מאורי אש קצה

לשוב מאחרי ה' ולמעול בו הוסיף בפרושו במה שלא כתוב בה' בום משום דלא יקשה עליו איך כתיב דלאו זה דלא תתחתן קאי אכל עו"ג וישראלית הנבעלת לעו"ג דרך אישות נמי לוקה איך יפרש טעמא דקרא כי יסיר הא בנך הבא מישראלית קרוי בנו ולכך פי' משדבר זה גורם להדבק בעו"ג שהבדילנו הקב"ה מהם ולשוב מאחרי ה' וכי יסור קאי על החתן ועל החותן א"כ הטעם בשניהם עיקר שיסור מיראת ה' אחתן שזרע מן הישראלית כרוך אחריו ובבתו לא תקח לבנו שיסיר החותן אותו מיראת ה' ויהי' נמשך עם אמו ובבן בנך הבא מישראלית נמי שייך האי טעמא שיסיר אותו מיראת ה' וזה שסיים בפי' המשנה שיסיר את בנך מאחרי שיסיר מאחרי ה' וימשוך עם אמו וכן בא בקבלה אמיתית בנך הבא מישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן העו"ג קרוי בנך אלא בנה שנאמר כי יסיר את בנך מאחרי ר"ל דאין מוכח מקרא שבנך הבא מישראלית קרוי בנך כמו שפירש"י אלא שקבלנו בקבלה אמיתית מדכתיב אחותך היא כמו גבי ממזר מחייבי כריתות הוי בנו לכל דבר ה"ה אבנו מישראלית דשניהם מסתבר יותר מבנו הבא מן העו"ג:

וכל זה הוצרך לפרש דלפי האמת קיי"ל לרבנן דטעם דקרא קאי אתרווייהו משום דעיקר היא הסרה מיראת ה' ואפ"ה קיי"ל דבן הבא מן העו"ג לא קרוי בנו ובן הבא מישראלית קרוי בנו ובזה מיושב קושית הרי"ב על פי' ר"ת דס"ל להרמב"ם דכי יסיר קאי אבן ואבתך לא תתן לבנו שאביו יסיר אותו לעבוד ע"ז אפי' בבתו לא תקח לבנך יסיר החותן אותו ויהי' כרוך אחר אמו ויסיר מקהל ישראל ומיראת ה' ובזה נחו ושקטו כל התמיהות אחרונים שתמהו על הרמב"ם ותמיהת התני' שהקשה דברי הרמב"ם אהדדי לפי פירושינו לא קשיא מידי דהרמב"ם לא פסק כר"ש לפי המסקנא דש"ס דקדושין ע"כ כי יסיר מיותר וע"כ פירשה רחמנא טעמא לרבות שאר עו"ג וכיון דפירשה הטעם אף לרבנן דדרשינן טעמא דקרא היכא דמפורש טעמא דקרא וא"כ דעיקר קפידא שדבר זה גורם לדבק בעו"ג שהבדילנו הקב"ה ולשוב מאחרי ה' שמע מיני' בגיותן מיירי אבל לא בגירותן לא שייך טעמא שגורם לדבק בעו"ג וכפשטא דש"ס בע"ז דל"ו דלרשב"י דדרש טעמא דקרא כי יסיר לרבות כל המסירות ומשני הש"ס דאורייתא דרך אישות ודרך חתנות ואתי אינהו וגזרו אפילו דרך זנות ולפי המסקנא בקדושין אף לרבנן דלא דרשינן טעמא דקרא הני מיותר לגמרי וע"כ לרבות כל המסירים והיכא דמפורש טעמא דקרא אף רבנן דרשי טעמא דקרא ובכל העו"ג אסור דרך אישות וחיתון ולוקין על לאו זה ולא קיי"ל כרבא בפ' הערל דאמר בגירותן איירי ומשה אמת ותורתו אמת וכבר כתבנו שדברי הב"י תמוהים לכל מעיין ויותר אני תמה אם רצה הב"י להביא ראי' דהלכה כר"ש למה לא הביא ראי' מהא דיבמות דמשני הש"ס מאן תנא דפליג אמר ר' יוסי בר יהודה ר"ש וכיון דתני ברייתא לדברי ר"ש בלשון רבנן שמע מיני' דהכי הלכתא וכן בפ' אין מעמידין עיקר שקלי וטרי' אליבא דר"ש אבל כבר כתבנו דאף לרבנן דרשינן הכי גבי לא תתחתן טעמא דקרא כיון דמפורש בהו טעמא דקרא וכדאמרן ובר מכל דין דהכא בסוגיא דקדושין ע"כ אי אפשר לומר דבגירותן מיירי דקתני במתניתין דקדושין כל מקום שיש קידושין ויש עבירה וכו' וקחשיב ממזרת ונתינה לישראל ולדברי רבא דמוקי לא תתחתן בגירותן א"כ אין קידושין בנתינה ואיך תני תנא דמתניתין דיש קידושין ואפשר דרבא מפרש קרא למתניתין אף דקרא דלא תתחתן מיירי בגירותן מ"מ תפסי בהו קידושין וה"נ ס"ל לרבא לא תתחתן ללאו הוא דאתי וקדושין תופסין בה ולכך תני במתניתין נתינה בכלל יש קידושין ויש עבירה אבל לפי סוגיא גמרא דילן דס"ד דילפינן דאין קידושין תופסין בחייבי לאוין מיבמה לשוק ש"מ דקרא לא תהיה לשון הוי' משמע ואין קידושין תופסין וה"ה והוא הטעם בלאו דלא תתחתן משמע לשון קדושין ומשמע דאין קידושין תופסין ולפ"ז אי אפשר לומר בגירותן מיירי דאי הוי אוקמי בגירותן הי' קדושין ק תופסין בה ותנא דמתניתין תנ' בכלל יש קידושין ושמא דלא קיי"ל כרבא בהא דאמר בגירותן מיירי ועיין בחידושינו במסכת קדושין, ועיין מ"ש המגיד משנה בפרק י"ב מהלכות איסורי ביאה ועיין ביפה תואר פ' בראשית פ' ז' סעיף ל"ג דף מ"ח וברא"ם שנתקשו בכל הפירושים אבל לפי מה שכתבנו הראני ה' דרך אמת לאמיתת' של תורה בכוונת הרמב"ם ומקום הניחו לי אבות להתגדר וה' יאיר עיני בתורתו וינחני בדרך אמת

