מאורי אש רא

בלבבו שלום יהי' לי כי בשרירות לבי אלך אחר הרהור לבי שהייתי מהרהר על ע"ז שנקרא ג"כ אלוה וזה אני מקיים והפה אינו מכחיש מה שבלב למען ספות הרוה את הצמאה לעשות הכל במזיד ובדרך היתר להם ולכך הוצרך אני להשביע על דעתי אך שלא יקשה לך קושי' התוס' אם אתה מתירא שלא נעבוד ע"ז א"כ בשבועה נמי יש לחוש שלא נעבור על השבועה לכך כתב טעם בצדו לא יאבה ה' סלוח לו כי אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה ר"ל שיפגע בו הקללה והאלה משא"כ בשאר עבירות תולין שנים ושלשה דורות ולא הי' מתירא מן העונש ולכך הוצרך להשביעם על דעתו שלא ילכו אחרי הרהור לבם ויהי' להם יראת העונש מצד השבועה וק"ל

באבות דרבי נתן פרק ל"ג הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם וגו' נקוד על לנו ולבנינו ועל עי"ן שבעד למה הלא כך אמר עזרא אם יבוא אליהו ויאמר לי מפני מה כתבתי כך אומר אני לו כבר נקדתי עליהם ואם יאמר לי יפה כתבתב אעבור הנקודה ע"כ ולכאורה תמוה הוא ואין לו הבנה ונ"ל לישב ע"פ גמ' דסנהדרין דף מ"ג ע"ב כתנאי הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם נקוד על לנו ולבנינו ועל עי"ן שבעד מלמד שלא ענש על הנסתרות אלא עד שיעברו ישראל את הירדן דברי ר' יהודה אמר לו ר' נחמי' וכי ענש על הנסתרות לעולם הלא כבר נאמר עד עולם אלא כשם שלא ענש על הנסתרות כך לא ענש על עונשים שבגלוי עד שיעברו ישראל את הירדן ע"כ הגמ' ופי' רש"י והכי קאמר מלמד מה שלא ענש על הנסתרות לא נהג אלא עד שיעברו אבל משעברו ענש וכו' יעויין שם הרי לר"י לא נכתב רישא דקרא כהוגן דכתיב הנסתרות לה' אלהינו הלא משעברו ישראל הירדן ענש אף על הנסתרות ומוכרחים אנו לומר דהנקודות באים למעט שלא נהג דבר זה שלא לענוש על הנסתרות אלא קודם שעברו ולא לאחר שעברו ולר' נחמי' דס"ל אף על עונשים שבגלוי לא הענישום קודם שעברו הירדן א"כ סיפא דקר וכתב שלא כהוגן דאיך קאמר והנגלות לנו ולבנינו הלא לא ענש על עונשים שבגלוי קודם שעברו וע"כ מוכרחים אנו לומר דהנקודה בא לתקן שאף על עונשים שבגלוי לא ענש קודם שעברו ישראל הירדן והנה לר"י ענש לעולם על הנגלות אף קודם שעברו ולר"נ לא ענש על הנסתרות לעולם והנה בלא נקודה מצינו לומר דפשטי' דקרא דעל הנסתרות לא ענש לעולם ועל הנגלות ענוש לעולם אף קודם שעברו ישראל הירדן וא"כ נכתב הכל כהוגן ואין צריך לשום נקודה ובזה יובן דעזרא הי' מסופק אם ענש ישראל על הנסתרות לאחר שעברו או לא וכן הי' מסופק אם ענש ישראל על עונשי' שבגלוי קודם או לא ענש לכך אמר עזרא אם יבא אליהו ויאמר מפני מה כתבת כך ר"ל שידע האמת שענש על הנסתרות לאחר שעברו ישראל הירדן א"כ ישאל אותי מפני מה כתבת כך סתם הנסתרות לה' אלהינו הלוא אף על הנסתרות ענש לאחר שעברו את הירדן וכן אם ידע אליהו שלא ענש אף על הנגלות קודם שעברו ישראל הירדן א"כ ישאל אותי מפני מה כתבת כך ר"ל שכתבת סתם והנגלות לנו ולבנינו הלא קודם שעברו ישראל הירדן לא ענש אף על הנגלות ומחזי ח"ו כשיקרא לכך אומר אני לו כבר נקדתי למר כדאית לי' ולמר כדאית לי' ובאה הנקודה למעט ממשמעות שלא נהג כן לעולם ואם אומר לי יפה כתבת כפשטי' דקרא שלא ענש על הנסתרות לעולם ועל הנגלות ענש אותם אף קודם שעברו לכך אומר אעבור את הנקודה ר"ל כשאמחוק הנקודה ממילא נפרש כמשמעות פשטי' דקרא דנסתרות לעולם לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו וזה דרך אמת לאמתו של תורה:

ועפ"ז אמרתי לישב הא דאמרינן בסנהדרין דף מ"ג ע"א אמר רב אסי אמר ר' חנינא מלמד שמעל עכן בשלשה חרמות שנים בימי משה ואחד בימי יהושיע ופריך ועד השתא מ"ט לא איענש אמר ר' יוחנן משום ר"א לפי שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן כתנאי דר' יהודה ס"ל דעל הנסתרות לא ענש אלא עד שיעברו ישראל את הירדן ור' נחמי' סבר דאף על עונשין שבגלוי לא ענש עד שעברו ישראל את הירדן ועפ"ז נ"ל ללמד זכות על יהושיע דאמרינן שם בדף מ"ד ע"א אמר ר' נחמן אמר רב מאי דכתיב תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות תחנוני' ידבר רש זה משה ועשיר יענה עזות זה יהושיע מסיק משום דאמר ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן ונראה דכוונתו הי' לטובה משום שראה יהושיע שנענשו ישראל ונפלו לפני אנשי עי הי' יודע שבודאי הקב"ה מעניש ישראל בשביל אחרים הן למ"ד לאחר שעברו ישראל הירדן על הנגלות הן למ"ד שענש ג"כ על הנסתרות לכך אמר ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן ולא נכנסנו לערבות ולא הי' מענשי' לצדיקים בשביל אחרים וק"ל

