מאורי אש קעח

א"י אולי לא תועיל למצוא לו פתח של זכות ומש"ה היה סבר שבח"ל אי אפשר לבטל גזר דינו שכבר נגמר דינו בב"ד של מעלה שימות אבל אם נכנוס לארץ שמא יסותרו דינו מפני זכותא של א"י וק"ל

ויתעבר ה' בי למענכם ופי' רש"י נתמלא חימה למענכם אתם גרמתם לי וכן הוא אומר ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם וראוי לדקדק ולמה בשביל ויקציפו ישראל במי מריבה הרעו למשה בעבורם וכמו כן יש לדקדק בפ' חקת יען לא האמנתם בי להקדישני כו' לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה' ויקדש בם לכאורה יש לדקדק מה נשתנות טעם יש בדבר הזה שאמרה התורה המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל אחר שנגזר על משה ועל אהרן שלא יביאו את הקהל ונראה לישב משום דאיתא בפרק התכלת דאין מענשין למעלה על עשה רק בעידן ריתחא מענשין על עשה והנה משה ואהרן עברו על עשה שאמר להם הקב"ה ודברתם על הסלע והם לא דיברו אלא הכהו וא"כ אין ראוי להענישם למעלה אבל כיון שהי' בעידן ריתחא שישראל התרעמו על משה ואמרו למה העליתנו ממצרים להביא אותנו אל המקום הרע הזה ובעידן ריתחא מענשין עשה ולכך אמר הכתוב שפיר ויקציפו על מי מריבה שהי' עידן ריתחא ולכך וירע למשה בעבורם אבל לולי זאת לא הי' מענישין אותו וזה הוא נמי סמיכות הפסוקים שלאחר שגזר ה' שלא יביאו את הקהל ושלא יקשה למה הענישו אותם הלא לא עברו אלא על עשה ואין מענישין בב"ד של מעלה לכן אמר הכתוב המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל ר"ל שע"י מריבת ישראל הי' קצף לפני ה' ונעשו גם משה ואהרן ויקדש בם שע"י שהקב"ה עושה דין בצדיקים הוא מתיירא ומתקדש וק"ל. אכתוב כאן דרוש מילי דנחמתא

גמרא דחולין דף ס"ג אמר רב יהודא רחם זו שרקרק ולמה נקרא שמה רחם אמר ר' יוחנן כיון שבא רחם באו רחמים בעולם אמר רב ביבי בר אביי והוא דיתיב אמידי ועביד שרקרק וגמירי דאי יתיב אארעא ושרוק אתי' משיחא שנא' אשרקה להם ואקבצם אמר לו רב אדא בר שימי למר בר איתאי והא ההוא דהוי יתיב בי כרבא ושרק ואתא גלל אפסקי' למוחי' א"ל ההוא ביידי הוי וצריך להבין דברי חכמים וחידותם ורמיזתם במאי דקאמרי והוא דיתיב אמידי למה באמת שיהי' טבע של עוף דוקא דיתיב אמידי ועוד דקאמר והא האי דיתיב בי כרבא ושריק אמאי מזכיר המקום שהי' בי כרבא ר"ל שדה חרושה מאי נפקא מיני' הי' לו לומר והא האי דיתיב ושריק ועוד דאמר וגמירי דאי יתיב אארעא ושריק אתי' משיחא למה באמת דוקא אי יתיב אארעא ולא על אילן ועוד דאתא גלל פרש"י אבן ופסקי' למוחי' מהיכן אתי אבן ועוד דקאמר ההוא ביידא הוי ר"ל כזבן ויש לדקדק איך שייך לומר על טבע העוף שהוא כזבן ונ"ל לומר דחכמינו ז"ל רמזה לנו רמזים גדולים בצחות לשונם ותחילה צריכין אנו ליישב גמ' דברכות דף ד' ע"ב אמר ר' יוחנן מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל דכתיב נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל ויש לדקדק מאי קשיא להו לבני מערבא עד דמיתרצי לה הכי דילמא באמת כפשטי' דקרא נפלה ולא תוסף לקום ונראה לישב משום דקשו להו בהאי קרא קושיא גדולה והי' מוכרחים לתרץ הכי נפלה ולא תוסיף לנפול עוד

