מאורי אש קלז

שיקרא ולכך אין לו תקנה ליקנות לינוקא ביומא קמא וק"ל

שם דף ל"ג א"ל מר בר אמימר אבא לההוא הדם שוטה קרי ליה וכתב הלבוש בא"ח סי' תרמ"ו וקראו שוטה מפני שאין עליו הולכין כסדר אלא משובשין כשוטה עכ"ל ול"נ דבחנם דחק עצמו לפרש כן דדברי רז"ל כפשוטה דאמרי' בריש פ' המוציא יין שוטיתא שטותא ופרש"י שוטיתא בד של הדס שמרקדין לפני הכלה שטותא נראה המרקד כשוטה וכן אמרו בפ"ב דכתובות אהני שוטיתא להבא ולפ"ז נראה שפיר דקרי ליה הדס שוטה ר"ל שאין זה כשר למצות לולב ואינו ראוי אלא לרקד לפני הכלה לעשות מעש' שטות ואין מקפידין עליו אבל אינו כשר לשם מצות לולב וק"ל: אור פרשת אמור חדש

גרסינן במס' קידושין דף ל"ה ע"ב בפיסקא חוץ מבל תקיף ובל תשחית (דנשים פטורות) בשלמא בל תטמא למתים דכתיב אמור אל הכהנים בני אהרן. בני אהרן ולא בנות אהרן אלא בל תקיף ובל תשחית מנ"ל כו'. אמר אביי יליף פאת פאת מבני אהרן מה להלן נשים פטורות אף כאן נשים פטורות ופריך ואי סבירא לן דכי כתב בני אהרן אכולא ענינא כתיב לישתוק קרא מיניה ותיתי בק"ו ואנא אמינא ומה כהנים שריבה בהם הכ' מצוות יתרות בני אהרן ולא בנות אהרן ישראל לכ"ש ומשני אי לאו ג"ש ה"א הפסיק הענין כו' איסי תני אף בל יקרחו נשים פטורות מ"ט דאיסי כו' אביי אמר היינו טעמי' דאיסי דגמר קרחה קרחה מבני אהרן מה להלן בני אהרן ולא בנות אהרן כו' ופריך נמי ואי ס"ל דכי כתיב בני אהרן אכולא ענינא דכתיב נישתוק קרא מיניה וניתי בק"ו ומה כהנים וכו' ומשני נמי לאו ג"ש ה"א הפסיק הענין ופריך דהשתא נימא הפסיק הענין ואי משום ג"ש מבעי' ליה לכדתניא לא יקרחו יכול אפי' קרח ארבעה וחמש קריחות לא יהיה חייב אלא אחת ת"ל קרחה לחייב על כל אחת ואחת. בראשם מה ת"ל לפי שנאמר לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת יכול לא יהיה חייב אלא על בין עיניכם מנין לרבות כל הראש ת"ל בראשם וכו' ואין לי אלא כהנים שריבה בהן הכתוב מצות יתרות ישראל מנ"ל נאמר כאן קרחה וכו' מה כאן חייב על כל קרחה וקרחה וחייב על הראש כבין עיניכם אף להלן וכו' ומשני א"כ לכתוב קרא קרח מאי קרחה ש"מ תרתי רבא אמר היינו טעמי' דאיסי דיליף בין עיניכם מתפילין מה להלן נשים פטורות אף כאן נשים פטורות כו' ואביי מ"ט לא אמר כרבא אמר לך תפילין גופיי' מהכא גמיר מה להלן בגובה של ראש וכו' יעש"ה והקשה הגאון מהרש"א ז"ל דלמא מש"ה אביי לא אמר כרבא דסבירא לי' כאידך תנא דבאמת בתפילין גופא נשים חייבות דהוה מ"ע שלא הז"ג דזהו פלוגתא דתנא שילהי מס' עירובין יעש"ה ואמרתי ליישב קושי' מהרש"א בשני אופנים ויתורץ ג"כ מה שיש לדקדק בשמעתין דעל הא דפריך ורבא מ"ט לא אמר כאביי משני הש"ס קרח קרחה לא משמע ליה וכאן משני בלשון אמר לך ויהא הסגנון בזה דבאמת יש ליישב נמי כתירוץ מהרש"א שזכרנו רק לאביי גופי' יהי' נסתר זה מש"ה דייק אמר לך כלומר אביי גופי' מוכרח בהכרח לשנוי דוקא דתפילין מהכא גמרי' ולא כמ"ש מהרש"א ז"ל

