מאורי אש רט

ועוד נ"ל לתרץ וליישב במה שאמר משה כי שם ה' אקרא איך הוא מקושר בפסוק של מעלה האזינו וגו' ונקדים מ"ש בזוהר א"ר אבא באתוון גליפן דר"א האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ הכא איתרמזי שמא קדישא עילאה רבי יוסי אמר מה בין משה לישעי' משה אמר השמים השמים אינון דאשתמודעון ואקרון שמא דקב"ה ותשמע הארץ הארץ ההיא דאישתמודעי בישעי' כתיב שמעו שמים ולא השמים האזינו ארץ ולא הארץ ויש לדקדק מאי קושיא לר' אבא ולר' יוסי דמפרשי שרמז משה שמא קדישא ונ"ל לומר דהא רש"י פי' והוא במדרש למה העיד בהם שמים וארץ אמר משה אני בשר ודם למחר אני מת אם יאמרו ישראל לא קבלנו עלינו את הברית מי בא ומכחישם לפיכך העיד בהם שמים וארץ עדים שהם קיימים לעולם עכ"ל ולכאורה איכא למידק דאיתא בברכות דף ל"ב זכור לאברהם וליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך מאי בך א"ר אליעזר אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע אלמלא נשבעת להם בשמים ובארץ הייתי אומר כשם ששמים וארץ בטלים כך שבועתך בטלה ועכשיו נשבעת להם בשמך הגדול מה שמך הגדול חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים כך שבועתך קיים לעולם ולעולמי עולמים עכ"ל הרי להדיא דמשה אמר דשמים וארץ יהיו בטלים וכן במדרש ילקוט סוף ישעיה דשאלה מטרוניא אחת לר' יהושיע כתיב בתורתכם למען ירבו ימיכם וימי בניכם כימי השמים על הארץ הלא שמים וארץ עתידין להתכלות דכתיב כי השמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה וכן במעשה דר"א בן דורדי' בפ"ק דע"ז השיבו שמים כן א"כ קשה למה העיד משה שמים וארץ הלא גם שמים וארץ ג"כ אינם קיימים לעולמי עולמים אבל נראה לומר דאיתא בזוהר פ' תרומה דהשמים וארץ הם שמו של הקב"ה דשלמא מלכא אמר ואתה תשמע השמים אטו שלמה מלכא לשמי' התפלל אלא לשמו של הקב"ה דאיקרי שמים עכ"ל והמקובלים קוראים אותו בשם ספירות ת"ת וארץ היא ספירה אחרונה שהיא מלכות: ולפ"ז ניחא דברי הזוהר דמשה אמר השמים וארץ אינון דאשתמודע דאינון שמי' של הקב"ה ושמו של הקב"ה חי וקיים לעולמי עולמים והעיד בהם בשמו של הקב"ה וזה דקשיא ליה להזוהר למה העיד בהם שמים וארץ אם בשביל שהוא ב"ו ולמחר הוא מת ואם יאמרו ישראל לא קבלנו עלינו את הברית מי יבא ומכחיש' הלא גם שמים וארץ אינם קיימים ולכך אמר ר' אבא באתוון דר"א האזינו השמים הכי אית רמיז שמ קדישא ושמו הגדול אינו בטל וקיים לעולמי עולמים וזה מרומז בפסוק האזינו השמים ואדברה וע"כ למה העיד בהם שמים וארץ מפני שהם קיימים לעולם ולעולמי עולמים וקשה הלא שמים וארץ נמי יכלו ויתבטלו ולכך אמר כי שם ה' אקרא מה שאני קורא לשמים וארץ הם שם ה' ובשמו הגדול אני ושמו לעולם קיים וק"ל

