מאורי אש קעז

לי ותבטל גזירתך. ובפ"ק דסוטה ויאמר ה' רב לך רב יש לך ומנו יהושיע ופי' מהרש"א לענין חכמה יש לו רב שנסתתמו ממנו מעינות החכמה. ורש"י בחומש פי' דא"ל רב לך רב טוב הצפון לך ופי' מהרש"א דאמרי' בפ"ק דסוטה דרש ר' שמלאי מפני מה נתאווה משה רבינו ע"ה לכנוס לארץ וכי לאכול מפרי' הוא צריך אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל שאינם מתקיימין אלא בארץ אכנס אני כדי שיתקיימו על ידי א"ל הקב"ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני עליך כאלו עשיתם. וכ' מהרש"א יש לפרש זאת התשובה בהאי קרא ויאמר ה' אלי רב לך דהיינו רב הטוב הצפון לצדיקים לעוה"ב. ואיכא למידק בהני מדרשות בבקשות משה שהתחיל לומר אתה החלות שחללת שבועתך של ישראל בעגל וביקש שיחלל גם שבועתו ואמר מי אל בשמים שאין לדמותו למלך בו"ד כי הקב"ה אין לו מוחין ויש לדקדק דאם הוא ע"פ הדין להתיר איך שייך מוחין ואם אינו ע"פ הדין א"כ אף שאין לו מוחין מ"מ הקב"ה לא יעבור על תורתו. וגם בתשובת הקב"ה שא"ל רב לך ומנו יהושיע ורמז בזה שנסתתמו ממנו מעינות החכמה. ולישב זה צריך להקדים מדרש רבה פ' זאת הברכה אר"י עשרה מיתות כתובות עליו על משה מלמד שעד עשרה פעמים נגזר עליו שלא יבא לא"י ועדיין לא נחתם גזר דינו הקשה עד שנגלה עליו בב"ד הגדול וא"כ גזירה היא מלפני שלא תעבור את הירדן. וצריכין לומר באמת למה לא נחתם גזירתו הקשה עד שנגלה עליו בב"ד הגדול וכי לא היה יכול לגזור עליו אף שלא בב"ד ולישב זה צריכין אנו להקדים מדרש ילקוט משה איש האלהי' אר"י ב"ר סימון בשם רשב"ל האיש הזה אם מבקש להפר נדרים של. אשה מפר ואם רוצה מקיימה שנא' אישה יקימנה ואישה יפרנה כך כביכול אמר משה קומה ה' שובה ה' ובפ' אין עומדין ויחל משה שהתיר נדר הקב"ה. ואי' בגמ' דגיטין דף ל"ה ע"ב התקין ר"ג הזקן שתהיה נודרת ליתומים אר"ה לא שנו אלא שלא ניסת אבל ניסת אין מדירין אותה דמיפר לה בעל ורב נחמן אמר אפי' ניסת ופריך הש"ס ניסת ודאי מיפר לה בעל ומשני דמדרינן לה ברבים ופירש"י דקסבר נדר שהותר ברבים אין לו הפרה עכ"ל. לפ"ז אפשר דזה כוונת המדרש דמשה היה איש אלהים כדמיון איש שהיה בידו להפיר ולהתיר נדר של הקב"ה ולכך עד עשרה פעמים שנגזרה עליו לא הי' נחתם גזר דינו הקשה מפני שהי' בידו להפר עד שנגלה הקב"ה בב"ד הגדול ואמר גזירה היא מלפני לא תעבור את הירדן דה"ל כנדר שהודר ברבים ואין לו הפרה

