אדם יוצא בלולבו של חבירו יוצא בסוכתו של חבירו דכתיב כל האזרח בישראל ישבו בסוכות מלמד שכל ישראל ראוי' לישב בסוכה אחת ומוקי לקרא דלך למעוטי גזולה לחוד ופריך ור"א האי כל האזרח מאי עביד ליה ומשני לרבות גר שנתגייר וקטן שנתגדל בינתיים ורבנן כיון דאמרת עושין סוכה בחש"מ לא צריך לרבויי יעש"ה ולפי זה קשה מאי פריך לעיל ור"א מ"ט דאמר אין עושין סוכה בחש"מ דלמא ר"א לטעמי' דמוקי לקרא דכל האזרח לרבות גר שנתגייר וקטן שנתגדל בינתיים וקשה למה לי קרא על זה הלא רשאין לעשות סוכה בחולו של מועד אף לאדם אחר אעכ"ל דאין עושין סוכה בחולו של מועד וההכרח לומר דפריך באמת מנא ליה לר"א דאין עושין סוכה בחולו של מועד דלמא עושין סוכה בחולו של מועד ובאמת קרא דכל האזרח מרבה סוכה שאולה אולם עדיין קשה לפי מה שכתב תוספות לעיל להקשות למה לי קרא למעט גזולה תיפוק ליה דהוה מצוה הבאה בעבירה ובשלמא לר"א לא קשיא מידי דאיצטרך לך למעוטי שאולה אבל לחכמים דמוקי לך רק למעט גזולה קשה יעש"ה ולפי זה יש לומר דמשום הכי לא מוקי ר"א לך למעוטי גזולה לחוד דקשה למה לי תיפוק לי' דהוה מצוה הבאה בעבירה ועכ"ל דלך ממעט נמי שאולה ואם כן קאי כל האזרח לרבות גר וקטן ומוכח שפיר דאין עושין סוכה בחולו של מועד וכנ"ל אבל עדיין י"ל דפריך שפיר דהנה לעיל פריך לב"ה דאמר סוכה ישנה כשרה אמאי הא כתיב לך ונימא דבעי לשמה כמו דאמרי' בציצית דכתיב ועשו להם וכו' ומשני האי לך דסוכה מבע"ל למעוטי גזולה וכו' יעש"ה ולפ"ז פריך שפיר הכא מ"ט דר"א דלמא עושין סוכה בחולו של מועד וקרא דכל האזרח מרבי שאולה וקרא דלך באמת ממעט סוכה ישינה דפסול כדפריך בגמרא ומשני הש"ס דכתיב חג הסוכות תעשה לך וכו' ומהתם מוכח כבר דסוכה ישינה פסולה כדילפי' ב"ש לעיל אם כן מוכח נמי שפיר דאין עושין סוכה בחולו של מועד דאל"ה למה לי כל האזרח לרבות גר וקטן וכו' וא"ל לרבות שאולה אם כן לך ל"ל וא"ל למעוטי גזולה ת"ל דהוה מצוה הבאה בעבירה וא"ל למעוטי סוכה ישונה ז"א דהא כבר נתמעט מחג הסוכות אם כן באמת עיקר קרא דרשי' לסוכה ישינה דפסולה ומיניה מוכח ממילא שפיר דאין עושין סוכה בחש"מ מדכתיב כל האזרח לרבות גר וקטן וכמ"ש

ומיושב קושי' העולם היטב דשפיר אמרינן וב"ש סבירא ליה כר"א דאמר אין עושין סוכה בחולו של מועד ולא איצטרך קרא על עושין סוכה עכ"פ רק דסוכה ישינה פסולה ומיני' מוכח נמי דאין עושין סוכה בחולו של מועד ומדוקדק היטב בלשון רש"י ז"ל שכתבו שמעת מיני' דעשה סוכה הראוי לז' כלומר דעיקר קרא לאו לדהכי הוא דאתא רק לסוכה ישינה דפסולה ומיניה מוכח ושמעת מיני' נמי הא דאין עושין סוכה בחולו של מועד ופשוט הוא: ומדי דברי בו זכור אזכרנו לטובה מאחר שמונח בידי כמה תשובות אשר פלפל עמי בחכמה המנוח הגאון בה"מ שו"ת בית אברהם ותירץ ג"כ על קושיא זו באופן זה דלכאורה איכא למידק ממ"נ אי הסברא החיצונה מחייב דאין עושין סוכה בחולו ש מועד מטעם איסור בנין וכדומה אם כן לר"א קרא למה לי דאין עושין סוכה בחולו של מועד מאחר שגם בלא"ה יתחייב זה מן הסברא ואי הסברא החיצונה הוא דעושין סוכה בחול של מועד אם כן לחכמים קראי למה לי דעושין סוכה בחול של מועד וי"ל דהני תנאי לשיטתייהו ודשמעי' לי' לר"א דס"ל במכילתן די"ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה וחכ"א דאין חיוב כי אם על ראשונה ולפי זה הסברא חיצונה לר"א דעושין סוכה בחול של מועד מאחר שעליו החיוב לאכול י"ד סעודות בסוכה וכדאיתא בפוסקים ומש"ה צריך לדידי' קרא דאין עושין סוכה בחול של מועד אבל להחכמים מהסברא החיצונה דאין עושין סוכה בחול של מועד אחר שכבר אכל