ועוד נ"ל ליישב המשך הפסוקים ויתישב גם מה שפירש"י האזינו השמים שאני מתרה בהם בישראל ותהי' עדים בדבר שכך אמרתי להם שאתם תהיו עדים וכן ותשמע הארץ וכתב מהר"א מזרחי שכך אמרתי להם דכתיב בפ' ואתחנן העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ ופירש"י ג"כ העדותי בכם הנני מזמינים להיות עדים שהתרתי בכם ולכאורה איכא למידק למה הוצרך משה להזמינם שיהיו עדים בדבר זה ונראה לישב דהא איתא ריש פ"ק דע"ז דלעתיד יאמרו האומות רבש"ע ישראל שקיבלו היכן קיימו אמר להם הקב"ה אני מעיד בהם שקיימו התורה אומרים לפניו רבש"ע כלום יש אב שמעיד על בנו אמר להם הקב"ה שמים וארץ יעידו בהם שקיימו כל התורה אומרים רבש"ע שמים וארץ נוגעים בעדותן שנא' אם לא בריתי חוקות שמים וארץ לא שמתי וכתבו תוס' בד"ה שמים וארץ נוגעין בעדותן וא"ת והרי ראי' גדולה שקיימו שהרי שמים וארץ קיימים הם ותירצו די"ל שהם קיימים ממה שקיבלו כדאמר אם ישראל מקבלים ופי' מהרש"א ואעפ"כ נוגעים בעדותן מצד הנאתם שהגיע להם כבר ע"י קבלתם של ישראל נמצא אנו למדין דאעפ"כ על הקבלה לא חשיבו נוגעי' דהא ראי' גדולה שהם קיימים וזה אפשר שנקט רש"י למה העיד בהם שמים וארץ הלא גם הם נוגעים בעדותן ולכך פי' אם יאמרו ישראל לא קבלנו עלינו הברית מי בא ומכחישם ולכך העיד בהם שמים וארץ שהם קיימים לעולם על קבלתן של ישראל וע"כ עדות גדול שקיבלו עליהם הברית:

אבל עדיין יש לדקדק דלפי דאמרי' כלום יש אב שמעיד על בנו נמצא דחשיב הקב"ה כמו קרוב וא"כ אפי' אם נימא דאין שמים וארץ נוגעים בעדותן שהם עומדי' על הקבלה מ"מ עדותן בטילה מחמת שגם הקרוב ראה עדות זה ואיתא בח"מ סי' ל"ו עדים רבים שנמצא א' מהם קרוב או פסול בודקי' אותם ואומרים להם כשראיתם דבר זה באתם כדי להעיד או כדי לראות כל מי שנתכוון להעיד כל העדות בטילה אף שלא העיד בב"ד כן ס"ל להרמב"ם ורש"י ורשב"ם והכריעו הש"ך בס"ק ח' כמותם ופ"ק דמכות פליגי ר' יוסי ורבי בנמצא אחד מהם קרוב או פסול דעדותן בטילה דס"ל לר' יוסי אפילו לא בא אלא לראות מבטל עדות הכשרים ורבי ס"ל דוקא אי אתי לאסהודי ואיתמר אמר ר"י אמר שמואל הלכה כר"י ור"נ אמר הלכה כר' וכ' הרא"ש וז"ל וא"ת לשמואל דפסק הלכה כר' יוסי וקרובין או פסולין פוסלין בראיה בעלמא אפי' לא כוונו להעיד איך תמצא קדושין וגיטין כשרין שנעשין בפומבי לפני הקרובין והש"ך בח"מ סי' ל"ו ס"ק ח' מישב קושית הרא"ש דמיירי שהזמין עדים כשרים ובזה לא נתבטלו עדות הכשרים ולפ"ז יש ליתן טעם למה שפירש"י העדותי בכם שמים וארץ הזמינה להעיד משום דיש לפקפק כיון שהקב"ה הוי נוגע בעדות דאיו אב מעיד לבנו והקב"ה הוי רואה דכתיב אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו אמר ה' ופשיטא לדעת דסברי דהקב"ה הוא עד שלנו דכתיב שובו ישראל עד ה' אלהיך וכן כתיב והייתי עד ממהר א"כ גם העדות הכשרים בטל א"כ איך העיד בהם שמים וארץ אף שאינם חושבים נוגעים בעדות מחמת שהם קיימים מ"מ מצד עדות וראיות הקב"ה נתקבל גם עדות הכשרים ומה שפירש"י העידותי בכם שמים וארץ הלא עדות שמים וארץ בטלים מחמת ראיות הקב"ה ולכך כתב הזמינם להעיד וכיון שהזמינם להעיד עדותן כשירה וק"ל

