מאורי אש קנה

כתנות פרשת שלח לך אור

בפסוק שלח לך אנשים פרש"י שלח לך לדעתך אני איני מצוה לך אם תרצה שלח לכאורה איכא למידק למה באמת הסכים דעת משה לשלוח מרגלים הלא כבר הבטיח להם הקב"ה שהיא ארץ טובה ואם ישראל הי' מבקשים ממנו הי' להם להוכיח על פניהם שלא יהי' מחוסר אמונה. ועוד איכא למידק בפסוק ויתורו את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל מיותר דהוה ליה למימר ויתורו את הארץ ועוד איכא למידק בפ' שאמר ומה האר השמינה היא אם רזה היש בה עץ אם אין ופרש"י אם יש בהם אדם כשר שיגון עליהם בזכותו במה יש להם לבדוק אם יש אדם כשר הלוא אדם יראה לעינים ואלהים יראה ללבב ועוד איכא למידק שאמר הבמחנים אם במבצרים ופרש"י סימן מסר להם אם בערים בצורות הם יושבים חלשים הם. והם השיבו אפס כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות גדולות איך לא חששו שלא יאמרנו להם ישראל כי הוא נגד הסימן שאמר להם משה ועוד מה הוסיפו וגם ילידי הענקים ראינו שם ועוד בתחילת סיפור דבריהם אמר באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה הלא כל כוונתם הי' לגנות ולמה אמרו שבח זה ורש"י הרגיש בזה ופי' כל דבר שקר שאין אומרים אמת כו' מ"מ למה הקדימו בשבח זה לומר דברי אמת ולא בשבח אחר ועוד איכא למידק מתחילה לא אמרו כי חזק הוא ממנו לא נוכל לעלות ולאחר שהשיב כלב עלה נעלה ופרש"י ויהס כלב השתיק אל משה ואמר וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם הלוא קרע לנו את הים והוריד לנו המן והגיז לנו השליו ואחר זה השיבו כי חזק הוא ממנו ועוד שאח"כ אמרו ארץ אוכלת יושביה היא וכל העם אשר ראינו אנשי מדות איך מחובר שני דברים אלו באלו ארץ אוכלת יושביה וכל העם אשר ראינו כו' ועוד למה לא אמרו זה תחילה ועוד כלב ויהושיע השיבו טובה הארץ מאד מאד ויש לדקדק למה אמרו מאד מאוד ב' פעמים ועוד שהשיבו סר צלם פרש"י מגינם וחזקם כשרים שבהם מתו איוב שהי' מגין עליהם א"כ משמע שמרגלים אמרו שלא סר צלם והיכן מרומז זה בדבריהם

