מאורי אש קכט

מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו עבירות שבין אדם למקום י"כ מכפר כו' א"ר עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורי' וטהרתם ואומר מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל ולכאורה אין קישור וחיבור לדברי ר"ע בדברי ר"א: ונראה ליישב הכל על נכון ונקדים מה שכתב הרמב"ם הביאו תוס' י"ט במשנה אין י"כ מכפר כמו אמרם אין מספיקין בידו לעשות תשובה ולפיכך לא יעזרהו השם שיעשה בצום כיפור מה שראוי לו לעשות כדי שיכפר לו עונותיו באותו היום וכתב הת"י ולפ"ז נראה דה"נ בתרי זימנא כמו ברישא דלהכי אין מספיקין דאינו פורש ממנה כמ"ש הרמב"ם ז"ל דאינו פורש מן העבירה שדומה עליו היתר ובאמת דבר זה צריך ביאור מנ"ל דבר זה דלפשט מתני' לא משמע כן ונראה דהרמב"ם אזיל לשיטתי' דהא בגמ' בדף פ"ז פריך ל"ל למימר אחטא ואשוב תרי זימנא כדרב הונא אמר רב דאמר ר"ה א"ר כיון שעבר אדם עבירה ושנה לו הותרה לו כו' ואח"כ בפיסקא אחטא וי"כ מכפר אין י"כ מכפר נימא מתני' דלא כרבי דתני' רבי אומר על כל עבירות שבתורה בין שעשה תשובה ובין שלא עשה תשובה י"כ מכפר כו' ומשני א"ת רבי אגב שאני ופירש"י מאחר שעליו הוא סומך לחטוא אינו מכפר עכ"ל ולכאורה איכא למידק מאי פריך נימא מתני' דלא כרבי דלמא באמת דמתני' לא אתי' כרבי אבל נראה דהא לפירש"י שפירש דלכך אינו י"כ מכפר באומר אחטא וי"כ מכפר מפני שעליו הוא סומך א"כ ברישא נמי למה אמרי' דוקא בתרי זימנא אין מספיקין בידו נימא אפי' בחד זימנא נמי אין מספיקין משום שעליו הוא סומך כמו באחטא וי"כ מכפר וע"כ צריכין אנו לומר בשלמא באחטא ואשוב שרוצה לעשות תשובה לכך איצטרך לומר תרי זימנא דנעשה לו כהיתר ובודאי לא יעשה תשובה ולכך אין מספיקין בידו לעשות תשובה אבל גבי י"כ שרוצה לסמוך עליו בלי תיקון תשובה ולכך אפי' בפעם אחת אין י"כ מכפר כיון שעליו הוא סומך ולפ"ז מוכח ע"כ דמתני' מיירי די"כ מכפר בלא תשובה דאם י"כ מכפר דוקא עם תשובה וע"כ הא דקאמר אחטא וי"כ מכפר עם התשובה א"כ קשה מ"ש רישא דבעינן תרי זימנא ומ"ש סיפא דתני פעם אחת אע"כ די"כ מכפר אפי' בלא תשובה והילכך כיון שעליו הוא סומך לחטוא לכך אפילו פעם אחת אין י"כ מכפר ולפ"ז פריך המקשה שפיר נימא מתני' דלא כרבי דע"כ כרבנן לא אתי' דא"כ מ"ש רישא ומ"ש סיפא וכרבי נמי לא אתיא א"כ מתני' דלא כמאן ומשני אפי' תימא כרבי אגב שאני וק"ל

והנה הרמב"ם פסק בפ"א מהלכות תשובה די"כ אינו מכפר אלא לשבים משום דאין הלכה כרבי מחביריו ולפ"ז אליביה צריכין אנו לומר הא דקתני אחטא וי"כ מכפר דהיינו אפי' עם התשובה ואפ"ה אין הקב"ה עוזר לו שיעשה הדברים שראוי לעשות בי"כ א"כ קשיא מ"ש רישא דבעינן תרי זימנא ומ"ש סיפא דתני חד זימנא וע"כ צריכין אנו לומר דאשמועי' ברישא וה"ה בסיפא באחטא וי"כ מכפר דוקא בתרי זימנא ושפיר כתב התוס' י"ט ונראה דהכי נמי בתרי זימנא כמו ברישא

והנה לפי פשוטות המשנה דתני ברישא תרי זימנא אחטא ואשוב ובסיפא חדא זימנא וע"כ מוקמינן כרבי די"כ מכפר אף לשאינם שבים ואי' במפרשי התורה בספר יד יוסף סוף פ' אחרי ובספר זקן אהרן די"כ מכפר דוקא לשבים דכתיב כי ביום הזה יכפר עליכם בתנאי שלפני ה' תטהרו שתעשה תשובה וכן כתב מהרש"א בפ' י"כ גבי ד' חלוקי כפרה יעו"ש ולפי פירושם מוכרחים אנו לומר דלפני ה' קאי אלמטה אתטהרו אבל למ"ד די"כ מכפר אפי' לשאינם שבים מוכרחים אנו לומר דלא קאי לפני ה' תטהרו בתנאי שתעשו תשובה אלא לפני ה' קאי אלמעלה ארישא דקרא כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם לפני ה' ר"ל מה שחטאתם נגד ה' דהיינו עבירות שבין אדם למקום אותם תטהרו בי"כ יכפר עליכם אבל עבירות שבין אדם לחבירו אין י"כ מכפר עד שירצה את חבירו וזה חיבור וקישור הדברים במשנה האומר אחטא ואשוב כו' אחטא וי"כ מכפר כו' וע"כ צריכין אנו לומר הטעם משום די"כ מכפר בלא תשובה ולפ"ז ע"כ לפני ה' קאי ארישא דקרא כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם לפני ה' ר"ל במה שחטאתם נגד ה' בזה היום תטהרו אבל עבירות שבין אדם לחבירו לא תטהרו עד שיפייסו זה לזה וירצה את חבירו ולכך מסיים את זו ר"ל במה שצריך בין איש לחבירו לרצות דרש ראב"ע מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו דוקא עבירות שבין אדם למקום אבל עבירות שבין אדם לחבירו עד שירצה את חבירו

והשתא ניחא נמי דברי ר"ע דאמר אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים כו' ואומר מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר ישראל ואיכא למידק שדברי ר"ע נראים ככפולים דאמר אשריכם לפני מי אתם מטהרים ה"ל למימר אשריכם ישראל מי מטהר אתכם אביכם שבשמים ועוד איכא למידק דקאמר ואומר מקוה ישראל ה' כו' ל"ל למימר ואומר הא כבר אמר שהקב"ה מטהר ישראל ויליף מקרא דכתיב וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ול"ל תו להביא האי קרא דמקוה ישראל

ונראה לי לומר דר"ע בא ליתן טעם על סיפא דמתני' ועל רישא דמתני' דסיפא דקתני האומר אחטא וי"כ מכפר אין י"כ מכפר והוכחנו לעיל די"כ מכפר בלא תשובה ויש להפלא איך הדעת סובל שי"כ יהי' מכפר בלא תשובה אדם שמלוכלך בחטאים ותקרב אל המלך בלי תשובה ועל קושי' זו יש לנו תירוץ דאי' בז"ב חילוק אם אנו כעבדים או כבנים דאם אנו כעבדים ועבד שמרד על אדוניו אין שכל אנושי מחייב שאדון יקרב לעבד בלי שיתחרט לבקש על נפשו מחילה בחסד וברחמים מאת אדוניו אבל אם אנו חשובים כבנים האב מרחם על הבן לקרבו ולהראות לו פנים יפות בלא בקשות ממנו מחילה וזה שאמר ר"ע טעם לסיפא דמתני' למה באמת י"כ מכפר בלא תשובה לכך אמר אשריכם ישראל מי מטהר אתכם אביכם שבשמים ר"ל שהוא כדמיון אב לבן ומתרצה מצד רחמנות אפי' בלא תשובה ומראה לבן פנים יפות ולכך י"כ מכפר אף בלא תשובה

ועוד אמר טעם על רישא דמתני' דאמר אחטא ואשוב תרי זימנא אין מספיקין בידו לעשות תשובה למה באמת אין מספיקין אף שאמרו בגמ' שנעשית לו כהיתר מ"מ למה לא מהני לו תשובה אם יגדור עצמו ויתקדש אף במותר לו ונ"ל לומר דאי' בתענית דף י"ז אמר רב אדא בר אהבה אדם שיש בידו עבירה ומתודה ואינו חוזר בה דומה לאדם שתופס שרץ בידו שאפי' טובל בכל מימות שבעולם לא עלתה לו טבילה זרקו מידו כיון שטבל בארבעים ם סאה מיד עלתה לו טבילה שנאמר מודה ועוזב ירוחם ורש"י פי' דקאי על הגזל והרמב"ם בפ' שני מהלכות תשובה דין ג' כתב וז"ל כל המתודה בדברים ולא גמר בלבו לעזוב הרי זה דומה לטובל ושרץ בידו כו' וכן הוא אומר ומודה ועוזב ירוחם ובזה ניחא דהאומר אחטא ואשוב תרי זימנא דנעשה לו כהיתר כדרב הונא אמר רב וא"כ אינו מודה ועוזב דומה לטובל ושרץ בידו ולכך אימר ולא וקשה לך על רישא למה אין מספיקין בידו לעשות תשובה לכך קאמר ואומר מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר כו' וכיון שהוא מטהר בענין מקוה א"כ מה מקוה אינו מטהר אלא כשזורק השרץ מידו אבל כל זמן שהשרץ בידו אינו מטהר אף כך הקב"ה כן וא"כ כיון שנעשית לו כהיתר אינו גומר בלבו לעזוב את החטא ודומה לטובל ושרץ בידו ולכך אין מספיקין בידו לעשות תשובה וק"ל

ולפי' רש"י פשיטא ניחא דקאמר אשריכם ישראל כו' ושלא יקשה לך למה באמת אינו מטהר בין אדם לחבירו ומתרץ ואומר מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר שישליך השרץ מידו וא"כ בין אדם לחבירו עד שלא ירצה אותו הן בגזל או בדברים שהקניטו הוי כטובל ושרץ בידו ולכך אין י"כ מכפר עד שירצה וישליך השרץ מידו: ובד"א ע"פ נסתר נראה ליישב דברי ר"ע במה שאמר אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים דידוע דמי נקרא ספירות בינה כידוע לכל המקובלים וי"כ בסוד בינה ובסוד מי והם רחמים גמורים עיין בספר שערי אורה שער ה' דף מ"ד ע"ב במ"ש וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא אלהים בשמים ממעל. בשמים ממעל זה צדק עליון והוא ספירת בינה והמדה מי שהוא סוד הבינה שהוא סוד הו"י' בכתיבתה ובדף מ"ה ע"ב כתב ומסיים כשהוא מזכיר אל ה' כל העולם נדון בחסד וברחמים גדולים ואין שם דין כלל ולא מערער ולא משטין ולא מורה קטגוריא אלא הכל בחסד וברחמים ובזוהר ויחי דף רמ"ז ע"א מאל אביך ויעזריך האי קרא קשי' מאל אביך אל אביך יעזרוך מבעי' לי' כו' אחסין ליה לעילא מאל אביך דאיהו אחסנ' עילאה אתר דאיקרי שמים כו' הרי הקב"ה אחסין לנו שיהי' לנו דביקות בשמים שהוא בסוד ת"ת ובסוד בינה ושם רחמים גמורים ואין שם מסטין ומקטרג וזה שאמר ר"ע אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ר"ל מדת בינה שנקראת מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם ר"ל מדת בינה אביך שבשמים שיש לנו דביקות באבינו שבשמים שהוא מדת ת"ת ושם אין מסטין ומקטרג