בפסוק ואתה תשוב ושמעת בקול ה' ועשית את כל מצותיו וגו' כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה ולא מעבר לים היא לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה כי קרוב הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו ואיכא למידק בהני מקראי קודש מאי צריך קרא לומר כי המצוה לא נפלאת ולא רחוקה לא בשמים ולא מעבר לים הוא ונ"ל לומר דאיתא בפרק המגרש דף פ"ד ע"א ת"ר הרי זה גיטך ע"מ שתעלי לרקיע ע"מ שתעברי את הים הגדול ברגלך אינו גט ר' יהודא בן תימא אמר כזה גט כלל אמר ר' יהודה בן תימא כל תנאי שאי אפשר לקיימו בסופו התנה עליו מתחילתו אינו אלא כמפליגו בדברי' וכשר אמר ר' נחמן אמר רב הלכה כר"י בן תימא ולפ"ז ניחא דהכתוב בא לומר ואתה תשוב ושמעת בקול ה' ואל תאמר הלא הקב"ה התנה עמנו ליתן הברכות והקללות ע"מ לעשות מצותיו וזה הדבר שאי אפשר לקיימו ובטל התנאי ולכך אמר כי המצוה הזאת לא נפלאת ולא רחוקה היא ממך לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו השמימה ולא מעבר לים היא לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו והרי התנאי בדברי' שבידך לקיים והוי תנאי גמור ואם אתם מקיימי' התנאי אזי הקב"ה מקיים הבטחתו בברכה והקללה יבואו אם לא תקיימו וק"ל

ובדרך אחר נראה ליישב המשך הפסוקים דהא יש להקשות איך מהני תשובה שיתקרב החוטא להקב"ה הלא קיי"ל נראה ונדחה אינו חוזר ונראה ואדם הי' נראה תחלה וכשחטא נדחה מקדושתו איך יהי' חוזר ונראה בתשובה וקושיא זו, חפשתי בכל המפרשים ולא מצאתי בשום מפורש תירוץ על קושיא זו ונ"ל לומר תירוץ נכון דהא איתא בזבחים דף ל"ד ע"ב גבי קיבל הכשר ונתן לפסול יחזיר לכשר ופריך ולהוי לי' דיחוי ותירץ רב אשי כל שבידו לא הוי דיחוי ופי' רש"י שבידו לתקן אבל ההוא דמשתלח לאו בידו לתקן דמי יימר דיהבי לי' אחרינא עכ"ל הרי לפניך דאם תולה בדעת אחרים לאו בידו לתקן דלמא לא יהבי לי' וזה פי' הפסוק כי המצוה הזאת לא רחוקה היא לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו השמימה ולא מעבר לים היא לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו כלומר אלו הי' צריך לאלו לא הוי בידיו לתקן דמי יימר שישמע לנו הוי נראה ונדחה ואין חוזר ונראה אבל המצוה הזאת קרוב אליך מאד ובידו לתקן וק"ל: אור פרשת נצבים חדש

גרסינן במס' כתובות דף ל"ג ע"ב אמר רב שמואל ב"י לא שנו אלא מתקנת עזרא ואילך אבל קודם תקנת עזרא שבתי דיני' קבועי' בכל יום אשה נשאת בכל יום ופריך והא בעינן שקדו דטריח לי' מאי שקדו דתני' מפני מה אמרו בתולה נשאת ליום הרביעי שאם הי' לו טענות הי' משכים לב"ד ותנשא באחד בשבת שקדו חכמים על תקנות בנות ישראל שיהי' אדם טורח בסעודה שלשה ימים כו' ומסכנה ואילך נהגו העם לכנוס בשלישי בשבת כו' ובשני לא יכנוס פרש"י כדי שיהי' לו שקדו שני ימי' עכ"פ יעש"ה והקשה רש"י ז"ל מאי פריך מאי שקדו הלא ממשנתינו מוכח שקדו דהא פרכינן דף ב' אלא אי איתמר הכי איתמר אר"י מפני מה אמרו חכמים בתולה נשאת ליום הרביעי שאם יהי' לו טענות בתולים כו' ותנשא באחד בשבת שקדו כו' הרי ממשנתנו מוכח שקדו ותו איכא לדקדק למה להתרצן להביא כל אורך לשון הברייתא ובשני לא יכנוס כו' ואמרתי דרך פלפול דהנה מדקדקים העולם למה להש"ס למיפרך כ"כ באריכות מפני מה אמרו חכמים בתולה נשאת ליום הרביעי כו' הלא ממתני' קא סליקנא ה"ל למיפרך בקוצר ותנשא באחד בשבת אך י"ל בדרך זה דהנה מקשה האלגזי למה לא קתני במשנתנו בתולה נשאת ונבעלת ליום הרביעי ולמה נקט רק נישאת יעויין בס' נ"ש והנה לכאורה י"ל ע"ז דהא מסקינן לקמן דף ה' ע"א דנבעלת ליל חמישי משום ברכה דדגים יע"ש