מאורי אש רי

שומע לי ישראל בדרכי ילכו לו עמי שומע לי אלו ע"ה וישראל בדרכי יהלכו אלו ת"ח ואין סותר דרוש גמרתנו דעמי נגד ישראל הם ע"ה שנכללו בכלל עמי משא"כ נגד בית יעקב ת"ח נכללים בשם עמי עכ"פ נשמע דישראל אינון ת"ח א"כ לא רצה ריש לקיש לדיוקי קרי לי' מכשול וקרי ליה עון דיש לומר בת"ח אף מכשול קרי' לי' עון והושע אמר שובו ישראל שהם בכלל ת"ח אבל איפכא שפיר איכא למידק קרי לי' עון וקרי ליה מכשול דאיך יהי' מעון מכשול אלא ע"כ דקאי שגדולה תשובה שזדונות נעשות לו כשגגות וזה דוקא לר"ל אבל לר' יוחנן דהילכ' כוותי' לא קשיא דאיכא למימר דיש עון שיש בו מכשול כגון שהזיד בלאו ושגג בכרת ונקדים גמרא דפ' בני עיר א"ר יוסי אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר ויאמר ה' אלהים במה אדע אמר אברהם לפני הקב"ה רבש"ע שמא ח"ו ישראל חוטאים ואתה עושה להם כאנשי דור המבול ואנשי דור הפלגה א"ל לאו א"ל במה אדע א"ל קח לי עגלה משולשת כלומר הקרבנות יכפרו עליהם עי' פרש"י א"ל תינח בזמן שבה"מ קיים כו' ויש להקשות למה נחרב הבית כאשר באמת מצינו במקדש שני כשצרו בית חשמונאי זה על זה כו' היה שם זקן א' אמר להן כל זמן שעסקינן בעבודה אין נמסרים בידכם כדאי' בסוף פ' מרובה אבל מקדש ראשון למה חרב שהי' להם קרבנות והרב בעל יפה תואר דף רס"ג פ' מ"ד נתקשה בעון זה וז"ל ואין קושיא מאשר נחרב הבית ולא עמד להם זכות הקרבנות כי לא אמר אלא להאריך קצת אבל בבואם בחטא בשיעור מופלג לא יועילם כי החפץ לה' בעולה וזבחים ואין דברים אלו אלא דברי נביאות דמנ"ל דבר זה לחלק בין שיעור מופלא דסתמא אמר לו הקב"ה קח לי עגלה משולשת וגו' והראה לו הקרבנות להתכפר בהם ולי נראה דמעיקרא אין כאן קושיא דכל הקרבנות אינם מכפרים אלא עם תשובה דבלא תשובה הוי זבח רשעים תועבה דכתב הרמב"ם בפ"א מה' תשובה כל מצות שבתורה בין עשה בין ל"ת אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה וישיב מחטאו חייב להתוודות לפני האל ב"ה שנא' איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם אשר עשו זה וידוי דברים וזה עיקר הוידוי שיאמר שלעולם אינו חוזר לדבר זה וכן בעלי חטאת ואשמות בעת שמביאין קרבנותיהן על שגגתן או על זדון אין מתכפר להם בקרבנם עד שיעשו תשובה ויתודו וידוי דברים שנא' והתודו אשר חטא עליהם ולפ"ז מיושב קושי' היפה תואר הנ"ל דאי' במדרש ילקוט בירמי' סי' ב' אר"ש בן חלפתא אמר הקב"ה לירושלים על מה הבאתי כל המשפטים הללו בשביל שאמרת לא חטאתי שנא' הנני נשפט אותך על אמרתך לא חטאתי ולכאורה מאי צריך הקב"ה להתנצל לפני ירושלים דמי יהרהר אחריו אלא משום דראויה הי' שיתכפר עליהם הקרבנות ולכך אמר הקב"ה על מה הבאתי כל המשפטים הללו הלא כבר הבטחתי לאברהם שבזכות הקרבנות שיתכפרו