ואיתא שם בגמ' הא דנדר שהודה ברבים או ע"ד רבי' אין לו התרה ה"מ לדבר רשות אבל לדבר מצוה יש לו התרה כי האי מקרי דרדקי דהוי פשע בינוקי ואדרי' רב אחא ואהדרי' רבינא משום דלא אשתכח מאן דהוי דייק כוותיה נשמע מזה דלדבר מצוה אף נדר שהודר ברבים יש לו התרה עפ"ז נתתי טעם לשבח למה נסתמו מעינות החכמה ממשה קודם מותו דלולי זאת היה יכול משה להתיר נדר הש"י משום דהוי כמו לדבר מצוה דלא אישתכח דדייק כוותיה ועוד אמרי' בעירובין דף צ"ד משה דלמד מפי הגבורה מסתייע מלתא טפי אבל לאחר שנסתמו ממנו מעינות החכמה א"א ללמוד ממנו ונעשה יהושיע רבו א"כ תו לא חשיב לדבר מצוה ואי' בי"ד סי' רכ"ח ס' כ"א דאם אותן רבים מוחין שלא להתיר לו אפי' לצורך מצוה אין מתירין לו וכן אם אפשר לקיים המצות בל"ז אין מתירין לו ע"ש ולפ"ז מצינן לומר שמשה היה סבר אף שנדר הקב"ה ברבים יש לו התרה משום דחשיב לדבר מצוה חדא דלא אשתכח דדייק כוותי' ועוד שנתאוה לקיים מצות הארץ. אכן אם יהיה להקב"ה מוחין שיכולין למחות בידו א"כ אף לדבר מצוה אין לו התרה אבל כיון שאין לו מוחין א"כ בא משה בטענה גדולה שיכול להפיר ולהתיר אף שהיה נדר ברבים מ"מ לדבר מצוה יש לו התרה אבל לאחר שנסתם ממנו מעינות החכמה ויהושיע הי' דייק יותר ממנו א"כ תו לא חשיב לדבר מצוה אבל היה לו עוד טענה אחרת שרוצה לכנוס לא"י כדי לקיים המצות ויש לו התרה אבל אם הקב"ה מעלה עליו שכר כאלו עשה שוב לא יחשב לדבר מצוה. וזה כוונת הפסוקים שמשה אמר אתה החלות שאתה חללת שבועתך נגד ישראל כמש"ה ויחל משה משום שהי' נקרא איש האלהים א"כ תוכל לחלל גם שבועתי וא"ת באשר הודרה בב"ד הגדול א"ל התרה. ז"א דהא לדבר מצוה יש לה התרה ולגבי דידי חשיב ד"מ חדא דלא אשתכח דדייק כוותי ועוד כדי שאקיים מצות הארץ וא"ת שרבים מוחין בידך להתיר השבועה. ואז אפי' לדמ"צ א"ל התרה ולכן אמר מי אל בשמים כו' אין מי שימחה בידך כו'. והקב"ה השיב לו וסתר שני טענותיו על טענה ראשונה דחשיב לדבר מצוה דלא אשתכח דדייק כוותי' רב לך ומנו יהושיע שנסתם ממנו מעינות החכמה ונעשה יהושיע רב לו והוא דייק טפי וטענה ב' לקיים מצות התלוים בא"י אמר רב לך רב טוב הצפון לך דמעלה אני עליך כאלו עשית המצות כאן א"כ תו לא חשיב לדבר מצוה. ובזה ישבתי פסוקים בסדר וילך ע"ש ותמצא נחת

ואמרתי להעלות זכרון בספר אמרי שפר מה ששמעתי בשם דוד הגאון האמתי הש"ך ז"ל ישוב הפסוקים תפל למשה איש אלהים תשוב אנוש עד דכא ותאמר שובו ב"א כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול דאמרו חז"ל עד דכא עד דכדוכי של נפש שאפילו קודם מיתתו מהני תשובה ומשה התפלל קודם מיתתו ועיקר תפלתו היה להתיר נדר הש"י דהוי כאיש אלקים ואיש מתיר נדרי אשתו אך שלא הי' ביום שמעו א"כ אין הבעל יכול להפיר ולכך אמר תפלה למשה איש אלהים שתפלתו היה משום שהי' איש אלהים ובידו להפיר ולכך אמר תשוב אנוש עד דכא אף שנתרשל עד סמוך למיתתו מ"מ מהני תשובה לבטל הגזירה וא"ת שאינו ביום שמעו לכך אמר כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול א"כ לגבי הקב"ה הוי הכל ביום שמעו וק"ל ודברי פח"ח ושפתים ישק