והשתא נבוא אל הביאור המדרש שהתחלנו דהא זכינו לדין שיש פלוגתא בין רבותינו בעלי התוס' ובין הרמב"ם דלהרמב"ם אף עו"ג אינם אסורים בגירותן ולדעת התוס' אף בגירותן אסורים להתחתן עם עו"ג א"כ לדעת התוס' א"א להציל שלמה או עבר לאו דלא ירבה ואם נימא כר' יהודא דלא דריש טעמא דקרא וגיורי גיירן ולפי תירוץ הב"י דרבא קאי אליבא דרבנן א"כ אף בגירותן אסורים וא"כ ממ"נ עבר שלמה על לאו ולדעת ר"ע מחייבי לאוין הוי ממזר והוי בכלל מעות לא יוכל לתקן ולכך שאלו התלמידים לר"א פלוני ר"ל שלמה מהו לעולם הבא וכדעת המדרש תנחומא הנ"ל שרצו למנות לשלמה בכלל אלו שאין להם חלק לעוה"ב משום דכתב והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות וכמו שכתבנו לר' אליעזר השיב להם לא שאלתני אלא על פלוני אבל על שלמה אין לפקפק כלל משום דס"ל כדעת הרמב"ם לא חטא בנשים רבות ולא בנכריות דגיורי גיירן ולא שאלתם אלא על אבשלום ודבר זה תלוי במחלוקת אי אנוסת ומפותת אביו מותר או לא משום דאמרינן בהחולץ דף מ"ט ע"א איזה ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבא דברי ר"ע ואמרינן בגמרא מאי טעמא דר"ע דכתיב לא יקח אשת אביו ולא יגלה כנף אביו כנף שראה אביו לא יגלה וסבר לה כר' יהודא דאמר באנוסת אביו הכתוב מדבר דהוי לה חייבי לאוין וסמיך ליה לא יבא ממזר אלמא מהכי הוי ממזר ושמעון התימני סבר לה כרבנן דאמרי' בשומרת יבום של אביו הכתוב מדבר דה"ל חייבי כריתות נמצא לר"ע סבר לה כר"י ואסור אנוסת אביו בלאו ויש ממזר מחייבי לאוין וזה שהשיב להם הם שאלו על שלמה משום דמספקא להו אליבא דר"ע דס"ל דיש ממזר מחייבי לאוין ואי אפשר להציל לשלמה שעבר בנשיו או מחייבי לאוין דלא ירבה או מחייבי לאוין מלא תתחתן דמוקי בכותים והשיב להם לא שאלתם אלא על פלוני ר"ל על אבשלום דעל שלמה מצינו למימר דאף ר"ע ס"ל דלא דריש טעמא דקרא אלא היכא דמפורש טעמא דקרא והכא מפורש טעמא דקרא וגיורי גיירן ולא עבר על שום לאו אלא אי מספקא לכו אליבא דר"ע תשאלו אותי על אבשלום דס"ל ע"כ כר' יהודא ואסר באנוסת אביו ואבשלום נשא מפותת אביו ועבר על חייבי לאוין אם הולד מהם הוי ממזר ויש לשאול עליו אם יש לו חלק עוה"ב אבל לא על שלמה

