מאורי אש קנ

רבינו תרתי דסתרי דמאחר דפסק כר"מ דמגלגל עליה על להבא שוב לא צריך זאת למעוטי שאינהו חוזרת ושותת דלמה לי מאחר שמים המאררים הראשונים יבדקו אותה אם זינתה וא"כ איך כתב בפ"א כת"ק דאינה שותת והיינו כת"ק כדמשמע מלשונו שכתב ואינו יכול להשקותו וכמ"ש הכ"מ וקשה בלא"ה לא שותות שכבר תבדוק מימי המרים הראשונים כנ"ל וקושי' זו מקשים משם הגאון החסיד המפורסם מוהרר אלעזר זלה"ה שהי' אב"ד דק"ק אמשטרדם. ויותר מזה יש להפליא איך סיים הרמב"ם אבל בב' בועלים חוזרת ושותות למה שתי' זאת מאחר שכבר שתה וגלגל עלי' ויעויין במ"ל ובשלמא על ר"מ גופי' לק"מ ל"ל זאת שאינה חוזרת ושותות מאחר דמגלגל עלי' להבא י"ל דממעט שני אנשים ובועל אחד אבל להרמב"ם דפסק כת"ק קשה

ונלע"ד דאיתא בירושלמי היכא דבדקו אותו ולא אותה תפר שהי' הוא מזיד והיא שוגגת וכתב המ"ל בפ"ב מה"ס די"ב וז"ל אך עדיין אני תמה היכא דבדקו אותו ולא אותה והי' הבעל כהן היכא לדיינא כיון דלא פתרי לה בירושלמי רק שהי' הוא מזיד והיא שוגגת וה"ה אסורה לכהן וכ"ת ה"נ כי האי מלתא ה"ל לרבינו לאודעי יעש"ה ולפ"ז מיושב קושי' הנ"ל דצריך למיכתב זאת וגם רבינו הוצרך למיכתב באיש ובועל אחד דאינה שותות באופן שהי' הוא כהן וה"א דתשתי פעם שנית דשמא היא זינתה עמו בשוגג א"כ לא יבדקו להמים הראשונים לכך תשתה פעם שנית ותהי' הפעולה בזה אם יבדקו אותו אזי נדע שזינתה עמו והיתה היא שוגגת ואסורה לבעלה הכהן לכך איצטרך זאת דאפ"ה אינה שותות ואסורה לבעלה (אך לפמ"ש מ"ל דמים הראשונים בודקי' גם הבועל הדרא קושיא לדוכתי' דלא מהני מים אחרונים מידי דממ"נ אם הי' הוא מזיד יובדק ג"כ במים הראשונים אולם י"ל שהי' לרבינו הכרח דמים הראשונים אינם בודקין הבועל כלל דאל"כ למה הוצרך הירושלמי לפתור שהיתה היא שוגגת וזינתה עמו עכ"פ טפי ה"ל למיתלי שלא זינתה עמו כלל והא דנבדק הוא היינו ע"י שהי' הוא מסתיר עם אשה אחרת באיזה פעם ושת' ועכשיו זינה עמה ונבדק ע"י אותן המים המרים להבא) ובהיות כן מה דמסיים רבינו אבל בשני בועלי' שותות היינו בכה"ג שהוא כהן וכמש"ל א"כ מיושב נמי תמיהת בעל מ"ל דרבינו השמיט דין זה באשת כהן שאסורה אם נבדק הוא ולא היא שאסורה לו דכבר נשמע מדין זה שכתב בשני בועלים דשותות ולא מתוקמי כ"א באשת כהן ובגוונא דא שכתבנו ודוק היטב: כתנות פרשת בהעלותך אור

הוריות דף ה' ע"ב תניא ר"ש אומר מה ת"ל ופר שני בן בקר תקח לחטאת אם ללמד שהם שנים הלא כבר נאמר ועשה את אחד חטאת ואת אחד עולה לה' יכול נאכלת חטאת ללוים ת"ל ופר שני לעולה מה עולה אינה נאכלת אף חטאת לא נאכלת כיוצא בו א"ר יוסי הבאים משבי הגולה הקריבו לאלהי ישראל פרים שנים עשר וגו' צפורי חטאת שנים עשר הכל עולה לה' הכל עולה ס"ד אפשר שחטאת עולה אלא הכל כעולה מה עולה אינו נאכלת אף חטאת לא נאכלת דתניא ר' יהודא אומר על ע"א הביאם לכאורה איכא לתמוהי דקאמר ת"ל ופר שני לעולה מה עולה אינה נאכלת ה"ל בקיצור מה עולה אינה נאכלת ומה צריך לומר שני לעולה דהא כבר ידעינן דאיתקש לעולה כדאי' באמת בתורת כהנים הביאו רש"י בפ' בהעלותך ומה ת"ל ופר שני לומר לך מה עולה לא נאכלת אף חטאת לא נאכלת ובזה יש סמך לדבריו בת"כ ואומר אני שהוראת שעה היתה ששעיר הי' להם להביא לחטאת ע"ז עם פר העולה עכ"ל וא"כ לא הי' צריך לסיים ולומר שני לעולה ונראה דהוכרחה לומר ולסיים שני לעולה דרש"י פי' ולקחו פר בן בקר והוא עולה והוא קרבן ציבור בע"ז והרא"ם נדחק וכתב דמה ששרפו פר חטאת הי' ג"כ הוראת שעה וכ"כ הראב"ד בפי' בת"כ שמה שנשרפה ולא נאכלה הוראת שעה היתה והוצרכת לכל זה דלא תימא מה עולה אינה נאכלת אף חטאת לא נאכלת ולומר שתהא חטאת זו חטאת פנימיות שאינה נאכלת ולא חטאת חיצונה שהיא נאכלת ובעל נחלת יעקב כתב במה שנשרפו ולא נאכלת אין זה הוראת שעה דפר ושעיר דע"א הם מפרים הנשרפים ושעירים הנשרפים ולאפוקי מהרא"ם שכתב שגם זה שנשרפו הי' הוראת שעה והראב"ד שמא י"ל שהראב"ד ס"ל שהוא קרבן מילואים ולא קרבן ע"א ור' משה הדרשן ס"ל דהוה קרבן ציבור בע"א וכדין נשרפו ועיין בתמורה דף ט"ו ע"ב ובש"ס חדשי' דפ"פ דמיין נדפס בתוס' בטעות דייק ותשכח ואי' בזבחים דף צ ע"ב ובהוריות דף י"ג ע"א דפר ע"א קודם לשעיר ע"א ופריך ואמאי האי חטאת והאי עולה וקיי"ל בכל מקום דחטאת קודם לעולה אמרי במערבא משמי' דרבא בר חמי חטאת ע"א חסרה א' לחטת כתיב נמצא לדברי ר' משה דרשן שהי' פר זה לכפר על ע"א א"כ דינו כקרבן ע"א שיהי' עולה קודמי' לו וכיון שדינו כפר ע"א הם כחטאת הפנימים שנשרפים כדיליף בפ' בית שמאי דף ל"ט ע"ב האי חטאת אלו שעירי ע"א עיין ברש"י

ולפ"ז צריך להקריב עולה וזה כוונת ר' שמעון דדריש ומה ת"ל ופר שני לעולה ר"ל להקריב עולה תחילה וע"כ בא הפר לכפר על ע"א והוה כחטאת הפנימיות בע"א ואינו נאכלת ושפיר ילפינן השתא מה עולה אינה נאכלת אף חטאת אינה נאכלת ושפיר מסיים כיוצא בו א"ר יוסי שחטאת ע"א אינו נאכל דבני גולה נמי על חטא ע"א הביאו ולכך חטאת דינו כעולה ושפיר כתב רש"י בחומש ופר שני לומר לך מה עולה אינה נאכלת ובזה יש סמך לדבריו בת"כ דגרסי התם שני לעולה ש"מ דהי' קרבן ציבור בע"א והא דלא הביאו שעיר הוראת שעה היתה אבל אם נימא כסברת הראב"ד דלא הי' קרבן ציבור בע"א אלא דמלואים הקריבו ע"כ הי' מחטאת החיצונים וכן כתב הרא"ם דכל שמונה דפר של לוים הי' של מלואים שבו נתחנכו לוים לעבודת לויה וכן משמע בגמ' דף פ"ט ע"ב דילפינן דדם חטאת קודמי' לדם עולה עד אמר רבינא הכי בחטאת הלוים עסקינן ואע"ג דכי עולה דמי קאמר רחמנא היא תקדום ופי' רש"י שלא הביאו על חטא וכן פרש"י לעיל בחינוך הלוים כתב ש"מ דס"ל סתמא דש"ס דלא הביאו על חטא אלא לשם חינוך והיא מחטאת החיצונים אבל ר"ש ס"ל דהביאו על חטא ע"א כדעת ר' משה הדרשן דדריש שני לעולה וק"ל ובפ"ק דפרה משנה ב' דרשינן מיתורא דשני דפרים דבני שתים עיי"ש