והנה תחלת דברינו צריכין אנו להעתיק דברי משה שאמר להם בפ' עקב שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן לבא לרשת גוים גדולים ועצומים ממך ערים גדולות ובצורות בשמים עם גדול ורם בני ענקים אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתיצב לפני בני ענק וידעת היום כי ה' אלהיך הוא עובר לפניך אש אכלה הוא ישמידם והוא יכניעם וכו' ולמעלה מפסוקים אלו אמר להם משה ואמרת בלבבך כחי ועוצם ידי עשה לי החיל הזה וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל נמצא שמשה ידע שהם גדולים ועצומים מישראל וגם ערים בצורות גדולות אך בטחונו הי' על ה' שהוא עובר לפני בני ישראל ומשה הי' חושש שלא יתפארו ישראל בלבבם כחם ועוצם ידם פעלו להם זה ע"כ עלה בדעתו שיראה בעיניהם גבורות האנשים האלו וגם הערים בצורות וחזקות ואז יאמינו שאי אפשר בדרך הטבע לכבוש כ"א ברשות הקב"ה שהוא ישפילם ויכניעם ויד ה' יהי' בהם כי לה' מלחמה ולו הישועה להשפיל רמים וזה שאמר הקב"ה שלח לך לדעתך ר"ל כפי דעתך שיאמינו ישראל כי מה' יהי' זאת לכבוש הארץ שלח לך אנשים צדיקים כדי שיאמינו ויתורו את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל ר"ל שאני הנותן שזולת רצוני אי אפשר לכבוש הארץ ולכך אמר וראיתם את הארץ ואת העם החזק הרפה הרב המעט ואם תראו שהם חזקים ועם רב תדעו נאמני שא"א לכבוש אלא ברצון שהוא ישפיעם ויכניעם וישפילם ואם במחנים ואם במבצרים נמי על כוונה הנ"ל דפרש"י בפ' חוקת אלו היה חשבון מלא יתושין אין כל בריה יכולים לכובשה ואם הי' סיחון בכפר חלש אין כל אדם יוכל לכבשה וכ"ש אלו הי' בחשבון ואמר שתראו שהם גיבורים ויושבים במבצרים בזה תדעו שאין בדרך הטבע לכבוש אלא מה' יהי' כל זאת ולפי הדרש שסימן מסר להם והם אמרו אפס כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות גדולות וא"ת שהוא נגד הסימן שמסר להם וגם ילידי הענק ראינו שם ואי אפשר להכחיש מה שראינו בעינינו וכבר ידוע לכל כי מי יתיצב לפני בני ענק והם הכחישו בהשגחה עליונה ואמרו שהעולם מתנהג בדרך הטבע ותחילת דבריהם שאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה נמי בל"ה אמרו דלפי הדרש שאמר משה שיראו היש בו עץ אם יש בהם אדם כשר שיגון עליהם בזכותו אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ איך מקוש' דבר זה שיקחו מפרי ארץ ונראה דמשה רמז להם שארץ הקדושה אינו כשאר ארצות שהיא מגדלת פירותיה לפי מעשה בני אדם כהאי מעשה בפ' שני דייני גזירות ר' חלבו ור' עוירא ור' אסי בר חנינא איקלעו להאי אתרא אייתי קמייהו אפרסקא הוי כאלפס כפר היינו כמה הוי כמה סאין שאין לשנה איקלע ר"א להתם ואייתו לקמי' נקטן בידו ואמר ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה הרי שהפירות בא"י גדלים לפי זכות אנשים אשר בה ולהראות זה לישראל שיראו שהפירות נגדלים שם לפי זכות בני אדם ויקבעו בלבם שגם הם ישיבו דרכם לאהבה וליראה ה' כל הימים ולכך אמר יש בה עץ אדם כשר שמגין עליהם וזה תראו ותקחו מפרי הארץ אז תדעו שע"י זכות אדם כשר הפירות גדלים שם ולכך אמר באנו אל הארץ וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה ש"מ שיש בו אדם כשר שבזכותו גדלים הפירות וזכותו יגן עליהם שאי אפשר לכבשם וגם נוכל לומר דרמזו לישראל

