מאורי אש קעה

דלמא מג"ש דבמועדו קדריש לכך דייק בשמו עקיבא כלומר את עקיבא שסבירא לך דפסח שני בכרת דהא אתה הוא דאמרת מגדף זהו מברך את השם נמצא מוכח דסבירא לך כסוגי' דכיצד צולין דיליף ממשמעות דבמועדו דאי מג"ש קשה למה לי דכתב רחמנא דחי' שבת גבי תמיד (וכמ"ש מהרש"א ז"ל) תיתי הכל מפסח ופ"ר וגם פ"ש הכל נלמד מש"ל וממילה כיון דלר"ע גם פסח שני הוא בכרת אלא ע"כ דסבירא לך דלאו מג"ש ילפי' אלא ממשמעות דבמועדו זמן איסורא משמע א"כ עקרת מה שכתוב בתורה מפורש במועדו כו' ופשוט הוא והשתא נבוא לברר דברי המדרש דהנה גם אי ילפי' ממשמעות דבמועדו יש מקום לנוח תמיהת התוס' לשיטת הספרי שדרש שני במועדו דכתב בפסח ראשון חד אשבת וחד אטומאה יע"ש ובזה אפשר ליתן טעם הא דדריש מחד במועדו שבת וטומאה משום דכיון דגלי בפ"ש שני פעמים במועדו ממילא אנו דרשי' בכ"מ דכתב חד במועדו אשניהם דילפינן מפסח או כמ"ש לעיל ולפ"ז עדיין קשה לא לכתוב חד במועדו ותיתי מתמיד כו' כקושית התוס' והנה כבר הארכנו לעיל דמתמיד ושתי לחם ליכא למילף מידי וגם מתמיד ומילה ליכא למילף כמ"ש הגאון מובהק חכם צבי ז"ל בתשובותיו דפרכינן מה להני שכן תדיר וכדאי' בזבחים דמילה גבי פסח כתדיר דמי רק דקשי' תיתי במ"מ ממילה ושתי לחם וגם אי ילפי' בג"ש קשה ג"כ למה לי בתמיד דדוחה שבת תיתי מפסח ופסח גופי' ממילה ושתי לחם וזולת מה שתרצנו לעיל יש מקום לתרץ כמ"ש מוהרש"א ז"ל דאיכא למיפרך מה להני שזמנן קבוע תאמר בפסח דאיכא נמי פ"ש יע"ש ולכאורה י"ל דקושי' תוס' עדיין במקומה עומדת דהנה כתב עוד מוהרש"א בפ' כיצד צולין דמוספי ר"ח לא הוי זמנם קבוע מאחר דנקבע ר"ח לפעמים ביום שלשים ולפעמים ביום שלשים ואחד יע"ש ולפ"ז י"ל דגם מילה לא הוה זמנם קבוע דהא קטן נמול לח' לט' כו' כמבואר במשנה דשבת באריכות רק עדיין לפקפק בזה דהאי מתניתין טעמי' קאמר משום ספק בין השמשות אינו דוחה שבת ונדחה ליום א' וב' וג' כו' א"כ לשיטת הפוסקים דספיקא דאורייתא לקולא מדאורייתא א"כ מן התורה לא משכחת לה להאי דנימול לט' לי' כיון דמן הספק מותר למולי בשבת מאחר דהוה ספיקא והוא לקולא וליכא עדיין שני פירכא רק דעדיין י"ל דנילף פסח דדוחה שבת ממילה ושתי לחם מאי אמרת דפסח לא קבוע זמנו משום פ"ש י"ל ש"ל יוכיח דג"כ לא קבוע זמנו לר' ס שמעי' דאמר עצרת פעמים ה' פעמים ו' וכו' כדאי' במס' ר"ה ובמס' עירוכין א"כ הוה ממש כר"ח לשיטת מוהרש"א דלא הוה קבוע זמנו מאחר דנקבע לפעמים כך ולפעמים כך אח"ז מצאתי במפורש על התורה הנקרא במ"א הרגיש ג"כ בזה וע"ש בפ' בא רק כ"ז לר' שמעי' אבל לאחרים דאמרו אין בין עצרת לעצרת אלא ד' ימים לא שייך זה ושפיר הוה עצרת זמנו קבוע ואין למילף פסח ממילה וש"ל:

