מאורי אש קע

כאשר כתב להדיא הגאון מהר"ם שי"ף ז"ל וראיתי להגאון מהרש"ל שכתב בפ' החובל סימן ה' שתירץ ר"י במס' גיטין שם הנזכר כ בתירוץ השני ותי' הר"ן ז"ל הנזכר בתירוץ השלישי שניהם עולים בסיגנון אחד והמה לאחדים ולא נפרדו באופן שכל הגזילות שאינם בכח ובחזקה בפני חבירו שכיחא ועבדינן שליחותי' משאכ בגזילות הבאות ע"י חבלות ולאו דוקא ע"י חבלות אלא שבא בכח על חבירו וגוזל מידם כמו ויגזול חנית מיד המצרי דומי' דחבלות הוא דאין דנין בבבל וקתני במתני' גזילות וחבלות גזילות דומי' דחבלות יע"ש חש בתוס' ביאור קצת

הרי שנראה מדבריו לפירוש ר"י וי"מ הא דתני במתני' גזילות וחבלות לאו מענין אחד הוא אבל בסמ"ע סימן א' ס"ק י"ד כתב להדיא דהמחבר והרמ"א חולקין בשני תירוצים של ר"י ויש מפרשים ושל הר"ן ז"ל דהמחבר סובר כתירוץ הר"י וי"מ ורמ"א סובר כתי' הר"ן ז"ל הרי מבואר מדבריו ששני תירוצים הללו (בינותם) בנושאים המה נפרדים ולענין אחד אינם מתאחדים ובאמת נראין דברי סמ"ע דאם נפרש ר"י וי"מ דחבלות דמתני' לא קאי אגזילות כמ"ש מהרמ"ש אלא ענין בפני עצמו הוא עדיין קשה קושית התוס' האיך אמרינן ב תני' דחבלות בעינן מומחין מעובדא דחנן בישא הנ"ל והר"ן ז"ל באמת לא ה"ק כלל אחבלות כי אם אגזילות ואחר שביררנו לפי' ר"י וי"מ דגזילות וחבלות במתני' ענין אחד הוא הדרא קושי' לדוכתי' מאי פריך הגמ' נזק היינו חבלות ותו יש לתמוה שבתשובות הנ"ל הביאו ג"כ הך קושי' דחבלות מעובדא דחנן בישא והאיך הביאו ע"ז תירץ ר"ת דאינו מתרץ כ"א על גזילות לחוד וכדי שנבוא ליישב יש להעיר בתוס' ד"ה דיני ממונות בשלשה וכו' הא דלא תני כופר שלשים של עבד כדתנן שאר קנסות יש מפרשים משום דשור מיתתו בכ"ג בזמן שהשור בסקילה בעלים משלמין כופר ושלשים של עבד וכו' ואינו נראה דהא איכא אמוראי בפ' ד' וה' דגם רע"ק מחייב בכופר שלא בכוונה ונראה לר"ת דכופר ושלשים של עבד הוי בכלל חבלות ע"ש ולכאורה יאמר שר"ת וי"מ לשיטתייהו אזלי דהי"מ קיימו בשיטתייהו שכתבו דגזילות וחבלות דמתניתין ענין אחד הוא והיינו גזילות הבאות על ידי חבלות כאשר בררנו והוכחנו לעיל וא"כ אין לומר תירץ ר"ת דכופר ושלשים של עבד הוי בכלל חבלות דז"א דהא לא מתני' במתניתין חבלות כלל רק דחבלות דמתניתין פירוש על גזילות ובעבור זה הוכרח הי"מ לתירוצם דכופר ושלשים של עבד בכ"ג ור"ת לשיטתו דכתוב שגזילות דמתני' כגון שגזל קרקע ואכל הפירות כנזכר בתשובות הנ"ל וממילא דר"ת מפרש דגזילות וחבלות במשנתינו הוא ענין בפני עצמו א"כ שפיר כתב דכופר ושלשי' של עבד הוי בכלל חבלות ולפ"ז יש לתרץ מ"ש תוס' על דברי יש מפרשים ואינו נראה דהא איכא אמוראי דגם רע"ק מחייב בכופר שלא בכוונה וכו' דהנה צריכין אנו לברר מה שהקשה תוס' במכילתן ד"ג מהנהו דדנין גזילות וחבלות בבבל ומשנתינו דקתני דבעינן מומחין דוקא לכאורה קשה מנ"ל לתוס' הא דלמא הא דתני במתני' גזילות וחבלות בשלשה היינו בשלשה הדיוטות כמו בדיני ממונות בע"כ לומר דז"א מאחר דהלא מסקינן בגמ' תרתי קתני וע"כ חלוקין בדינייהו דדיני ממונות בשלשה הדיוטות וגזילות וחבלות בשלשה מומחין דאין לומר דגזילות וחבלות נמי בשלשת הדיוטות סגי הדרי פירכת הש"ס לדוכתי' אטו גזילות וחבלות לאו דיני ממונות נינהו ולא הוי לי' להתנא לשנות רק דיני ממונות בשלשה וכולהו בכלל אלא ע"כ לומר דלא דומיא להדדי דכאן בעינן מומחין וכאן סגי בהדיוטות וזה פשוט

ולפ"ז אני אומר כל זה לשינויא דרבא אבל לשנוי' דר"א ברד"א דיני ממונות בשלשה רק מדרבנן גזירה משום יושבי קרנות לא קשה כלל קושי' התוס' הנ"ל די"ל באמת גזילות וחבלות בשלשה דתני במתני' היינו בשלשה הדיוטות דאנן שליחותי' דקמאי עבדינן וא"ל דא"כ לא ליתני רק דיני ממונות בשלשה לחוד ולמה חלקו לדיני ממונות וגזילות וחבלות לשני בבות זה לק"מ דב דבלא"ה לא דומיא להדדי דבדיני ממונות לא בעינן שלשה רק מדרבנן ובגזילות וחבלות בעינן שלשה רק מדרבנן ובגזילות וחבלות בעינן שלשה מדאורייתא והנפקא מיני' בזה דבגזילות וחבלות בשלשה דהוא מדאורייתא א"כ שנים שדנו גזילות וחבלות אין דיניהם דין משא"כ בהודאות והלוואות בשלשה דהוא מדרבנן א"כ שנים שדנו דיני ממונות דיניהם דין כמו דאי' בגמ' א"ב בין רבא לדר"א ברד"א וכן צריך לפרש פירכת הש"ס בגיטין דפ"ח ע"ב למאי דפריך א"ה גזילות וחבלות נמי לא פריך רק לשנויא דרבא דלר"א ברד"א י"ל באמת דנין בבבל גזילות וחבלות כמש"ל ולפ"ז כיון שזכינו לדון דבר חדש שקושי' התוס' והר"ן לא קאי כ"א לשנויא דרבא דלדידי' הוצרך הי"מ לפרש משנתינו דמיירי גזילות הבאה ע"י חבלות א"כ שפיר כתב הי"מ כופר דשלשים של עבד בכ"ג וא"ל דהא איכא אמוראי דסברי רע"ק מחייב בכופר שלא בכוונה י"ל לאותן אמוראי כתירוץ ר"ת דכופר ושלשים של עבד הוי בכלל חבלות וא"ל דהא לא נזכר עדיין חבלות במתני' דגזילות וחבלות ענין אחד הוא וכאשר כתבנו לעיל דבשביל זה מיאנו הי"מ תירוץ של ר"ת י"ל דאותן אמוראי סברי כשינויא דר"א ברד"א ושוב י"ל דגזילות וחבלות דמתני' לאו בחדא מחתאי איתמר רק כ"א בבא בפני עצמו ובאמת י"ל דגזילות וחבלות במתני' היינו בשלשה הדיוטות והחילוק שביניהם לדיני ממונות הוא לענין שנים שדנו כמש"ל ולשנויא דרבא דלדידי' שפיר צריך לפרש סברת הי"מ דגזילות וחבלות חדא הוא ונסתר סברת ר"ת דכופר ושלשים של עבד הוא בכלל חבלות מאחר דחבלות דמתני' פרושו דגזילות הוא לדידי' קמה וגם נצבה סברת הי"מ דכופר ושלשים של עבד הוא בכ"ג דרבא גופא ס"ל במס' ב"ק פ"ד וה' דרע"ק פוטר כופר שלא בכוונה דוקא בזמן שהשור בסקילה ויעויין בלחם משנה שהאריך בזה (ולחידוד התלמידים אמרתי שבאמת כך הוא המשך לשון דברי תוס' שמקודם כתבו לסתור דברי י"מ וכתבו ואינו נראה ואח"ז חזרו וניערו וכתבו ונראה לר"ת כלומר דפירוש הי"מ נראה לר"ת דהיינו תירוץ ר"ת לאותן אמוראי דסברי דאפילו רע"ק מחייב בכופר שלא בכוונה ותירץ הי"מ אליבא דרבא וצדקו שניהם יחדיו ובגלל זה לא אמרו ותירץ ר"ת או ואומר ר"ת כדרכם בכל אלה בכמה מקומות) ולפי דברינו האלה יצרפו ויתלבנו בליבון קודם החידוד כל הספיקות שזכרנו די"ל מה שלא הרגישו ר"ת והר"ן ז"ל לתרץ קושית התוס' על חבלות דמשנתינו דבעינן מומחין מעובדא דחנן בישא דאגבי' רב הונא בבבל די"ל דר"ה מוקי משנתינו כר"א ברד"א וממילא י"ל דגזילות וחבלות דמשנתינו היינו שלשה הדיוטות ואפ"ה לא כללם התנא עם דיני ממונות דהתם השלשה מדרבנן ושנים שדנו דיניהם דין והכא השלשה מדאורייתא ושנים שדנו אין דיניהם דין משא"כ הך קושי' מגזילות היא קושיא גדולה ועצומה דהלא חזינן כמה פעמים בש"ס דרבא גופא דן דיני גזילות וכמה פעמים שדן ר"נ דיני גזילות במעמד רבא ואותבי' פירכות אחרינא וכן ר' אבוהו גופא דן דיני גזילות יעויין בפ' הגוזל בתרא ובפ' חזקת הבתים וכמה וכמה דברים שדן רבא גופא ולרבא ולר' אבוהו ע"כ גזילות וחבלות דמשנתינו פירושו שלשה מומחין דוקא דאל"כ היינו דיני ממונות כמש"ל ובשביל זה לא הוכרח לתרץ רק הקושי' מגזילות לחוד

ולפ"ז מיושב ג"כ דברי הרמב"ם ז"ל דהנה באמת יש כמה נפקותא בין רבא לדר"א ברד"א כמ"ש הר"ן ז"ל ועיין במהרמ"ש רק דהש"ס הוכרח לעשות בסוגיא דילן זה האיכא בנייהו ולהורות דעם השלשה הוא מדרבנן א"כ שנים שדנו דיניהם דין דאל"כ הוי הדרא קושי' לדוכתי' על רב הונא דדן דיני חבלות בעובדא דחנן בישא דגם הר"מ ז"ל סובר כתירוץ ר"ת והר"ן ז"ל ומההכרח לפרש דר"ה מפרש משנתינו כר"א ברד"א וא"כ גזילות וחבלות במתני' דקתני בשלשה היינו שלשה הדיוטות וקשה א"כ היינו דיני ממונות ולא ה"ל למיתני אלא דיני ממונות בשלשה וכולהו בכלל אלא ע"כ צ"ל דלא דמי' לדיני ממונות דשם שלשה מדרבנן משא"כ בגזילות וחבלות בעינן שלשה מדאורייתא וקשה עדיין מאי נ"מ בזה וצ"ל דשלשה מדרבנן בדיני ממונות א"כ שנים שדנו דיניהם דין ובגזילות וחבלות שלשה מדאורייתא ושנים שדנו אין דיניהם דין וכיון שהוא כן שפיר עביד הש"ס הך איכא בינייהו ליישב קושיא הנזכרת מר"ה אבל הרמב"ם ז"ל דפוסק דלא כר"ה דאין דנין כלל חבלות בבבל ממילא י"ל דגם אם השלשה מדרבנן שנים שדנו אין דיניהם דין ומאי נ"מ בין שלשה דגזילות וחבלות ובין שלשה דדיני ממונות דבדיני ממונות סגי בשלשה הדיוטות ובגזילות וחבלות בעינן ג' מומחין הסמוכין בארץ ישראל דוקא. ויש הכרח לרבינו קצת מסוגיא דגיטין שם מדלא משני דבאמת דדנין גזילות וחבלות בבבל ומשנתינו ג"כ מיירי משלשה הדיוטות בגזילות וחבלות וא"ל היינו דיני ממונות י"ל כשינויא דר"א ברד"א דלדידי' איכא נפקותא אחריני דבדיני ממונות השלשה מדרבנן שנים שדנו דיניהם דין משא"כ בגזילות וחבלות ומדלא משנינן הכא ע"כ ס"ל להש"ס דסברא פשוטה דאף אם השלשה מדרבנן אלמוה רבנן לתקנתא שנים שדנו אין דיניהם דין א"כ ליכא נפקותא בין דיני ממונות ובין גזילות וחבלות רק שבגזילות וחבלות בעינן מומחין דוקא משום דלא שכיח משא"כ בדיני ממונות אבל בסוגי' דילן עביד הש"ס הך א"ב ליישב קושיא אר"ה דדן דיני חבלות בבבל וזה ברור