אופן הראשון צריכה אנחנו לברר מקודם שני דיבורים תו' במכילתן דברות הראשונים ישמיענו בפירוש הגמרא דמשני א"כ ליכתב קרא קרח. קשה הא אי הוה כתיב קרח בישראל לא הוה יכולין למילף הג"ש מן כהנים לחייב על כל הראש ולחייב על כל קרח וקרח ותירצו בתו' דזה נוכל למילף מסברא דהוה כמו גילוי מלתא בעלמא כמו דאשכחן בכהנים דגלי קרא לחייב על כל קרח ועל כל הראש ה"ה בישראל וכי איצטרך הג"ש לפטור נשים מקרחה דזה הוה שפיר ילפותא גמורה יעש"ה לתו' ביאור תו מקשים שם בתו' מאי משני הש"ס דאביי לא אמר כרבא דתפילין גופיי' מהכא גמרי' אכתי קשה למה לא אמר כרבא דהא אין ג"ש למחצה ושפיר נוכל למילף נמי מהך ג"ש גופי' דנשים פטורות מקרחה ותירץ הריטב"א ז"ל כיון דאיכא למידרש הג"ש על מלתא אחריתא טפי עדיף שלא לסתור הכלל דכל מ"ע שלא הז"ג נשים חייבות יעש"ה ואחר שבררנו דברי התוס' הצריך לפשטות הש"ס יתורץ קושי' הנ"ל דהנה מקשי' עוד שם בתו' מאי משני הש"ס אי לאו ג"ש דקרחה קרחה ה"א הפסיק הענין. הלא הדברים ק"ו אחר שגלי רחמנא ג"ש דפאת פאת ע"כ דבני אהרן ולא בנות אהרן קאי נמי על ופאת זקנם לא יגלחו דכתיב בתר קרחה בפרשה א"כ כ"ש וכ"ש דקאי נמי על לא יקרחו קרחה דכתיב קודם ופאת וכו' דהכא קראי כתיבו לא יקרחו קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו. ותירצו בתו' דה"ק אע"פ דכתיב בקרא קרחה קודם פאת מ"מ ה"א דלא קאי עלוי בני אהרן ולא בנות אהרן דה"א דהא נאמר בפ' ראה. לא תשימו קרחה בין עיניכם למת כי עם קדוש אתה כו' ה"א דעם מרבה נשים רק אחר שגילה קרא בג"ש דקרחה קרחה דנשים פטורות מקרחה שוב אנו דורשי' עם לדרשא אחריתא כדאמרי' במכילתן יעש"ה והארכתי קצת לפר דבריהם באר היטיב. והקשיתי לחדד התלמידים למה הקדים התורה באמת בפרשתן קרחה קודם לפאת ואיצטרך שני ג"ש. הג"ש דפאת פאת בכדי שלא נאמר הפסיק הענין והג"ש דקרחה קרחה בכדי שלא נימא דעם קדוש מיניה מרבינן נשים ה"ל למיכתב ברישא דקרא פאת זקנם לא יגלחו ואח"כ הלאו דלא יקרחו קרחה בראשם והשתא לא הוה צריכין לג"ש דפאת פאת וא"ל דה"א הפסיק הענין יקשה הא ק"ו הוא מקרחה דכתיב בתריה וגלי קרא בג"ש דקרחה קרחה דבני אהרן ולא בנות אהרן קאי עלוי' כ"ש וכ"ש על פאת דכתיב מוקדם וסמיך לבני אהרן דהשתא לא שייך לומר כתירוץ תוס' דהלא בקרא דעם קדוש בפ' ראה לא נזכר כלל הלאו דפאת זקנם. ואמינא לפלפול התלמידים לפרק הקושיא הלזו בזה הסגנון דבאמת גם גבי קרחה דנשים פטורות לא ידענו רק אחר שמסודר במקרא קודש קרחה קודם פאת משא"כ אי הוה כתיב איפכא גם גבי קרחה גופי' לא הוה ידענו דנשים הנה פטורות דהנה הקשה הגאון מוהר"ר א"ם ז"ל מנ"ל להש"ס למילף לחייב על כל הראש ישראל מכהנים דלמא להיפך. דילפינן כהנים מישראלים כמו דגלי התם שחייב רק על בין עינים ה"ה גבי כהנים דכתיב בראשם היינו דוקא בין עינים לחוד דהלא בכלל הראש הוה נמי בין עינים ותירץ הוא ז"ל דלקולא ולחומרא. לחומרא מקשינן ומש"ה מסתברא למילף לחומרא לחייב על כל הראש יע"ש בדבריו היטב:

ולפ"ז יש להקשות מנ"ל דנשים פטורות מקרחה דלמא לעולם אימא לך דנשים חייבות בקרחה. וג"ש דקרחה בא להורות למילף כהנים מישראלים לחייב רק על בין עינים מאי אמרת לקולא ולחומרא לחומרא מקשינן. זה ליתא דהוה קולא דאתי לידי חומרא וחומרא דאתי לידי קולא דהא אם אנו דורשים לחייב על כל הראש למילף ישראל מכהנים ממילא לא איצטרך ג"ש ע"ז דהוה גילוי מילתא בעלמא כמ"ש התוס' וע"כ דהג"ש בא להורות למילף דנשים פטורות מקרחה הרי מגיע מזה קולא דנשים פטורות מקרחה משא"כ אם אנו ילפי' בג"ש דקרחה קרחה לחייב רק על בין עינים לחוד אזי י"ל שפיר דנשים חייבות בקרחה והג"ש אנו דורשים רק לחייב על בין העינים לחוד והשתא לק"מ קושי' התוס' דהלא גילוי מלתא בעלמא הוא ולמה לי הג"ש ז"א דאי לאו ג"ש מגילוי מלתא לחוד ה"א להקיש איפכא לחייב על כל הראש וגם דנשים חייבות בקרחה משא"כ השתא דכתיבא הג"ש דקרחה קרחה אנו דורשין לחייב רק על בין עינים ואף שהוא קולא מ"מ יגיע מזה חומרא דנשים חייבות בקרחה כמש"ל ועיין אך יש לתרץ קושיא זו דהנה איכא למידק באמת כיון דגם גבי ישראל חייב על כל הראש למה שינה התורה את לשונו ולא נאמר גם גבי ישראל הלשון לא תשימו קרחה בראשם מאחר דקושטא הוא דחייב על כל הראש. ויעויין מזה בק"א ומהכרח לומר דהכ' הוצרך למיכתב פעם אחת בין עיניכם כי היכא דלגמר מיניה תפילין דיהיה בגובה של הראש. ובהיות כן מיושב בלא"ה קושי' מוהרא"ם היטיב דאי באמת להיפך גמרינן דגם גבי כהנים אינם חייבי' כ"א בין עיניכם לחוד לכתוב בהדיא דגם כהנים נמי בין עיניכם מאחר דקושטא היא דאינם חייבי' כ"א בין עינים וגם הג"ש דקרחה קרחה לא איצטרך למיכתב כל עיקר מאחר דהשתא קיימי' דאין הג"ש מורה על שום דבר בעולם רק ע"ז לחוד כנ"ל אולם עדיין אנו צריכ' למודעי דהדרא קושי' הנ"ל לדוכתי' באופן זה דלמא באמת גבי כהנים דנאמר בני אהרן ולא בנות אהרן הפסיק הענין ונשים חייבות בקרחה. ודוקא גבי כהנים דריבה בהם הכתוב מצות יתירות אבל גבי ישראל דקיל נשים פטורות מקריחה ואמטי' להכי גמרה מתפילין נמי בג"ש דבין עיניכם דאין ג"ש למחצה ובהיות כן לק"מ ג"ש דקרחה ל"ל י"ל להורות לחייב