והנה עוד זאת לדעת דלכאורה מעיקרא דדינא פירכא דאיך נוכל למילף ממילה דד"ש הלא אסיקנא במס' שבת דף קל"ב דמילה דוחה שבת הוא הלכה ואין דנין ק"ו מהלכה כ"ש מה מצינו דגר' מק"ו וכמ"ש רש"י ז"ל בשמעתין הנ"ל דאין דנין כל י"ג מדות מהלכה רק אם נבוא לשינויא דר' יוחנן שם דמוכח מביום אפי' בשבת. דשם פרכי' על עולא דאמר הלכה מהא דתניא מנין לפיקוח נפש דדוחה שבת ק"ו ממילה וא"א הלכה הא אין דנין ק"ו מהלכה אלא אר"י ביום אפי' בשבת יעש"ה ולפ"ז שפיר נוכל למילף פסח דד"ש ממילה וב"ל כנ"ל ואיתא במס' שבת דף פ"ו ע"ב ת"ר בששי בחודש נתנו עשרת הדברות לישראל ר' יוסי אומר בשבעה בו אמר רבא דכ"ע בר"ח אתו למדבר סיני כתיב הכא ביום הזה באו מדבר סיני וכתיב התם החודש הזה לכם מה להלן ר"ח אף כאן ר"ח דכ"ע בשבת נתנה תורה לישראל כו' כי פליגי בקביעי דירחא ר"י סבר בחד בשבת אקבע ירחא כו' ורבנן סברי בתרי בשבת כו' ופריך דף פ"ז ע"ב ת"ש ויהי בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן תנא אותו יום נטל עשרה עטרות כו' ראשון למעשה בראשית כו' ומדריש ירחא דניסן דהא שתא בחד בשבת ודאשתקד בד' בשבת דתני אחרים אומרים אין בין עצרת לעצרת אלא ד' ימים כו' הוה ריש ירחא דסיון בשבת קשיא בין לרבנן בין לר"י ומשני לר"י ז' חסרין עביד ולרבנן ח' חסרי' כו' ופרש"י ולית לי' דאחרי' דאמרי אין מעברין ואין מחסרי' שום חודש לצורך אלא לעולם א' מלא וא' חסר כו' יעש"ה ולפ"ז יהיה כך המשך לשון המדרש דבודאי השואל ידע מהך ילפותא דנוכל למילף בק"ו ממילה דמה מילה שהוא אחת מאבריו של אדם כו' רק דקשה לי' הא אין דנין ק"ו מהלכה דסבירא לי' כעולא ש דאמר מילה הלכה רק דאולי יאמר האומר כר' יוחנן דביום מורה אפי' בשבת וכיון דיהי' קרא מוכח שפיר דפ"נ דוחה שבת מק"ו ממילה לכך ציין בפסוק בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני ומוכח מהאי קרא דבר"ח אתו למדבר סיני בג"ש דזה זה כדאי' בגמ' הנ"ל וקשיא הלא חל אותו ר"ח בשבת ואיך הלכו בשבת וגם איך משכחת לה דבשבת ניתן תורה לישראל דהלא יגיע ויתחייב ליום ו' לכ"ע ואנן גמרי' בג"ש דזכור שבשבת ניתן תורה לישראל ומההכרח לומר כשינויא דגמ' הנ"ל דעברי ז' חסרי' או ח' חסרי' הרי מוכרח דלא כדעת אחרי' דאמרי אין בין עצרת לעצרת אלא ד' ימים אלא דמעברי' ומחסרי' לצורך ולפ"ז משכחת לה ג"כ לעצרת פעמים ד' פעמים ה' כו' כתנא דבי' ר' שמעי' א"כ קשיא למה לי קרא בפסח דדוחה שבת תיתי מש"ל וממילה או למה לי בתמיד דדוחה שבת תיתי בג"ש הכל מפסח וגבי פסח כתיב טומאה לגופי' ודחי' שבת ממילה וש"ל כנ"ל וא"ל דאיכא למיפרך מה להני שקבוע להם זמן וז"א בפסח דיש פ"ש ז"א דש"ל יוכיח דג"כ לא הוה קבוע זמן דהרי הוכחנו כר' שמעי' ומשכחת לה פעמים ד' פעמים ה' וכו' וע"כ מוכרחים אנו לומר דליכא למילף פסח ממילה כלל משום דמילה הוה הלכה ואין דנין ק"ו מהלכה א"כ שאל שפיר ילמדנו רבינו החושש בפיו בשבת מהו לעשות רפואה בשבת דממילה ליכא למילף אחר שכבר מוכח מקרא זה דהוה הלכה ואין דנין ק"ו מהלכה והשיבו כך רבותינו כו' משום דיש מקום ראוי ליישב את קושי' ותמיהת ר"י שהבאתי לעיל דמנ"ל לר"א מכשירי פסח דדוחה שבת יע"ש:

ונ"ל דהנה פרש"י ז"ל במס' שבת דף קל"ב ע"א דר"א דס"ל מכשירי מילה דוחה שבת מוקי להלכה על מילה גופי' וביום על מכשירין ופיקוח נפש דדוחה שבת יליף מקרא אחרינא וע"ש והקשו הגאונים מוהרש"א ומוהר"ם שיף ז"ל למה לרש"י לפרש לר"א פ"נ מקרא אחרינא הלא בריוח איכא למילף מק"ו ממילה דכתיב ביום על מכשירין שלה דדוחין שבת הרי מקרא מלא דיבר וכתב מוהר"ם שיף ז"ל וא"ל כיון דלא מוכח דביום קאי אמכשירין רק אחר שנתקבלה ההלכה אבל בלא ההלכה הוי מוקמי' ביום לא על מכשירין אלא על מילה גופי' וכיון דמכח הלכה שמעינן דביום קאי אמכשירין שוב הוי כהלכה גופא ואין למדין ממכשירין כלל זה ליתא דעכ"פ איך שיהי' נוכל למילף פ"נ דוחה שבת דגם אי לאו ההלכה הוה מוקמינן ביום על מילה גופי' ונוכל ג"כ למילף מיני' דפ"נ דוחה שבת אך דמכשירי פ"נ אי אפשר ללמוד מן מכשירי מילה דד"ש כיון דהא דמכשירי מילה ד"ש לא נשמע אלא אחר דנתקבלה הלכה על מילה גופא שוב הוה ממש כמו הלכה ואין למדין ממנו יעש"ה שהאריך הגאון הנ"ל בזה ולפ"ז י"ל דבאמת ס"ל לר"א דנוכל למילף פסח גופא דד"ש ממילה דכתיב וביום דקאי על מכשירין או על מילה גופי' ותיתי מהי תיתי מוכח דפסח גופא ד"ש כמ"ש מוהרמ"ש גבי פקוח נפש וכי איצטריך במועדו על מכשירי פסח דד"ש דמכשירי פסח ליכא למילף ממכשירי מילה שד"ש דשם לא מוכח כ"א אחר שנתקבלה הלכה על מילה גופי' שוב הוי הלכה כמו לענין מכשירי פ"נ ושפיר מוכח לר"א דמכשירי פסח דוחה שבת מחד במועדו דלפסח גופי' יש ללמוד מן מילה וש"ל ומיושב קושי' תוס' ודייק המדרש שפיר אר"א ק"ו ממילה דלדידי' י"ל דנפיק מילה מהלכה ומכשירי מילה מביום ואיכא למילף מק"ו ממכשירי מילה דד"ש דגם אי לאו הלכה הוה מוקמינן ביום אמילה גופא וג"כ נוכל למילף דפ"נ ד"ש וא"ל ל"ל במועדו גבי פסח ז"א דר"א לטעמי' דאמר מכשירי פסח ד"ש ואיצטרך במועדו על מכשירי פסח דליכא למילף ממכשירי מילה משום דהוא נשמע מהלכה כמ"ש ומדוקדק באר היטב לשון התנחומא במה שהשיבו לו מטילין לו סם של רפואה לתוך פיו בשבת דהיינו פ"נ גופא אבל מכשירי פ"נ באמת לא מוכח מידי ממכשירי מילה דהוא הלכה וכמ"ש מוהרמ"ש ז"ל ודוק היטב

ובדברינו האלה נבוא ליישב מאמר במס' מנחות ר"פ ר' ישמעאל דף ס"ה ע"א ת"ר אילון יומיא דלא להתענאה כו' שהיו צדוקים אומרים יחיד מתנדב ומביא תמיד מאי דרוש את הכבש האחד תעשה בבוקר כו' שהי' צדוקים אומרי' עצרת אחר השבת נטפל להם ר"י בן זכאי ואמר להו שוטים מנין לכם זה ולא הי' אדם אחד שהי' משיבו חוץ מזקן אחד שהיה מפשפש כנגדו ואמר משה רבינו אוהב ישראל הי' ויודע שעצרת יום אחד הוא עמד ותקנה אחר השבת כו' קרא עליו מקרא זה אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר ואם משה רבינו אוהב ישראל הוה למה איחרן במדבר ארבעים שנה א"ל רבי בכך אתה פוטרנו