דאיתא בכתובות דנוה יפה בודק ופרש"י שמביא חלאים רעים על ב"א למי שאינו רגיל בה זה שרמזה בדרך נסתר באנו אל ארץ וגם זבת חלב ודבש וזה פריה המשונה ונוה יפה מאוד בודק ותחילת דבריהם היה לשון הרע בהסתר ואח"כ דיברו ג"כ אפס כי עז העם ואפשר שבדרך הטבע אי אפשר לכבוש אותם וכלב אמר עלה נעלה ויהס אותם ופרש"י השתיק את כולם ואמר וכי זו בלבד עשה לנו משה הלא קרע לנו את הים והוריד לנו השליו וזה הי' שלא כדרך הטבע וע"כ ה' אשר בידו הכח והממשלה. בכל עשה כל אלה כן יעשה לכל ממלכות הארץ ולכך השיבו על דבריו והכחישו אותו ואנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו שאפי' בעל הבית אינו יכול להוציא את כליו וגילו בהתחייהו באמרם לאמר הארץ אשר עברנו בה ארץ אוכלת יושביה ר"ל אפילו יושביה היא אוכלת ק"ו למי שלא הורגל בארץ ההיא שלא תוכל לגדל אותו ויבא עליו חלאים רעים ואת"ל שזה מחמת חולשת העם ולכך אמרו וכל העם אשר ראינו שם אנשי מדות והם גיבורים ואינם יכולים לעמוד בארץ ההיא ק"ו אנו חלושי כח וקצרי קומה שנוה יפה כזה בודק ואי אפשר לעמוד בארץ ההיא כי מרוב טובה היא אוכלת יושביה ולכך עכשיו שראו שמרדו בה' וכפרו בהשגחה עליונה לכך יהושיע וכלב אמרו הארץ אשר עברנו טובה הארץ מאד מאד ואמרו שני פעמים מאוד להורות א' מצד פירותי' וא' מצד אוירה דא"י דבסיס אוירא ואם בשביל שראיתם אנשי מדות וערים בצורות אך בה' אל תמרדו שהקב"ה יגרש אותם וישפיל אותם ולכן אל תראו את עם הארץ כי סר צלם מעל הם ר"ל מגינם שאמרו בדרך רמז שיש בהם צדיקים ועכשיו סר צלם שמת איוב שהיה מגינם וה' אתנו אל תיראום וק"ל

בפסוק ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו ופירש"י שתי רוחות אחת בפה ואחת בלב למרגלים אני עמכם בעצה ובלבו היה לומר האמת כו'. ולכאורה איכא למידק למה לא נתיעצו ג"כ עם יהושיע כמו שנתיעצו עם כלב. ועוד איכא למידק מה לשון עצה שהי' למרגלים בזה ונראה דאי' בזוהר בפסוק וישלח אותם משה כולם אנשים כולם זכאין הוי ורישא דישראל הוי אבל אינון דיברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלו עינא דא אלא אמרו אי יעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלהוי רישא וימני משה רישון אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישון אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלו עיטא בישא לגרמייהו מתו אינון וכל אינון דנטלו מלייהו והנה כבר שמעו ישראל אלדד ומידד מתנבאים במחנה שהי' מתנבאים משה מת ויהושיע מכניס את ישראל לארץ א"כ ידעו שזכה יהושיע להיות ראש אפילו אם יכנסו לארץ ולכך לא רצו לגלות ליהושיע עצתם כי בודאי ידעו שיהושיע לא יסכים עמהם אבל לכלב חשבו שיסכים עמהם מטעמם ונימוקם שלא יזכה להיות ראש כשיכנסו לא"י ולכך גילה לו עצתם הרעה ומפני היראה הוכרח להסכים עמהם אבל ליהושיע לא רצו לגלות עצתם הרעה כי עלה בדעתם שלא יסכים עמהם בודאי ובזה נראה ליישב גמ' דסוטה בפ' אלו נאמרים ויהס כלב את העם אל משה אמר רבא שהסיתם בדברים דחזי ליהושיע דקא משתעי אמרי לי' דין ריש קטיעא ימלל עיי' בפרש"י במהרש"א ולי נראה ע"פ הדברי' שכתבנו שהם הי' רוצים להשתיק את יהושיע שהוא נוגע בעדות בשביל שררתו שיכניס את ישראל לארץ והם הי' אומרים למה ה' מביא אותנו אל ארץ הזאת לנפול בחרב נשינו וטפינו יהי' לבז א"כ המסו לב בני ישראל שמביא אותם לארץ כדי לנפול אותם בחרב ולכך אמרו ריש קטיעא ר"ל שיהושיע אינו אלא ראש קטוע ר"ל אף שיהי' ראש להכניסם לא"י אבל כולם יפלו בחרב ואינו אלא ראש קטוע על הרובית ואיך ימלל וידרוש טוב להנאתו ולכבודו וק"ל: