מאורי אש טז

בהתחלת הזמן לעומקא של הו"ת הארכתי מאוד לחדד התלמידים וכאן לא באתי אלא לאהבת הקיצור באיזה סברות ישרות. וטרם נבוא אל העיר ליישב כל הדקדוקים הנ"ל יש להתבונן בשינוי לשון הש"ס דמכילתן משני הש"ס בה"א ידועות האמר קרא אתך בדומה לך ובמס' ע"ז שני כדרכו אמר קרא אתך. ובאמת הלשון האמר קרא אינו מדוקדק. לכך נלע"ד דהנה הקשה החכם אלגזי ז"ל לפמ"ש התוס' במסכת ע"ז דאע"ג שגם זקן וסריס מיעט הכתוב מלהביא אל התיבה אפ"ה אמרינן שמותר להקרבה. די"ל מש"ה מנעו מלהביא אל התיבה משום דלית ביה קיום עולם ע"ש. א"כ מאי קאמר הש"ס הניחא למ"ד ט"י הא גם לדידיה לא ניחא דעדיין י"ל דמכל החי ממעט טריפה דאי מלהחיות זרע לא הוי נשמע דטריפה אסור להקרבה רק דה"א משום דלית ביה קיום עולם מאחר דאינה יולדת ואינה חי' מש"ה לא יביאה אל התיבה כמו זקן וסריס לכך הדר כתב רחמנא מכל החי למעט טריפה מהקרבה ע"ש ואמרתי ליישב קושי' זו דהנה מקשי' העולם למה פריך ודלמא נח טריפה הוי ולמה לא פריך בפשטות ודלמא נח גופי' מחוסר אבר הוי ומותר להביא מח"א אל התיבה והוי הפירכא ממש על ר"א דאוסר ממכל החי מח"א. ונראה דהנה צריכים אנו להבין מה דפריך ודלמא נח גופי' טריפה הוי א"כ קרא דאתך ל"ל כל עיקר ויעויין בתורת חיים. וההכרח לומר דפריך הכי ודלמא נח גופיה טריפה הוי וקרא דאתך בא להורות דמותר להביא טריפה אל התיבה וא"ל הא הסברא חיצונה נותנת ג"כ דטריפה מותרת להקרבה ז"א דהא מן הסברא דקרא דמכל החי קאי אטריפה למעטה מדפריך בכולא סוגיא האי מבע"ל למעוטי טריפה וכמ"ש התוספ' בזה. ומש"ה לא מצי פריך ודלמא נח גופי' מח"א הוי דיקשה א"כ אתך ל"ל וא"ל למשרי מח"א ז"א דבלא"ה הסברא נותנת דמח"א מותרת להקרבה דקרא מכל החי יותר מסתבר למעוטי טריפה כמש"ל: ולפ"ז קושי' האלגזי מתורצת היא. די"ל המקשן ידע מקרא דאתך בדומה לך רק דסמך את עצמו על פירכתו השני' ודלמא נח גופיה טריפה הוי. ובהיות כן פריך שפיר דוקא למ"ד ט"י ואומר הניחא למ"ד טא"י דמעטינן מלהחיות זרע דאין להביא טריפה אל התיבה מצד דליכא קיום עולם ולענין הקרבה נתמעט ג"כ מקרא דאתך בדומה לך דלא קשה מידי ודלמא נח גופי' טריפה הוי דא"כ יקשה ל"ל כלל קרא דאתך וא"ל למשרי טריפה כמש"ל ז"א דכיון דכבר נתמעט מלהביא טריפה לתיבה מחמת דליכא קיום עולם איך נחזור ונאמר דהדר כתב רחמנא אתך בדומה לך להכשיר טריפה ויהיה מההכרח לפרש הקרא דאתך בדומה לך שיביא הדומה לו וזה טריפה להתיבה וז"א דכבר אמרנו בטריפה עכ"פ אסורה להכניס להתיבה מלהחיות זרע יהיה מאיזה הטעם שיהיה אבל למ"ד טריפה יולדת פריך שפיר דלדידי' א"ל דכתב אתך בדומה לך דקשה ודלמא נח גופי' טריפה הוי וקרא דאתך בא להורות דמותר להביא טריפה להתיבה

רק לפ"ז היה קשה מאי משני התרצן א"ק אתך הלא גם המקשן ידע מזה רק דעיקר פירכתו מכח ודלמא נח גופא טריפה הוי ודוחק לומר דהתרצן לא הבין דברי המקשן. לכך נראה דבאמת במכילתן הכל דברי המקשן המה. והמשך לשונו עד"ז דקאמר הניחא למ"ד טא"י וכו' ובכדי שלא תקשי הא גם לדידי' לא ניחא דדלמא מכל החי ממעט טריפה מלהקרבה כקושי' אלגזי לז"א הא אמר קרא אתך כלומר דמשם כבר מוכח דטריפה אסורה להקרבה וע"כ מכל החי למעט מח"א רק למ"ד ט"י קשה שפיר דמאתך ליכא למשמע מיניה דק' ודלמא נח גופי' טריפה הוי וקרא דאתך מורה להתיר טריפה. משא"כ למ"ד טא"י ליכא למימר דאתך בא להתיר טריפה אחר שכבר נתמעט עכ"פ טריפה מלהביא אל התיבה מקרא דלהחיות זרע כנ"ל רק כ"ז אתי' כפי לשון הש"ס דמכילתן יתבאר שפיר דלמ"ד טא"י מוקמינן קרא דאתך לאסור טריפה להקרבה מש"ה לא מקשי' תוס' במכילתן למ"ד טא"י אתך ל"ל דאיצטרך למעטה מהקרבה טריפה כאשר מוכח מהוצעת לשון הש"ס כנ"ל. משא"כ במס' ע"ז נראה דהמקשן לא ידע מאתך רק התרצן גילה לו זאת. א"כ הא דאמר הניחא למ"ד טא"י ע"כ ידע מאיזה לימוד אחר דטריפה אסורה להקרבה וכמו שנכתוב לקמן א"כ הקשו תו' שפיר א"כ למ"ד טא"י אתך ל"ל ומהכרח לומר דאיצטרך אתך שיהי' טפילין לך

ובהיות כן דכוונת הש"ס במכילתן ודלמא נח גופי' טריפה הוי היינו דאתך מורה נלהתיר טריפה א"כ לא מצי התו' לתרץ במכילתן תירוץ ראשון שבע"ז דמ"מ מי היה יודע נח אם הוא טריפה או לאו. דזה אינו דעדיין קשה מאי פריך ודלמא נח גופי' טריפה הוי א"כ אתך למה לי וא"ל דהתיר לו טריפה בדדומה לו להביא אל התיבה ז"א אחר שאנחנו נדע שבאמת לא היה נח טריפה שחי אח"כ שנים רבות א"כ אין לומר שהשם אמר לו ליקח להתיבה טריפה כמוהו וע"כ דיתורא דקרא דאתך נאמר למעוטי טריפה. משא"כ בע"ז י"ל דפריך הכי ודלמא נח גופי' טריפה ומנא היה נח יודע. וא"כ שוב מוכרחים למידרש אתך שיהיה טפילין לך כמו למ"ד טא"י. אבל במכילתן לא נחתו התוספ' כלל לסברא זו דטפילין לך ועיין

רק קשה באמת קושי' האלגזי בע"ז מאי קאמר הניחא למ"ד טא"י החי גם לדידיה לא ניחא דאיצטרך מכל החי למעט טריפה מהקרבה. רק נראה דהנה מורי זקיני הגאון האמתי ז"ל כתב בגליון ש"ס שלו לפרש מה שתירצו תוספ' במכילתן לחלק בין שתי צפרים חיות לדהכא משום דהתם משתעי לענין הקרבה ושניהם שוים לענין פיסול משא"כ כאן י"ל דלהקרבה שניהם מותרים רק מיעט טריפה מאחר דליכא קיום עולם כמ"ש האלגזי ע"ש ולפ"ז קאמר שפיר הניחא למ"ד טא"י דנתמעט מלהחיות זרע שלא להביא טריפה לתיבה. וא"ל דלמא מכל החי ממעט טריפה מהקרבה ז"א דלענין הקרבה שוב באמת יש למעט תרווייהו מח"א וטריפה ממכל החי. רק לפי שיטת תוספ' דמכילתן דלמ"ד טא"י קאי אתך למעט טריפה מהקרבה קמה גם נצבה התימא שכתבו דהא גבי שתי צפרים חיות ממעטינן מח"א וטריפה שניהם ממכל החי א"כ קשה שפיר למ"ד טא"י אתך ל"ל למעוטי טריפה מהקרבה ולימעט ממכל החי ג"כ שניהם מהקרבה. (ועיין בחידושי זבחים לזקיני הגאון בפנים מאירות דלמ"ד טריפה יולדות בלא"ה לא מקשי' תו' ולימעט תרתי ממכל החי רק קושיתם למ"ד טא"י עיין עליו) ולפ"ז המשך לשון התוספת כך הוא תימא וכו' ובכדי שלא יוקשה למה לא הקשיתי זאת קודם במס' ע"ז לזה אמרו דשם קיימין למ"ד טא"י קאי אתך שיהיה טפילין לך שפיר י"ל דלענין הקרבה ממעטין תרתי משא"כ הכא י"ל משום דלית ביה קיום עולם מיעט טריפה משא"כ במכילתן קיימא התימא למ"ד טא"י אתך למה לי למעט טריפה מהקרבה הא לענין הקרבה יש למעט תרתי ממכל החי וק"ל