בפסוק יזבחו לשדים לא אלוה אלהים לא ידעום חדשים מקרוב באו לא שערום אבותיכם רש"י נדחק בפי' שערום ע"ש ול"נ דאיתא בזוהר וירא דף ק"ג נודע בשערים בעלה דא הקב"ה דאיהו אתידע ואתדבק לפום מה דמשער בלביה כל חד כמה דיכול לאתדבקא ברוחא דחכמתא ולפום מה דמשער בלביה הכי אתידע בלביה ובגיני כך נודע בשערים באינון שערים אבל דאתידע כדקא יאות לא הוי מאן דיכיל לאתדבק או למנדע ליה עכ"ל נמצא כל א' משער בלבי' אלהותו וכבודו של הקב"ה ומשה הוכיח לישראל יזבחו לשדים לא אלוה אלהים לא ידעום באמת הם אינם אלהות רק חדשים מקרוב באו ר"ל שלא שערום אבותיכם ר"ל שאבותינו הקדושים לא שערו בלבם אלהות כאלו רק שערום בהקב"ה וק"ל והוא אמת לאמתו של תורה

שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעוניך קחו עמכם דברים ושובו אל ה' אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו ובפ' בתרא דיומא אמר ר' יוחנן גדולה תשובה שדוחה ל"ת שבתורה כו' אמר ריש לקיש גדולה תשובה שזדונות נעשית לו כשגגות שנאמר שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעוניך האי עון מזיד הוא וקא קרי לי' מכשול ונראה לי לומר דדוקא ריש לקיש אית לי' הך דרשא ולא ר' יוחנן דהא בפ' כלל גדול פליגי ר' יוחנן וריש לקיש בחייבי חטאת ס"ל לר"י אם הזיד בלאו ושגג בכרת וריש לקיש סבירא ליה עד שישגג בלאו וכרת אם כן לר"י לא קשי' קרי לי' עון וקריא ליה מכשול דהא יש עון שהוא מזיד ויש בעון שוגג כגון שהזיד בלאו ושגג בכרת אבל ריש לקיש לטעמי' דס"ל עד שישגג בלאו וכרת א"כ שפיר קשי' ליה האי עון מזיד הוא וקא קרי ליה מכשול אלא ש"מ דגדולה תשובה שזדונות נעשית לו כשגגות וק"ל והרמב"ם בפ"א מהלכות שגגות פסק כר"י ועפ"ז נבאר דברי הנביא ואגב יבואר מה שאמר ונשלמה פרים שפתינו וילפינן שתפילה במקום קרבן הלא הושע הי' בזמן הבית ראשון והי' ראוים להקריב פרים ולמה לא הוכיחם שיקרבו פרים ועוד יש לדקדק שאמר קחו עמכם דברים ושובו אל ה' וכי מה ענין דברים אל התשובה ועוד מאי דאמר אמרו אליו כל תשא עון ופי' רש"י כל עונות ועוד יש לדקדק דקאמר ריש לקיש האי עון מזיד הוא וקא קרי ליה מכשול ולמה לא אמר האי מכשול שוגג הוא וקרי' ליה עון שהוא מזיד דמכשול נאמר תחילה ודבר זה נראה לי ליישב משום דאמרינן סוף פ' אלו מציאות דריש ר' יהודא בר עילאי מאי דכתיב הגיד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם הגיד לעמי פשעם אלו ת"ח ששגגות נעשו להם כזדונות ולבית יעקב חטאתם אלו עמי הארץ שזדונים נעשות להם כשגגות ובזוהר נשא איתא על פסוק לו עמי