מאורי אש קל

שבמקום הרחמים אין רשות למקטרג לכנוס ולעשות קטגוריא לכך הקב"ה מכפר בי"כ אף בלא תשובה כי אין שם קיטרוג על אדם ולכך אמר ואומר מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים ר"ל כשאדם טובל עצמו במים פורשים ממנו כל המקטרגים ורוח מסאבה שאין להם רשות לכנוס לתוך המים רק שיעזוב את החטא הקב"ה מכפר לנו ומרחם עלינו שבמקומו השוכן בשמים שהוא מדת ת"ת אין רשות למקטרג לכנוס לשם לכך שם יש כפרה אף בלא תשובה רק עזיבת חטא

ועפ"ז אמרתי טעם לשבח להא דאמרי' בפ"ק דיומא דף כ' ע"א דאמר אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא אמריתו אמאי לא אתי משיחא והא אידנא יומא דכפורי הוא ואבעל כמה בתולתא בנהרדעא א"ל הקב"ה מאי אמר לי' לפתח חטאת הוא רובץ ופי' רש"י יצר הרע מחטיאו בע"כ ושטן מאי אומר א"ל שטן ביומא דכיפוריא לית לי' רשות לאיסטוני' ממאי אמר רבי חמא השטן בגימטרי' שס"ד ימים אית לי' רשותא לאיסטוני ביומא דכיפורי' לית לי' רשות לאיסטוני ואיכא למידק למה דוקא ביום זה אין לו רשות ולא ביומא אחרא אבל לפי דברינו ניחא דביום זה אנו נכנסים לפני הקב"ה ויש לנו אחיזה למעלה בשמים ממעל בסוד בינה ושם רחמים אין רשות למקטרג להשטן והקב"ה מלמד זכות על ישראל שעברו בע"כ ע"י יצה"ר המחטיאו ועפ"ז אמרתי פי' הפסוק שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעוניך דאי' בפ' החליל דף נ"ב ע"א דישעי' הנביא קרא ליצה"ר מכשול שנא' סולו סולו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי ובדף נ"ב ע"ב אמרי' א"ר יוחנן אלמלא שלשה מקראות נתמוטטו רגליהם של שונאי ישראל ואחד מהם דכתיב אשר הרעתי שהקב"ה ברא יצה"ר המחטיאו וזה שרמז הנביא שובו ישראל עד ה' אלהיך שבודאי הקב"ה יקבלך בתשובה כי כשלת בעוניך ר"ל שע"י יצה"ר הנקרא מכשול בא לך עוניך והקב"ה מלמד זכות כמ"ש לפתח חטאת הוא רובץ ואשר הרעותי כתיב שע"י יצה"ר בא להם עון ע"כ וראוי לקבלם בתשובה וק"ל: ואגב דאיירי' בהאי קרא כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו נ"ל לפרש פסוק זה ע"פ מה שהביא הטור א"ח סי' תקפ"א בשם המדרש ערב ר"ה גדולים מתענין ומוותר להם שליש עוונותיהם בעשרה ימים בינונים מתענים ומוותר להם שני שלישים בי"כ הכל מתענים מוותר להם הכל וכתב הב"י וז"ל ואיכא למידק על המדרש דא"כ ער"ה חשוב כי"כ שהרי הוא מתכפר בו שליש העונות כמו בי"כ והוא חשוב כמו כל ט' ימי תשובה שהרי בכל ט' ימי תשובה אינו מכפר אלא שליש ובער"ה לבדו מתכפר שליש ותירץ וי"ל דשליש ראשון קל להתכפר ושליש השני קשה יותר ושליש אחרון קשה מכולם וק"ל עכ"ל הרי אנו למדין מדברי המדרש הנ"ל שיש ג' זמנים לכפרה א' בער"ה וא' בעשרת ימי תשובה וא' בי"כ ומיהו כפרה של י"כ חשוב מכולן שלא נשאר כלל חטא משא"כ בשני זמנים הקודמים נשאר עדיין חטא וזה כוונת הפסוק כי ביום. הזה יכפר עליכם לטהר אתכם ושלא יקשה לך למה אני פרט יום זה לכפרה הלוא יש ימים אחרים המזומנים לכפרה הלוא הם ער"ה וט' ימי תשובה ומתרץ מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו שביום הזה אתם מנוקים וטהורים מכל עון וזה רבותא כפרה די"כ משאר ימים וק"ל: אור פרשת אחרי מות חדש

גרסינן במס' קידושין ריש פרק, שני שליחות בקדשים מנ"ל ומשני נפקא לי' מדר"י ב"ק דתניא ריב"ק אומר מנין לשליח של אדם כמותו שנאמר ושחטו כל קהל ישראל בין הערבים וכי כל הקהל כולם שוחטים והלא אין שוחט אלא אחד מלמד ששליח של אדם כמותו ופריך הניחא לריב"ק דמפיק לי' להאי קרא על שליחות אלא לר' יונתן דמפיק לי' להאי קרא לדרשא אחרינא. שליחות בקדשים מנ"ל דתניא רי"א מנין שכל ישראל יוצאין בפסח אחד שנאמר ושחטו כל קהל ישראל וכי כולן שוחטים אלא מלמד שכל ישראל יוצאים בפסח א' כו' ופריך מיני' כלומר מזה גופיה מוכח נמי דעושין שלוחים דאטו כל ישראל ישחטו ומדחה דלמא שאני התם דאית לי' שותפות בגוי' הוא דמצי משוי שליח אלא א"ק ויקחו להם איש שה כו' תוס' ד"ה נפקא לי' מדריב"ק וא"ת אמאי לא יליף מפרו של אהרן דכתיב בי' ושחט את פר החטאת אשר לו מכלל דבעלמא לא בעינן בעלים וי"ל כו' ומדקדקים למה מציינים התוס' קושייתם על המקשה וכי לא ידע לפשוט ממקרא מלא הנ"ל ונלע"ד דהנה כתב מ"ז הגאון אמיתי ז"ל בפנים מאירות ח"ג בחידושיו למס' זו ליישב קושית התוס' בצירוף מה שהקשו בתוס' למה לא פריך גם לריב"ק ודלמא שאני התם דאית ליה שותפות בגוי' יע"ש ונראה דיתורץ שני קושיות הנ"ל חדא בירך חברתה דהנה במס' יומא דף נ' ע"ב דמבע"ל פר של אהרן בקביעותא מכפרה או מקופיא כו' ופרש"י מקביעותא מכפרה כשארי מכפרים שהפרישו אחרים עליהן שהקנו להם הבהמה לכפרה אף כאן נקנה להם חלק בו וה"ל חטאת השותפים או דלמא מקופיא מתכפרה כלומר אין כפרתן קבוע בו אלא כדבר הצף על המים כך כפרתם צף על פני כ"ג והוה חטאת יחיד יעש"ה ולפ"ז מיושב קושיא הראשונה בתוס' דלא מצי יליף מפר של אהרן די"ל מקביעותא מכפרה והוה חטאת השותפות וגבי שותפות הוא דמצי משוי שליח לכך מוכרח למילף מפסח היכא דלית לי' שותפות ובזה מיושב גם קושיא שני' של תוס' דעל ריב"ק לא מצי פריך ודלמא קרא מיירי היכא דאית לי' שותפות בגוי' ז"א דהא לריב"ק כל הקרא של ושחטו מיותר וע"כ דמורה על היכא דלית ליה שותפות דעל היכא דאית לי' שותפות לא צריך קרא דמוכח כבר מפר של אהרן משא"כ לר"י דקרא צריך לגופי' דכל ישראל יוצאים בפסח אחד וממילא אינו מיותר הקרא פריך שפיר דלא נשמע מיניה אלא היכא דאית לי' שותפות דא"ל דכבר מוכח מפר של אהרן ז"א דבאמת גם מהתם מוכח וגם מהכא עכ"פ בשניהם אין שום יתורי דקרא ע"כ דברי פה חכם ח"ח ולי הקטן אינם מובנים דבריו ה"ק חדא דהלא זה בעי' במס' יומא שם ולא איפשטי' (ותו א"כ מאי פריך על ר"י כשמשני א"ק איש לרבות שליח הרי קרא מיותר ואפ"ה פריך ודלמא שאני התם דאית לי' שותפות הלא כאן י"ל שפיר דמר מוכח היכא דליכא שותפות וע"כ קרא דאיש מודה היכא דלית לי' שותפות ואי לא ידע זה המקשן מפר ש"א הדרא קושית תוס' לדוכתא למה לא פריך גם לריב"ק. ואולי מש"ה פריך מאחר שקרא דויקחו איש פשטי' דקראי משמע היכא דאית לי' שותפות ולא ידע המקשן מכח אא"ע לפרש קרא להוציא מפשטי' והתרצן דהוכרח לתרץ מכח אא"ע מה לי אם מוכח מפר של אהרן בשותפות או מיני' וממה דסליק נקט בידי' לפשיטות) ולפ"ז מיושב הדקדוק הנ"ל בדרך הקרוב לפשוטו דעל המקשן דפריך אלא הא דתנן האומר לעבדו צא ושחוט עלי הפסח כו' מנ"ל דעושים שליחות בקדשים לא מצי התוס' להקשות הלא מוכח מפר ש"א י"ל שאני התם דמקביעותא מכפרה והוה שותפות. וא"ל הא זה בעיין דלא איפשוט ונימא מקופיא מכפרה והוה חטאת יחיד ומוכח שפיר מיני' אף היכא דלית לי' שותפות. ז"א דא"כ קשה מאי קמבע"ל לר"א במס' יומא וסליק בבעי' אם פר של אהרן מקביע מכפר או מקופיא תיפוק לי' דמקופי' מכפר ממתני' דהאומר לעבדו כו' דמוכח מיני' אף היכא דלית ליה שותפות עושה שליח ע"ש במשנה וקשה מנ"ל הא ובהכרח לומר מפר ש"א דשם ג"כ לא הי' שותפות דמקופי' מתכפרא כנ"ל והיא גופי' פריך לי' המקשן דהכא מנ"ל שליחות בקדשים וא"ל מפר ש"א קשה תפשוט מהכא דמקופיא מכפרה ולא מצי התוס' לציין על המקשן כלל אבל התרצן דיליף מקרא יתירא דושחטו כל קהל ישראל כדריב"ק הקשו תוס' שפיר למה לא יליף מן פר ש"א וא"ל דמקביעותא מתכפרה והוה לה חטאת השותפות. א"כ קשיא להיפך מאי קמבע"ל במס' יומא תיפוק לי' דמקביעותא מתכפרה דאל"כ כל הני קרא לשליחות בקדשים דמייתי במכילתן ל"ל ותיתי מפר של אהרן אעכ"ל משום דשאני התם דאית לי' שותפות בגוי' הרי מוכח היטב דפר של אהרן מקביעותא מתכפרה והוה שפיר חטאת השותפים:

ואגב אזכיר מה שהשבתי לפום רהיטן עפ"ז קושיא אחת מה שהקשה לי ה"ה החריף השנון הרבני מוהר"ר ארי' ליב בהגאון המנוח מוהר"רד ז"ל שהי' אב"ד ור"מ דק"ק ברלין על גמרא דיומא דף ע"ה ע"ב דאי' שם וישטחו שטוח תנא משמיה דריב"ק אל תקרי וישטחו אלא וישחטו מלמד שירד להם. דבר הטעון שחיטה א"ל רבי וכי מכאן אתה למד והלא כבר נאמר וזבחת מבקרך כו' אלא מלמד שירד להם משטיחים מטיחין יע"ש והקשה החכם הנבון הנ"ל מאי פריך רבי לריב"ק הא איתא במס' חולין דף מ"ז דר"ע ס"ל דקרא כי ירחק ממך המקום