באופן השני נלענ"ד דהנה הקשה בס' כוס ישועות מאי מקשי' תוס' במסכת ע"ז למ"ד טריפה א"י אתך ל"ל דלמא צריך לדידיה להחיות זרע וגם אתך למעט טריפה דהנה הקשו שם תוספ' כיון דאנן ממעטינן גם זקן וסריס דנאסר לנח להביא אל התיבה א"כ יאסרו נמי לקרבן. ותירצו שם דגבי זקן וסריס י"ל דמש"ה מנעו הקב"ה מלהביא אל התיבה מפני שאין בו קיום עולם אבל להקרבה אין לנו שום הכרח לאסור יעש"ה. ובהיות כן גם אנחנו ניקום נימא ג"כ דאי הוי כתיב רק להחיות זרע למעט טריפה ה"א דלהקרבה מותר והא דאסר רחמנא להביא אל התיבה היינו משום דליכא בו קיום העולם לכך כתב עוד הפעם אתך למעט טריפה לגמרי להקרבה ג"כ (ויש ליישב הקושי' הנ"ל דמש"ה ציינו תו' א"ע על המקשן דלא ידע עדיין מזקן וסריס. אבל מ"מ יש לפקפק בזה ואחר העיון יתיישב). ואמרתי ליישב קושי' הנ"ל דרך פשוט דהנה הקשו תו' במכילתן ל"ל מכל חי למעט מח"א נמעט ג"כ מאתך בדומה לך דנח לא הי' מחוסר אבר. ותירצו דמסברא לא ממעטינן רק טריפה לחוד משום דליכא קיום כולי האי כו', פירש אף דקיימינן למ"ד טריפה יולדת ולמ"ד דיולדת ה"ה דחיה וא"כ איכא קיום עולם רק מאחר דאינה שוב בריאה וחזקה כ"כ ליכא קיום עולם כולי האי. ובמסכת ע"ז הקשו תוס' ע"ז התירוץ דלמ"ד ט"י קיימינן דלדידיה איכא קיום עולם. ותירצו שם דאי לא הוי כתיב מכל החי לא הוי מוקמינן אידך רק למעוטי מח"א דמאיס טפי לגבוה יותר מטריפה. והא דפריך לעיל האי מבע"ל למעוטי טריפה דלא. הלא מח"א מסתבר טפי למעט טריפה ויוצדק דברי ר"א דיליף מיניה מח"א י"ל דקרא דמכל החי מוקמינן יותר למעט טריפה משום דהל' סובל יותר למעט טריפה דאין לה חיות כ"כ אבל מקרא דאתך הוי ממעטינן רק מח"א דמאוס טפי לגבי גבוה והקשה ע"ז הגאון מוהר"ם מלובלין ז"ל א"כ במסקנא למה דריש ר"א מכל החי למעוטי מח"א טפי ה"ל למידרש למעט ממכל החי טריפה דמשמעותו סובל יותר למעט טריפה ומקרא דאתך ה"ל למעוטי מח"א. ותירץ דר"א סובר כמ"ד טא"י ונתמעט טריפה מקרא דלהחיות זרע אשר מקרא זה לא נוכל למעט כלל מח"א. וא"כ ע"כ דמכל החי איצטרך למעוטי מח"א. יעויין היטב בדבריו. ובזה מתורץ קושי' כוס