עליכם יהי' לכם תקומה ולכך אמר שבשביל שאמרת לא חטאתי ושום קרבן לא מכפר בלא וידוי דברים דהיינו שיתודה ויאמר חטאתי ולפ"ז אין מקום לקושית היפה תואר כיון דהם לא חזרו בתשובה ולא אמרו חטאתי לכך לא הועיל להם כפרה דקרבנות וק"ל. אך יש עוד לדקדק דהא הראו לאברהם כל הקרבנות כמו דאיתא במדרש פר י"כ ופר הבא על כל המצות ועז משולשת שלשה מיני' שעירים שעירי רגלים וכתב הי"ת ששעירי י"כ בכלל שעירי רגלי' ובשעיר י"כ מצינו שמכפר אליבא דרבי אסי בלא תשובה וכן י"כ גופי' מכפר אליבא דרבי אפי' בלא תשובה דהא אי' בשבועות במתני' ועל שאר עבירות שבתורה הקלות וחמורות הזדונות והשגגות הודע ולא הודה עשה ולא תעשה כריתות ומיתות ב"ד שעיר המשתלח מכפר ובגמ' דף י"ב האי עשה היכי דמי אי דלא עביד תשובה זבח רשעים תועבה ואי דעביד תשובה כל יומא נמי דתניא עבר על מ"ע ועשה תשובה לא זז משום עד שמוחלין לו א"ר זירא בעומד במורדו ורבי היא דתניא רבי אומר על כל עבירות שבתורה בין עשה תשובה ובין לא עשה תשובה יו"כ מכפר ופרש"י האי קרא דזבח רשעים מוקי ליה בשאר יומא נמצא אליבא דרבי שעיר המשתלח מכפר על כל עבירות כריתות ומיתות ב"ד מזיד אף דלא עביד תשובה וקרא דזבח רשעים תועבה מוקי לי' בשאר ימות השנה וא"כ הא תינח אליבא דרבנן אבל אליבא דרבי דס"ל די"כ ושעיר המשתלח מכפר בלא תשובה א"כ הדרא קושי' לדוכת' דקב"ה הראה לאברהם כפרות די"כ והם מכפרים אף בלא תשובה וא"כ למה לא הואיל לישראל י"כ ושעיר המשתלח ונוכל לומר דהם עבדו ע"ז ורבי מודה בע"ז דרבי ס"ל על כל עבירות שבתורה בין עשה תשובה ובין לא עשה תשובה י"כ מכפר חוץ מפורק עול ומגלה פנים בתורה ומפיר ברית בבשר ויליף מדכתיב כי דבר ה' בזה הכרת תכרת כדאמרינן בשבועות אך מצינו למימר למאן דלא מוקי להאי קרא בדבור אנכי ולא יהיה לך והוא ר"מ ור' נתן ור' נהוראי דדרשו בחלק דף צ"ט ר"מ אומר הלומד תורה ואינו מלמדה זה הוא דבר ה' בזה ר"כ אמר כל שאינו משגיח על המשנה ר' נהוראי אומר כל שאפשר לעסוק בתורה ואינו עוסק ור' ישמעאל סבר זה העובד עבודת אלילים מאי משמע דתני דבי ר"י כי דבר ה' בזה זה המבזה דבור שנאמר לו למשה מסיני א"כ להנך תנאי דפליגי אד"ר ישמעאל ודרשינן י"כ הוא אפי' אי לא עביד תשובה י"כ מכפר מצינו למימר די"כ מכפר על כל עבירות אפי' בלא עביד תשובה וא"כ הדרא קושי' לדוכתא למה לאתגין אל ה' י"כ מלכפר ונ"ל שהם היו חייבי חטאות ואשמות ותנן בכריתות חייבי חטאות ואשמו' ודאין שעבר עליה' י"כ חייבין להביא לאחר יו"כ וחייבי חטאות ואשמות כ"ע מודים דאינו מכפרי' אלא על השבים דכ' והתוודו את חטאתם וא"כ י"כ היה מכפר עליהם וקרבנות לא הביאו ואף אם הביאו לא התוודו שהם אמרו לא חטאנו גלל כן לא היה להם כפרה ומצאתי און לי שנתחייבו הרבה פרים שעברו כמה עבירות ע"פ הוראת ב"ד הושע הוכיחם סי' ד' וישכח תורת אלהיך אשכח בניך וגם אני כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמור עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם ואמרינן במדרש ילקוט כרבם כן חטאו לי א"ר שמואל בר נחמני שכל מה שהגדולים עושים ם הם עושים כיצד הנשיא מתיר ואב"ד אומר הנשיא מתיר ואני אוסר והדיינים אומרים אב"ד מתיר ואנו אוסרים מי גרם לכל הדור שחטאו הנשיא שחטא תחילה עמי בעצו ישאלו ומקלו יגיד לו קרי עלה ר' יוסף כל המקיל יגיד לו ובוודאי לא התירו מה שהוא זיל קרי בי רב אלא מצינו כמה עונשים וכריתות דלא כתב בהדיא אלא דלמדין מג"ש כמו דאמרינן בכריתות א"ר ינאי לעולם אל תהי' ג"ש קלה בעיניך שהרי פיגול אחד מגופי תורה ולא למדו הכתוב אלא מג"ש וכן נותר וכן בתו מאנוסתו ורוב חייבי סקילה כגון הבא על האם ועל הכלה לא כתיב הקילה אלא דמיהם בם וילפינן מג"ש מאוב וידעונים ומסתמא התירו מה שלא היה מפורש בתורה והם עשו ע"פ ב"ד ונתחייבו בפרים אך צריך וידוי פה:

ועוד מצאתי בילקוט פ' שלח לך גבי שגגת ע"ז וכפר הכהן על כל עדת ישראל ונסלח להם כי שגגה היא ר"א אומר בא הכ' לעשות זדון הציבור כשגגה שאפי' הן מזידין יהיה לפניו כשגגה לכך נאמר כי שגגה היא הרי למדין שאפילו מזיד של צבור נחשב לשגגה ואליבא דר"א אמרתי מיושב קושית הש"ס בתמורה דף ט"ו ע"ב דבני גילה בבית שני העלו פרים שנים עשר והיה ר"י אומר על עבודת אלילים הביאו שעשו בימי צדקיהו ופריך והיכי מקריב להו והא מזידין הי' א"ר יוחנן הוראת שעה היה וזה דלא כר"א אבל אליבא דר"א דמזיד הציבור הוי שוגג ואיתא פלוגתא אם עדים מחייבי' אותו קרבן תנן בכריתות עד אחד אמר אכלת חלב והוא אומר לא אכלתי פטור שנים אמרו אכל והוא אומר לא אכלתי ר"מ מחייב דאם הביאו שנים לידי מיתה חמורה לא יביאו לידי קרבן הקל אמרו לו מה אם ירצה לומר מזיד הייתי פטור ואבעי' להו מאי טעמא דרבנן משום דאדם נאמן על עצמו יותר ממאה עדים או דילמא משום דאמרינן מגו ופירש רש"י אדם נאמן על עצמו בדברים שיש בהם כפרה לא נהימנא לאתויי חטאת להתכפר בו נגד קונו. והנה לטעמא דרבנן דלא מחייבי עדים קרבן טעמא משום דהוא מהימן יותר הן מטעם מגו או משום דמסתמא הוא אומר אמת ועדים משקרים משום דאדם נאמן על עצמו בדברים שיש בהם כפרה דאי הי' חייב הי' מייתי כפרה וגבי עד אחד אפי' אליבא דר"מ אינו יכול לחייבו וכל זה דאנן ב"ד יכולים למשכן אותו אף דחייבי חטאת בלאו הכי אנן ממשכנן מ"מ הכי ס"ד דניחא ליה בכפרה אלא שהוא סבור להיות פטור כמ"ד דממשכנן אותו וכמו כן כתבו התוס' אליבא דר"מ והנה קמי' שמיא גלי' שהוא חייב קרבן אם כן לא מהני ליה י"כ להתכפר וצריך להביא קרבן ובקרבן צריך תשובה דוקא דהיינו ווידוי דברים והנה הנביא הושע