ועפ"ז יש ליישב הפסוק מה שאמר שלמה בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני ואשיבה חורפי דבר ולכאורה אין לו הבנה מה יש להשיבו למחרפיו דבר בשביל שבנו חכם ונראה דהא כבר הקדמנו שמחלוקת תנאי אי אמרינן הא דכתיב גבי שלמה מהם דבק שלמה לאהבה אי לזנות או להאהבן לפני המקום וגיורי גיירן וגם יש לזות שפתים על שלמה שחטא בע"ז דכתיב ויהי' לעת זקנה שלמה נשיו הטו את לבבו ללכת אחרי אלהים אחרים אבל אמרינן בפ' במה בהמה כל האומר שלמה חטא אינו אלא טועה שבקשו להטות לבבו ולא הלך וא"כ לא חטא בע"ז ואיתא בפרק הנשרפי' בגדו יהוד' וגו' זה ע"ז וכן הוא אומר בגדתם בית ישראל כי חילל יהודה קודש זו זונה וכן הוא אומר לא יהי' קדש ובעל בת אל נכר זו הבא על הכותית וכתב בתרי' יכרית ה' לאשר יעשנה עור ועונ' מגיש מנחה וגו' אם ת"ח הוא לא יהי' לו ער בחכמים ועונה בתלמידים ואם כהן הוא לא יהי' לו בן מגיש מנחה לה' צבאות נשמע מזה דאם עבד ע"ז או בעל בת אל נכר עונשו שלא יהי' לו בן ת"ח ושני חטאים אלו ע"ז ובת אל נכר הי' מלעיזי' על שלמה שחטא בע"ז וחטא בבעילת בת אל נכר ולכך אמר בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני ר"ל דאם בני חכם ישמח לבי שאוכל להשיב לחורפי דבר דאיך אפשר לו שחטאתי בע"ז ובבעילת בת אל נכר לא זכיתי שיהי' לי בן תלמיד חכם וק"ל

ונשובה לראשונות מה שהתחלנו במאמר דשאלו מהו להציל רועה כבשה מן הארי וגם שאלו ממזר מהו לירש והוא השיב להם מהו ליבם ובאשר ששאלה זו נובע ממעין הישועה אשר כתבתי לעיל נקדימו כי הוא לימוד של אמת ונקדים מה דאיתא בש"ס ביבמות דף כ"ב ע"א מי שיש לו אח כל מקום זוקק את אשת אחיו ליבום ואחיו לכל דבר מי שיש לו בן מ"מ פוטר את אשת אביו מן היבום חוץ מי שיש לו בן הבא מן השפחה ונכריות וקאמר מ"מ לאתויי מאי אמר רב יהודה לאתויי ממזר פשיטא אחיו הוא מה דתימא לילוף אחוה אחוה מבני יעקב מה להלן כשירין ולא פסולין אף כאן כשירין ולא פסולין קא משמע לן ואימא הכי נמי כיון דלענין יבום מיפטר ניפטר מיזקק נמי זקיק ואחיו הוא לכל דבר למאי הילכתא ליורשו ולטמא לו פשיטא כו' ופי' רש"י כיון דלענין יבום מיפטר ניפטר דילפינן לקמן בן אין לו עיין עליו וכתבו התו' בד"ה פשיטא אחיו הוא תימא אמאי פשיטא ליה הא איצטרך שפיר לאשמועינן דמחייבי כריתות הוי אחיו ולא ממעטינן ליה למי שיש