מאורי אש קצב

היכא דקרינן ביה והבאת אל תוך ביתך קרינן בי' וראית בשביה וכל היכא דלא קרינן והבאת אל תוך ביתך לא קרינן בי' וראית בשביה וכתב בחידושי רשב"א ז"ל רב אמר מותר הואיל ואשתריא אשתריא קשה לי הא יבמה מן האירוסין דשרי' לכהאי גוונא דברה תורה בביאה ראשונה ואפ"ה בביאה שניה אסורה ולא אמרי' כיון דאשתריא אשתריא וצ"ל דהתם לא שרי' לי' קרא בהדיא אלא מדרש קא דרשת משום דאתי עשה ודחי לא תעשה ובביאה ראשונה דאיכא עשה שרי' שכיון דליכא עשה אסורה אבל כאן דשריא ליה בהדיא לא חילק בין ביאה לביאה אמרינן הואיל ואשתריא אשתריא הא לא דמי' אלא לאשת אח דשרי בהדיא ולא אמרינן דביאה ראשונה שרי' וביאה שנייה אסורה ואם תאמר א"כ מאי טעמא דשמואל דאסור י"ל דלא דמי' לאשת אח דהתם מצוה רמיא עלה דליכא למימר דביאה ראשונה רמי' עלה מצוה ובביאה שניה הדרא לאיסורא אבל יפת תואר לאו מצוה היא דלא דיברה תורה אלא כנגד יצה"ר ומשם ואילך באיסורא קאי והכי נמי מביאה ראשונה ואילך דנתקררה דעתו אסור עכ"ל כיון דאישתרי אישתרי כמו באשת אח וע"כ צריכין אנו לומר דשאני אשת אח שהי' מצוה גמורה משא"כ יפת תואר שלא דיברה תורה אנא כנגד יצה"ר וללישנא קמא באמת לרב אין חילוק בין אשת אח ליפת תואר ובכולן אמרי' אלא נשים הראוין לכהונה אם כן ללישנא קמא היה דוד מותר לישא יפת תואר וללישנא בתרא הוא אסור דלא דמיא לאשת אח כלל דשאני יפת תואר שאינו מצוה גמורה ועפ"ז מדקדק הלשון דשאל לדוד מאי טעמא נסבת יפת תואר רצה לומר בשלמא בביאה ראשונה יש להתיר משום דלא דיברה תורה אלא כנגד יצה"ר אבל אח"כ אסורה לכהן ואסורה ג"כ למלך ודוד השיב רחמנא שרי' וכיון דרחמנא שרי' הואיל ואישתרי אישתרי כמו אשת אח והשיב לו מאי טעמא לא דרשת סמוכי' וע"כ מוכרחין אנו לומר דאינו מצוה גמורה אלא לא דיברה תורה אלא כנגד יצה"ר א"כ לא דמי לאשת אח ולא אמרינן הואיל ואשתרי אשתרי וק"ל

עירוכין דף ט"ז במוציא שם רע להקל ולהחמיר כיצד אחד שהוציא שם רע על הגדולה שבכהונה ועל הקטנה שבישראל נותן מאה סלע נמצא האומר בפיו חמור מן העושה מעשה ופירש"י דהאומר בפיו נותן מאה סלע והמאנס הבתולה לא יהיב אלא חמשים יש לדקדק איך מקושר דבר זה ברישא דקתני במוציא שם רע להקל ולהחמיר תני נמצא האומר בפיו חמור מן העושה מעשה הא על הפסוק בתורה נמי יש ללמוד זה שהחמירה התורה במוציא שם רע יותר מן העושה מעשה ונראה דהש"ס פריך שם ממאי דלמא משום דקאי גרים לה קטלא דכתיב ואם אמת היה הדבר וגו' והוציאו את הנערה ואמר רבא אמר קרא כי הוציא שם רע על שהוציא שם רע ופירש"י ממאי דאמר בפיו חמור דלמא משום הכי חמור האי לשון הרע דגרים לה בי' קטלא עכ"ל ונ"ל דברישא דמתניתין נמי איכא למידק כי האי דקתני במוציא שם רע להקל ולהחמיר דנמצא דקטנה שבישראל שוה לגדולה שבכהונה דלמא אין כאן קולא או חומרא אלא בשביל שרוצה לאבד נפשה ולגרום לה קטלא קנסה רחמנא במאה סלעים ולענין קטלא כל נפש מישראל שוים וע"כ צריכין אנו לומר דמתני' אשמעינן דאין הקנס בשביל זה אלא כרבא דכתיב כי הוציא שם רע שמע מיני' בשביל הוציא שם רע קנסה רחמנא ולא בשביל גרם מיתה שרצה לגרום לה א"כ מצינן קולא גבי בת גדולה שבכהונה וחומרא בקטנה שבישראל הוי חומרא א"כ שפיר אמר התנא נמצא האומר בפיו חמור מן העושה מעשה בשלמא על התורה ה"א דהטעם משום דרצה לגרום לה קטלא אבל לפי תנא דמתניתין אמר שפיר נמצא האומר בפיו חמור מן העושה מעשה וק"ל

גמרא דיומא דף ס"ו ע"ב שאלו את ר"א פלוני מהו לעוה"ב אמר להם לא שאלתני אלא על פלוני מהו להציל הרועה כבשה מן הארי' אמר לי' לא שאלתני אלא על הכבשה מהו להציל הרועה מן הארי' אמר לי' לא שאלתני אלא על הרועה ממזר מהו לירש מהו ליבם כו' ופרש"י יש פותרים על שלמה בן דוד שאלוהו אלא על פלוני שמא על אבשלום שאלתני מהו לירש את אביו אמר לי' מהו ליבם אשת אחיו שאלתני וכו' המאמר הזה תמוה מרישא לסיפא שלפי' רש"י שאלו תחילה על שלמה ור"א השיב להם לא שאלוני אלא על פלוני רצה לומר אבשלום משמע ולא על שלמה וביותר תמוה מתחילה שאלו על רועה ועל כבשה משמע ששאלו על שניהם דהיינו על אוריה ועל בת שבע ור"א השיב להם לא שאלתוני אלא על כבשה ר"ל על בת שבע ולא על הרועה וחזרו ושאלו על רועה והשיב להם לא שאלתם אלא על הרועה ולא על הכבשה ועוד יש לדקדק בשאלות ראשונות השיב להם בלשון אלא משמע לא שאלתם על דבר זה אלא על דבר אחר וכששאלו ממזר מה לירש לא השיב להם בל' אלא השיב להם מה ליבש והלא דבר הוא

ולהבין דברי חכמים וחידותם צריך אני להקדים היסוד מה שסמכתי יסודותי על ספר החכמה מה שמצאתי במדרש תנחומא בפ' מצורע אלו שאין להם חלק לעוה"ב ג' מלכים אר"י ביקשו חכמי המשנה לשנות ד' מלכים ולמנות שלמה עמהם אלא שיצא בת קול אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו וכ"כ למה הי' שונה על שכתב בו והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות ואת בת פרעה מואביות עמוניות אדומיות צדוניות חיתיות מן הנכרים אשר אמר ה' לבני ישראל לא תבוא בהם והם לא יבואו בכם אכן יטו את לבבם אחרי אלהיהם מהם דבק שלמה לאהבה עכ"ל המדרש הנ"ל ופי' הרד"ק שתים רעות עשה אחד שנשא נשים נכריות ואחד שריבה נשים ועבר על לא ירבה ולכאורה איכא למידק היכן מצינו מי שעבר על לאוין שלא יהיה לו חלק לעוה"ב אך אפשר לומר אליבא דר' שמעון בן מנסיא ביבמות דף כ"ב ע"ב איזה מעוות שלא יוכל לתקן זה שבא על הערוה והוליד ממנה ממזר ולדעת ר"ע דס"ל דמחייבי לאוין נמי הוי ממזר א"כ אפשר שחשבו לשלמה מעות שלא יוכל לתקן לדעת רבי עקיבא אך עם כ"ז יש להפוך בזכות שלמה משיח ה' ממאי דאיתא במדרש חזית פ' א' רשב"י סברי ליה הא דכתיב בשלמה מהם דבק שלמה לאהבה לזנות ור' יוסי בן תחלפתא אומר לאהבה לאהבן ואהבן וקירבן ולגיירן ולהכניסן תחת כנפי השכינה וא"כ אליבא דר' יוסי בן תחלפתא לא חטא שלמה כלל אך עדיין לא פלטינן מחדא דשלמה נסיב מז' אומות ולדעת רבא ביבמות דף ע"ו דאמר בהיותן נכרי' לית להון חתנות נתגיירו אית להו חתנות וס"ל דלאו דלא תתחתן קאי בגירותן ולפי זה אף אם נימא וגיורי גיירן מ"מ עבר על לאו דלא תתחתן ובדבר זה נחלקו אבות עולם רבותינו בעלי התוס' והרמב"ם והביאם הטור א"ה סימן ט"ז וז"ל כתב הרמב"ם בפ' י"ב מהל' איסורי ביאה ישראל שבא על הנכרית מעו"ג דרך אישות או ישראלית שנבעלת לכותי דרך אישות הרי אלו לוקין מן התורה שנאמר לא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך

וכתב הטור וז"ל ונראה לי שאינו אלא בכותים **(כל מקום שמוזכר בס' זה שם נכרי או כותי או עכו"ם כונתו על האומות הקודמים אשר עבדו לכוכבים ומזלות ולא על האומות שבימינו אשר אנחנו מתערים עמהם יחד כאזרח רענן.)** דלא קימ"ל לרבי שמעון דאמר כי יסור לרבות כל המסירין ואף בכותים אינם לוקין משום לא תתחתן אלא לאחר שנתגיירו אבל בגיותן לא שייך בהו חתנות עכ"ל וכ' הב"י בפירושו על הטור וגם בפירושו בכ"מ וז"ל ביאר דבריו שהטור מקשה על הרמב"ם שני קושיות חדא אמאי שכתב על שאר עו"ג נמי לקי דהיינו לר' שמעון דלא קיימא לן כוותיה אלא כרבנן דאמרי לא נאמר לא תתחתן אלא בכותים דוקא ועוד דאפילו בכותים אסיק רבא ב"פ הערל דף ע"ו ע"א דבגיותן לא שייך חתנות וקרא דלא תתחתן בנתגיירו דוקא עכ"ל ורצה הב"י לישב דברי הרמב"ם וז"ל וי"ל שהרמב"ם פסק בהא כר"ש מדאמרינן בפ"ג דקדושין דף ס"ח ע"ב נכריות וולדה כמותה מנ"ל אמר ר' יוחנן משום רשב"י דאמר קרא כי יסיר את בנך מאחרי כו' ופריך הש"ס האי בכותים כתיב שאר עו"ג מנ"ל אמר קרא כי יסיר לרבות כל המסירים הניחא לר"ש דדריש טעמא דקרא כו' אלא לרבנן מאי טעמא מדחזינן סתמא דגמרא כר"ש אלמא הילכתא כוותיה כיון דדרשינן טעמא דקרא אית לן למימר דלא אסרה התורה התחתן משום כי יסיר אלא בגיותן דבני הסרה נינהו אבל בגירותן דלאו בני הסרה נינהו לא והאי דפרק הערל אליבא דרבנן אבל לר"ש הוי איפכא דלא נאמר לא תתחתן אלא בגיותן וכבר נדחקו התוספות לישב זה עכ"ל הרי לפי דברי כ"מ אליבא דר"ש דדרש טעמא דקרא עו"ג אינם אסורים אלא בגיותן אבל בגיורתן אינם אסורים ורבא קאמר אליבא דרבנן דלא דרשי טעמא דקרא ואינן אסורים אלא בגירותן ולפ"ז אי אפשר בשום ענין להציל את שלמה שנסב מחייבי לאוין דאף אם נאמר דגיורי גיירן ועל כרחך צריכין אנו לומר לפ' פי' הב"י לדעת הרמב"ם דס"ל כר"ש דדריש טעמא דקרא וע"כ כי יסיר ל"ש בגירותן א"נ מ"מ עבר אליבא דר' שמעון בנשים רבות שהרבה נשים ולדעת ר"ש דדריש טעמא דקרא אמרינן בסנהדרין לא ירבה לו נשים אפילו כאביגיל ואליבא דרבנן דלא דרשי טעמא דקרא הי' מותר לשלמה להרבות לו נשים כשירות ולא עבר על לא ירבה כיון שהכניסן תחת כנפי השכינה וגיורי גיירן והיה מן נשים צדקניות ועבר עכ"פ על לא תתחתן שלקח מעו"ג ואליבא דרבנן מיירי בגיורתן משום דלא דרשי טעמא דקרא עיי' בסנהדרין דף כ"א