בפסוק פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל תבנית זכר או נקיבה וגו' ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח כו' לכאורה יש לדקדק למה חלק בתרי בבא פן תשחיתון ואח"כ אמר פן תשא עיניך כו' הל"ל בחד בבא פן תשחיתון וגו' ותשא עיניך השמימה וגו' ונראה לי לישב כך דאיתא בפ' ר' ישמעאל דף נ"ד ע"ב עי' בסוף הסדר הזה שאלו את הזקנים ברומי אם אין רצונו בע"ז למה אינו מבטלה אמרו להם אלו לדבר שאין צריך לעולם בו הי' עובדין הי' מבטלין הרי הן עובדין לחמה ולבנה ולכוכבים ומזלות יאבד העולם מפני השוטים אמרו להם א"כ יאבד דבר שאין צריך לעולם בו ויניח דבר שצורך לעולם בו אמרו להם אף אנו מחזיקין ידי עובדיהן של אלו שאומרי' תדעו שהן אלהות שהרי הן לא בטלו ע"כ המשנה נמצא שמן הראוי היה לבטלן אותן שאינו צריך לעולם אלא שלא להחזיק את אלו לאלהות שלא יאמרו תדעו שהן אלהות שהרי הן לא בטלי ולכך מוכרח להניח אף אלו שאין לעולם צריך בהן ואותן שעולם צורך בהן אי אפשר לבטלם מפני השוטים האלו לאבד את עולמו

וזה רמזה לנו התורה פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל וגו' אך שלא יקשה לך אם אין הקב"ה חפץ בע"ז למה אין הקב"ה מבטלן ולזה השיב הפסוק שלכך לא רצה לבטלן פן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח שאם מבטל לאלו שאין לעולם צורך בהן תחזיקו לאלהות לאלו שאין יכול לבטלם וא"ת למה באמת אין מבטלן ולכך אמר אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים להאיר א"כ יאבד עולמו מפני השוטים וכיון שאין יכול לבטל אלו גם הראשונים הנזכרים בפסוק אינו יכול לבטל מטעם שלא להחזיק את עובדיהן של אלו וק"ל

בפסוק כי אנכי מת בארץ הזאת אינני עובר את הירדן ואתם עוברים וירשתם את הארץ הטובה הזאת השמרו לכם פן תשכחו את ברית ה' אלהיכם אשר כרת עמכם ועשיתם לכם פסל תמונת כל וגו' ויש לדקדק למה היה משה דואג על מצוה זו דע"ז יותר מכל המצות ועוד היאך תלוי הדבר במה שאמר אנכי מת בארץ הזאת אינני עובר אפילו אם היה עובר ראוי להוכיחם על זה ונראה לישב דאיתא בעירכין דף ל"ב ע"ב שעזרא ביטל יצר הרע וע"ז ואגין זכות' עלייהו והיינו דקא קפד קרא עילויי דיהושע דבכל דוכתא כתיב יהושע והכא כתיב ישוע בשלמא משה לא בעי רחמי דלא הוי ליה זכותא דארץ ישראל אלא יהושע דהוי ליה זכותא דא"י אמאי לא ליבעי רחמי ע"כ הרי לפניך דיהושע לא ביטל יצר הרע דע"ז ומשה לא היה יכול לבטל שלא היה לו זכות דא"י והנה משה רבינו ע"ה היה אדון כל הנביאים וידע כל עתידות שיהושע לא יבטל יצר הרע דע"ז ואם היה בא לארץ היה מבטל ולכך אמר אנכי מת בארץ הזאת איננו עובר את הירדן א"כ אין לי כח זכות דא"י ואין בידי היום לבטל י"ה דע"ז ע"כ הזהיר אותם תשמרו פן תשכח את ברית ה' אלהיכם ועשיתם לכם פסל בשלמא אם היתי בא לא"י לא היה לי חשש זה כי בידי לבטל שם יצרא דע"ז אבל עכשיו שאני מת בארץ הזאת יש לי לדאוג ע"ז פן תשכחו את ברית ה' אלהיכם ועשיתם לכם פסל וק"ל עי' במגלה עמוקות אופן ד' ויש ליתן טעם לשבח שנתאוה משה לכנוס לארץ משום דאמרינן בסוף פ"ק דמכות אם נגמר דינו בב"ד וברח מא"י לחוץ לארץ אין סותרין את דינו מח"ל לארץ סותרין את דינו מפני זכותה של א"י ופי' רש"י מפני זכותא של