גמרא דמנחות דף מ"ה ע"א כה אמר ה' אלהים בראשון בא' לחודש תקח פר בן בקר תמים וחטאת את המקדש חטאת עולה היא א"ר יוחנן פרשה זו אליהו עתיד לדורשה רב אשי אמר מלואים הקריבו בימי עזרא כדרך שהקריבו בימי משה. לכאורה איכא למידק במאי קמפלגי ר' יוחנן ורב אשי והתוס' כתבו שם בד"ה מלואים הקריבו ולא דמי הני להני של משה. דשל משה עגל וכאן פר ע"ש ולכאורה נראה שגם בימי משה מצינו שהקריבו בר"ח ניסן פר לחינוך הלוי' דאמרינן בפ' הניזקין דף ס' דס"ל לר' לוי דשמונה פרשיות נאמרה ביום שהוקם בו המשכן וקחשיב שם פרשת הלוים ופרש"י קח נא את הלוים דבהעלותך והוצרכו לבו ביום שנזקקו לשיר ולפ"ז לפי תלמודינו שהביא פר לחינוך מיהו מ"מ אינו דומה דהתם לוים הביאו לחינוך וחינוך זה מפשטי' דקרא משמע שהכהנים הביאו לחינוך דכתיב ברישא דקרא ונתת אל הכהנים הלוים אשר הם מזרע צדוק הקרובים וגו' פר בן בקר לחטאת ובסוף הענין כתיב כה אמר ה' אלהים בראשון בא' לחודש תקח פר בן בקר תמים ופירש"י במקומו הוא פר המילואים מאמור בראש הענין ולימוד כאן שיהי' המילואים באחד בניסן וכן תעשו בשבעה בחודש ר"ל כך תעשה כל שבעה וכן הוא אומר למעלה שבעת ימים יכפרו על המזבח ורבותינו כך פירשו במנחות וכן תעשה פר שאינו נאכל בשבע שבטים שחידשו דבר והורה ב"ד שלהם שחלב מותר ועשו שבעה שבטים שהם רוב הציבור על פיהם שמביאים פר העלם דבר עכ"ל הרי משמעות הפסוק שהכהנים הקריבו לחינוך והי' מילואים של כהנים ולא מלואים של לוים ולכך כתבו שאינו דומה לשל משה דהתם הי' עגל בשביל אהרן אבל לי נראה די"ל שהיו דומים לגמרי לשל משה ונראה דהני תנאי כהני תנאי ונקדים מה שכתב הרב המזרחי סוף פ' צו וז"ל ולמילואים ליום חינוך הכהונה שכל מילוי יד בכל מקום אינו אלא לשון חינוך קח את אהרן פרשה זו נאמרה שבעת ימים קודם הקמת משכן שהי' באחד בניסן כו' נמצא שבכ"ג באדר היתה תחילת המילואים וזה ששנינו בת"כ בפסוק ואת שעיר החטאת דרש דרש משה כו' זו שעיר ר"ח

אבל בספרי אמרו ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם מי היו נושאי ארונו של יוסף היו דברי ר' ישמעאל ר"ע אומר מישאל ואלצפון היו שנטמאו לנדב ואביהו שנאמר ולא יכלו לעשות