ונקדים מה דאיתא בספר חסד לאברהם במעין ראשון נהר ג' פי' על הא דאמרינן שאין לך יום שאין קללתו מרובה מחברתה מפני מיעוט ההארה שהולכת ויורדת מדריגה ממדריגה וע"פ ירידתה כך יתמעט האור והשגחה ותכבד הקללה והיודע לשער ולמנות שיעור מהלך זה כמה שיעור קומתו וכמה אנו יורדים מידי יום ביומו ידע שיעור גולתינו עד כמה ויודע זמן הגאולה וזש"ה סוכת דוד הנופלת כי לעולם היא נופלת ויורדת עד שתשכב לעפר כמש"ה כי שחה לעפר נפשינו דבקה לארץ בטנינו ואז קומה עזרת לנו ע"ש באריכות ולפ"ד הנ"ל שפי' נופלת שנופלת תמיד אבל לשון נפלה משמע שנפלה כבר והגיע עדי ארץ וא"כ ראוי להיות לנו תקומה כמש"ה ולא תוסיף קום אדרבה אם נפלה משמע שכבר הגיע עדי ארץ א"כ בהכרח יהיה לנו תקומה כמ"ד דבקה לארץ בטנינו קומה עזרתה לנו וזאת הקושי' הי' קשה לבני מערבא ולכך הי' מתרצו הכי נפלה ולא תוסיף לנפול שלא תוסיף קאי אדלעיל אנפלה ר"ל שנפלת ולא תוסיף לנפול ר"ל שאתה בדיוטא תחתונה שאין לנפול עוד יותר אז בודאי יהיה לך קימה ולזה אמר קום בתולת ישראל שכל זמן שיש להשכינה לירד היא יורדת אבל כשתגיעה לירידה התחתונה ולא תוכל לנפול עוד יותר אז יהיה לנו תקומה לבתולת ישראל וק"ל. וזה מרומז מ"ש בפ"ק דברכות אפ"ה סמכו דוד ברוח הקודש וכתוב סומך ה' לכל הנופלים משום דאיתא בזוהר ויקרא דף ז' ע"א וע"ב תירוץ על קושי' זו נפלה ולא תוסף קום מעצמו כשאר גלות אלא הקב"ה יקים לה בעצמו ולכך כתיב אקים סוכת דוד הנופלת זה פירוש סומך ה' לכל הנופלים ר"ל הקב"ה בעצמו יסמוך אותם וזה ידוע יש לה סמיכה ע"י צדיק והוא נעשה כסא לשכון עליהם השכינה וזה מרומז מה דאיתא בסוף פ"ג דיומא א"ר חיי בר אבא אמר ר' יוחנן אפילו בשביל צדיק אחד העולם נתקיים שנא' וצדיק יסוד עולם והעולם קאי על השכינה ר"ל שבשביל צדיק אחד נעשה לשכינה כסא לשכון עליו וזה מרומז בדברי ר' יוחנן דעוף הנקרא רחם מרומז לשכינה שהיא מרחם על ישראל כאם על הבנים וכיון שבא רחם בא רחמים ופי' גשמים משום דאמרינן פ"ק דכתובות דף ה' על צדיקים מי מעיד הרקיע ומה נינהו מטר וזה מודיע שיש צדיק בעולם ולכך א"ר ביבי בר אביי והוא דיתיב אמידי ר"ל שיש צדיק אחד בדור שהוא כסא לשכינה כביכול שתוכל לשכון ע"י צדיק יסוד עולם ולכך קאמר וגמירי דאי יתיב אארעא ושריק אתא משיחא ר"ל כשהיא בתכלית הנפילה בדיוטא התחתונה אתי משיחא כמו דאמרינן לעיל נפלה ולא תוסיף לנפול קום בתולת ישראל אז יהי' לנו תקומה וק"ל. ובזה יש לישב גמ' דחלק אמר ליה רב נחמן לרב מי שמיע לך אימתי אתי' בר נפלי א"ל מאן בר נפלי א"ל משיח משיח בר נפלי קרית ליה א"ל אין דכתיב ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת ולדברינו ניחא דהא נופלת פי' שנופלת תמיד ואין בן דוד בא עד שכבר נפלה ולכך קרי משיח בר נפלי ר"ל שכבר נפל בתכלית הנפילה התחתונה אז יצמח בן דוד וק"ל. ועתה צריכין אנו לבאר הא דקאמר והא האי דהוי יתיב בי כרבא דלכאורה הוי ליה להקשות והא האי דיתיב אארעא ואמאי נקט ביה כרבא וצריכין אנו לישב גמ' דפ' אלו הן הלוקין דאיתא

שוב פעם אחת היו עולין לירושלים כיון שהגיעו להר צופים ראו שועל שהי' יוצא מבית קדשי קדשים התחילו הם בוכין ור"ע משחק א"ל עקיבא מפני מה אתה משחק א"ל מפני מה אתם בוכים אמרו לו מקום שכתוב בו והזר הקרב יומת עכשיו נתקיים בו על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו ולא נבכה א"ל לכך אני משחק דכתיב ואעידה לי עדים נאמנים את אורי' הכהן ואת זכריה בן ברכיהו וכו' ומה ענין אוריה אצל זכריה הלא אורי' במקדש ראשון וזכריה במקדש שני אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה באוריה כתיב לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיו והר הבית לבמות יער בזכרי' כתיב עוד ישובון זקנים וזקינות ברחובות ירושלים עד שלא נתקיים נבואתו של אוריה הי' מתיירא שמא לא יתקיים נבואתו של זכרי' עכשיו שנתקיים נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת בלשון הזה אמר לו עקיבא נחמתני עקיבא נחמתני וראוי לדקדק דמהיכי תיתי לומר שלא יתקיים נבואתו של זכריה אטו נביאי ה' לשוא ידברו ועוד היכא באמת מוכרח שתתקיים נבואתו של זכריה ולהבין דבר זה צריכין למודיע הא דאמרינן בסוף החולץ ר"ע סבר זכה משלימין לו לא זכה פוחתי' לו אמרו לו לר"ע הלא הוא אומר והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה א"ל משלו הוסיפו לו תדע שהרי הנביא עומד ומתנבא הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו ועדיין לא נולד מנשה ורבנן מי כתיב נולד לחזקיה לבית דוד כתיב אי מחזקי' נולד אי מאינש אחרינא וכתב מהרש"א וז"ל וצריך לומר שאין הנביא מתנבא דברים שעתידים להיות אלא לפי הגזירה ולא לפי הזכות דאל"כ מאי קמקשין להו לרבנן שהרי הנביא עומד כו' דשמא לפי מה שראוי להיות לפי הזכות שהוסיפו לו ט"ו שנים ניבא שיולד בן לחזקיה ונראה לי דבזה פליגי בחלק דרב סבר כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ושמואל אמר די לאבל שיעמוד באבלו פרש"י אף בלא תשובה נראה דפליגי בזה דלמ"ד אין הדבר תלוי אלא בתשובה סבר דאין הנביא מתנבא אלא לפי הזכות ואם לא יזכו לא יתקיימו דבריו ושמואל סבר דהנביא מתנבא לפי הגזירה והנה ראוי לדקדק הלוא גזירה זו ציון שדה תחרש נגזרה גזירה במקדש ראשון כדאיתא בפ"ק דיומא דף ט' מקדש ראשון חרב מפני ג' דברים ע"ז ג"ע שפ"ד אתאן למקדש ראשון דכתיב ראשים בשוחד ישפטו וכהנים במחיר יורו ונביא בכסף יקסומו ועל ה' ישענו לאמר הלא ה' בקרבינו לא תבא עלינו רעה לפיכך הביא עליהם הקב"ה ג' גזירות לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער ולמה לא נתקיים נבואה זו אלא בחורבן בית שני וכתב הרמב"ם בפ' חמישי בהלכות