מאורי אש קצ

שפרש"י מוכח מדמיית עלה דבי נשיאה מוקמי דיינא דלא גמירי כנ"ל אבל בכתובות מייתי לי' על דיין שהוא עשיר ואינו מקבל שוחד עכ"ל נמצא אם יכולים אנו לבחור בדיין שהוא עשיר ובקי בדיני' הוא קודם לדיין שהוא בקי בדיני' ואינו עושר או לדיין שהוא עשיר ואינו בקי בדינים אבל אם לא נמצא דיין שיש לו שני מעלות אלו רק אחד שהוא עשיר ואיני בקי בדיני' ואחד בקי בדיני' ואינו עשיר וס"ד לומר שיש למנות לדיין שהוא עשיר על סמך שישאל לכל פעם לחכם ובזה ניחא טפי דליכא חשש לקבלות שוחד וגם ישפוט בצדק על סמך שישאל בכל פעם לחכם אפ"ה אסרה תורה מטעמא דבעי' למימר לקמן וזה רמזה לנו התורה באלהי כסף ואלהי זהב לאסור אלהי הבא בשביל כסף וע"כ אפי' שישאל בכל פעם לחכם אסור דאל"כ הא כבר רמזה לנו התורה מסמוכים דשופטים ושופטים ולא תטע לך אשירה כאלו נוטע אשירה וא"כ מה לי ע"י כסף וזהב או בלא כסף וזהב אלא ע"כ דס"ד להתיר בשביל מעלה שהוא דומה למלך בשביל עשרו וישפוט ג"כ צדק על סמך שישאל בכל פעם לחכם אפ"ה אסור וזה רמז רב אשי דאמר במקום שיש ת"ח כאילו נוטע אצל מזבח ורמז בזה אפי' לשאול לחכם אסור למנותו אך שלא יאמרו מנ"ל לאסור לזה כיון דיש לו מעלה שדומה למלך ואינו נוטה דין בשביל ממון וגוף הדין ישאל לחכם דלמא באמת מותר ולכך אמר כתיב אלהי כסף וכו' אלא אלוה הבא בשביל כסף וע"כ דזה נכלל בכלל לא תטע אשירה אלא ע"כ דבא ללמוד אפי' בשביל מעלת עשרו ושישאל לכל פעם לחכם וס"ד להתירו אפ"ה אסרה רחמנא:

וזה פי' הפסוק לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם מזבח אדמה תעשו לי וזבחת עליו עולותיך ושלמיך וגו' דהא אמרינן דאם יש שני דיינים לפניך אחד עשיר ואינו בקי בדינים וא' בקי ואינו עשיר דאסור למנות דיין עשיר אפי' על סמך שישאל בכל פעם לחכם אסור וצריך למנות אותו דיין שהוא בקי בדינים אך דיש חשש בקבלות שוחד דיהיה כאיש תרומות מ"מ ז"א חסרון דק"ל דמצוה לגדלו מאחיו להעשירו ואיתא בפ"ק דברכות כל המהנה לת"ח מנכסיו כאלו מקריב תמידין דכתיב והוא עובר עלינו תמיד ולפירש"י ת"ח קרוי מזבח וזה פי' הפסוק לא תעשון אתי אלהי כסף וגו' ר"ל דיין הבא בשביל כסף זה אסור לעשות לך אלא מזבח אדמה תעשה לי ר"ל אותו ת"ח שנמשל כאדמה שאין לו כלל כסף וזהב אלא נמשל כאדמה ושפל בדעתו אותו תעשה ותמנה אותו אך יש חשש שיהיה כאיש תרומו' ויהרסנה לכן אמר וזבחת עליו עולתיך ושלמיך ר"ל שתהנה אותו מנכסיך להעשירו ויהיה נחשב לפני כאלו הקרבת תמידין ואז בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך שדיין הגון גורם שישרה שכינה בישראל משא"כ דיין שאינו הגון מסלק השכינה מישראל:

ונחזור לראשונות וצריכן אנו ליתן טעם דלמה באמת אסרה תורה להושיב דיין עשיר על סמך שישאל בכל פעם לחכם וכבר כתב הסמ"ע והלבוש טעמי' ואני אומר טעם שלישי הנוטה לדברי הלבוש עיר שושן דאיתא בסי' י"ז דאסור לדיין לשמוע מפי המתורגמן וכתב הסמ"ע הטעם משום דיותר יוכל להתברר האמת כששומע מפי בעלי דינים בעצמם ולפ"ז מטעם זה נמי אסור להושיב דיין על סמך שישאל בכל פעם לחכם כיון דאין החכם שומע דברי שני בעלי דינים א"כ לא יוכל להתברר האמת ואנן קי"ל דצריך הדיין לחקור אחרי הדברים שלא יהיה דין מרומה דצריך להיות אמת לאמתו שהענין יהיה אמת וגם הדין יהי' אמת. ולפ"ז דבאתה התורה להזכיר על לקיחת שוחד אפי' לשפוט האמת דס"ד בודאי לא תטה משפט אזהרה על גוף הדין שיהי' אמת אך יעלה על דעת הדיין לקבל שוחד לשפוט רק צדק שיהיה הדין אמת אבל לא יחקור אחר הענין אם הוא אמת ויאמר יהיה הקולר תלוי בעדים או בבעלי הדברים וזה הוא אסור דצריך לדון אמת לאמתו ועי' לעיל בפ' תרומה שכתבנו פי' על גמרא בפ"ק דשבת כל הדן דין אמת לאמתו נעשה שותף להקב"ה ותמצא נחת לאמתו של תורה ולפ"ז שצריך הדיין לשפוט אמת לאמתו לאפוקי דין מרומה א"כ אסור להושיב דיין על סמך שישאל בכל פעם לחכם דלא יתברר הדין לאמתו אף שיהיה אמת מצד הדין מ"מ מצד הענין לא יהיה אמת וזה שרמזה תורה לא תטה משפט ולא תקח שוחט אפי' לשפוט אמת כשתעשה זה כי השוחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקי' הבעלי דינים המצודקים שלא יחקור אחר הדברים אם הדברים הם אמתים ולכך אמר הכתוב צדק צדק תרדוף ר"ל שני פעמים צדק מצד הדין ומצד הענין דבעינן אמת לאמתו ולפ"ז אסור להושיב דיין עשיר בשביל שישאל בכל פעם לחכם שלא יוכל לשפוט דין אמת לאמתו ולכך הזהירו התורה לא תטע אשרה אצל מזבח ה' אלהיך ר"ל אפי' במקום ת"ח כדברי רב אשי הוי כאלו נטע אצל מזבח ה' אלהיך דזה אסור בשלמא אי לא היה צריך לדין אלא הדין גופא ולא לחקור אחר הענין היה אפשר לומר שמותר להעמיד דיין עשיר שיהיה דומה למלך בענין לקיחת שוחט וישפוט ג"כ צדק שישאל בכל פעם לחכם אבל השתא הזהירה התורה ואמרה צדק צדק תרדוף שיהיה דוקא אמת לאמתו דצריך לאמת מצד הדין ומצד הענין ע"כ רמזה התורה שגם דיין כזה אסור להעמיד לא תטע אשירה לכל עץ אצל מזבח ה' אלהיך דאפי' במקום ת"ח שישאל בכל פעם הוא אסור להעמיד שלא יוכל לשפוט אמת לאמתו והנה מלבד פירש"י ואלה שפי' דת"ח קרוי מזבח בשביל שמגינים אלא נ"ל פי' הפשוט דהא פרש"י המשפטים סמוך דינים לפ' מזבח לומר שישים סנהדרין אצל מזבח א"כ אצל מזבח היו יושבים תמיד ת"ח סנהדרי גדולה ולכך קאמר שפיר במקום ת"ח כאלו נוטע אשירה אצל מזבח שנאמר אצל המזבח שם מושב ת"ח וק"ל

ובזה מיושב נמי גמ' הנ"ל דבי נשיאה אוקמי' דיינא דלא גמירי ע"כ הם העומדים בשביל כסף וזהב ועל סמך שישאל בכל פעם לחכם וזה היה להם נראה כמותר כיון שישפוט הדין בצדק אך שלא יוכל לחקור אחר דין מרומה ורב אשי בא להוסיף על דברי ריש לקיש דאפי' זה אסור אבל אליבא דריש לקיש אין זה מוכרח די"ל דזה מותר כיון שהוא דומה למלך בממון אעפ"י שאינו דומה למלך לענין דין תורה מ"מ ישאל לאחרים ולכך אמרו לי' ליהודא מתורגמני דריש לקיש זיל קם עלי באמורא גחין ולא אמר לי' מידי והבין שאינו בר הכי אפילו לשאל להציע ולהטעים דברי הב"ד לכך אמר הוי אומרי' לעץ הקיצה עורי לאבן דומם כל רוח אין בו ר"ל שאין בו רוח כלל אפי' לשאל הדין אינו יודע א"כ אליב' דכ"ע לאסור: ואגב דאיירינן בקרא זה נימא בי' מילתא דהא פשטי' דקרא קאי בע"ז וא"נ רישא דקרא קאי בע"ז וסיפא דקרא הנה תפוס כסף וזהב קאי על דיין שנתמנה בשביל כסף וזהב ונ"ל לומר דאיתא בריש כריתות דפריך הש"ס למה חשיב ל"ו כריתות הלא בע"ז יש ד' כריתות של ד' עבודות כעין פנים ומשני הש"ס דמשכחת לה דהזיד בעבודת ושגג בע"ז ולא מחייב אלא חטאת א' וכגון דטעה בהדין קרא דלא תעשון אלהי כסף וגו' וס"ל אלהי כסף וזהב הוא דאסור הא דשאר מיני שרי ע"כ שמעינן מזה דאיכא למיטעי בהאי קרא דדוקא אלהי כסף אסרה רחמנא הא דשאר מיני שרי ואנן דרשינן מהאי קושיא אלהי כסף הוא דאסור הא דשאר. מיני שרי בתמי' אלא אלוה הבא בשביל כסף וכ"ז אם קשי' לן איך אפשר דשאר מיני שרי אלא ע"כ דאסרה לנו התורה לקבל דין בשביל כסף אבל אם באמת הטועי' בפסוק זה וס"ל לאמת דשאר מיני ע"ז כמו עץ ואבן שרי וא"כ אין לנו אזהרה לקבל דיין בשביל כסף וזה שהוכיח הנביא לישראל הוי אומרים לעץ הקיצה עורי לאבן דומם ולמה אתם בוחרים בע"ז עץ ואבן אע"כ שאתם טועים ולומדים דדוקא אלהי כסף וזהב הוא דאסר הא דשאר מיני שרי' א"כ נכשלים אתם גם בדיין הבא בשביל כסף ולכך אמר הנה הוא תפוס זהב וכסף ורוח אין בו שע"י טעות זה באים אתם לידי טעות אחר לבחור בדיין הבא בשביל כסף וק"ל ועיין בדרוש שבת תשובה שנת תפ"ג מ"ש עי"ז פי' הפסוק אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ועשו להם אלהי זהב דבאלהי זהב אין כאן טעות וא"א להתנצל ולומר שטעו דהא בפירוש אסרה רחמנא ולכך הוי חטאה גדולה ופירוש הפסוק לא תעשון אתי משום דכבר אמרנו דכל הדיין הדן דין אמת לאמתו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית נמצא המעמידין דיין שאינו הגון הוא סבר שישפוט אמת ונעשה שותף להקב"ה וא"כ כל המעמידו כאלו עושה שותף להקב"ה ולכך הזהירה התורה לא תעשון אתי ר"ל לא תעשון אתי להעמיד איש כאלו הוא אתי שותף ובני הרב מוהרר איצק אמר משום דאמרינן את ה' אלהיך תירא לרבות ת"ח א"כ השוה הכתוב יראת החכם ליראת ה' א"כ מי שעולה דיין בשביל כסף וזהב משוה אותו לכבוד קונו ולכך אמר לא תעשון אתי אלהי כסף להשות אותו אלי וק"ל: