מאורי אש קיד

ישחטו אך דזה לק"מ דבלאו קרא לעולם אימא לך דאין נשים שוחטות ומ"מ צריך קרא על שליחות משום דה"א שאני בקרבן נשים דמה שהוא עליה חוב אין ממשכנין אותה דבכל חטאת אין ממשכנין ואי משום עולת יולדות בהדיא אמרי' בעירוכין אמר ר"פ פעמים שעולה אין ממשכנין כגון עולת יולדות יעש"ה וא"כ עדיין בעולת נדבה לא משכחת לה דמשוי שליח דאין ללמוד מחטאת וא"ל יכולה אשה להקריב עולת נדבה אם לא מצית למשוי שליח י"ל דבאמת ה"א דאין נשים מביאין עולת נדבה כל עיקר אך ע"ז עדיין קשה מי מצית לומר דאין נשים מביאין עולת נדבה כלל א"כ איך קאמר רחמנא דבר אל בני ישראל וסמך דאין נשים סומכות הלא האי קרא בעולת נדבה הוא דכתיב ולא מצינו כלל גבי נשים עולת נדבה דמי ישחוט ואולם עדיין י"ל דאם משכחת להו בכה"ג שאשה הביאה עולת נדבה בשותפות עם איש ויכול לשחוט האיש בשותפות מצי למיעבד שליח רק דקשיא אם מיירי בשותפות לא שייך סמיכה כלל ובהכרח לומר כאידך שינויא דמס' עירוכין דשייך שפיר סמיכה אף בקרבן שותפות א"כ נתעורר מזה קושי' שני' מנ"ל במסקנא בדלית ליה שותפות בעולה דלמא מיירי קרא בדאית להו שותפות ובלאו קרא הוה ילפי' מהיקש דסמיכה דבעי בבעלים כיון דעכשיו קיימי' בסברא דשייך סמיכה בקרבן שותפות שפיר ומחוברים היטב הקושי' שני' שבתוס' אל דבריהם אשר כתבו מקודם ובדרושי הארכתי בזה מאד וכאן קצרתי ובז"מ המשנה דעירוכין דשנה לנו רבינו הקדוש דבעולה ממשכנין וקשה א"כ במסקנא מנ"ל בעולה דמשוינן שליח דמפסח לא מוכח מידי שאין ממשכנין אותו ע"ז דעונשו בצדו דהוא בכרת אבל בעולה שלאו בדידי' תליא מלתא מנ"ל דמשוי שליח בדלית לי' שותפות וכמש"ל לר"י ומתרץ וכן אתה אומר בג"ן ושוב י"ל דיליף עולה ממה הצד מגירושין במקום דכופין אותו דסתמי כתיב קרא ומן חטאת וכמה שהערנו לעיל ועיין היטב ודוק. כתנות פרשת צו אור

וידבר ה' אל משה לאמר צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה ואיכא למידק למה פתח בזאת תורת העולה ואח"כ כתיב זאת תורת החטאת הלא קיי"ל בכ"מ חטאת קודם לעולה א"כ הי' לו להקדים חטאת ואח"כ עולה נ"ל ליישב דאי' בילקוט ראובני אין צו אלא ע"א לאמר זה גילוי עריות ואי' בזבחים דף פ"ד ע"א זאת היא העולה ג' מעוטין וכתבו התוס' זאת והיא וה"א דהעולה שניה היינו ג' מעוטין אבל העולה קמא אתי לעולה ראשונה כדקאמר רבא בפ' תמיד נשחט עכ"ל ואיתא בזבחים דף צ' ע"ב בכל התורה חטאת קודמת לעולה אבל בע"א עולה קודמת ולכך בפ' שלח לך גבי חטאת ע"א חסר אל"ף לחטת כתיב וכן פרש"י בחומש למד שעולה קודמת ובזה מיושב שפיר דקאמר צו את אהרן אין צו אלא ע"א ובע"א עולה קודמת לחטאת לכך זאת תורת העולה היא עולה ראשונה אבל בשאר מצות חטאת קודמת

ובד"א נ"ל ליישב דאי' בפ' כל התדיר דם חטאת קודם לעולה מפני שהוא מרצה איברי עולה קודם לאיברי חטאת מפני שהוא כליל ויש בו צד רבוי למזבח הרי לפנינו לענין להקריב אברים עולה קודמת וזה פי' הפסוק צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה ר"ל עולה ראשונה ולא יקשה לך הלא חטאת קודמת לעולה וא"כ למה פתח בעולה ומתרץ היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה דאיברי עולה להקטיר על המזבח עולה קודמת לחטאת משום שיש בו צד רבוי למזבח ולכך פתח בתורת עולה תחילה וק"ל: ועוד נ"ל ליישב המשך הפסוקי' דפי' רש"י אין צו אלא זירוז מיד ולדורות ואי' בסוף פ' בני העיר אמר אברהם במה אדע אמר לו קח לי עגלה משולשת אמר לפניו רבש"ע תינח בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בה"מ קיים מה תהא עליהם אמר לו כבר תקנתי להם סדר קרבנות כל זמן שקורין בהם מעלה אני עליהם כאלו מקריבין להם קרבנות ומוחל אני על עונותיהם ואי' בבעל הטורים זאת תורת העולה היא העולה כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה ובזה יובן צו את אהרן אין צו אלא זירוז מיד ולדורות וקשה נמי תינח בזמן שהבה"מ קיים אבל בזמן בה"מ קיים איך אפשר לעשות לדורות ומתרץ לאמר זאת תורת כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה וזה שייך גם לדורי דורות וק"ל ודבר זה למדתי בחלום במלון בער"ח ניסן שנת תפ"ה וה' יראני נפלאות בתורתו

ובד"א נ"ל ליישב המשך הפסוקים ונקדים מה שכ' הטור א"ח סי' א' דיאמר פ' קרבנות וכשמסיים פ' העולה יאמר רבון העולמים י"ר מלפניך שיהי' זה חשוב ומקובל כאלו הקרבתי עולה וכן יאמר בפ' המנחה ושלמים ואשם אבל לאחר פ' חטאת לא יאמר כן לפי שאין בא בנדבה ופירשו המפרשים משום האמירה היא במקום הקרבה ושמא אינו מחויב חטאת וה"ל כאלו מביא חולין לעזרה אבל בקריאה בלא י"ר ה"ל כקורא בתורה והגאון בעל מגן אברהם הקשה למה כתב הטור לומר עולה ואח"כ חטאת הלא קיי"ל בפ"י דזבחים דחטאת קודמת לעולה ותירץ ונ"ל דאמרי' בזבחים דף ז' למה חטאת קודמת לעולה משל לפרקליט שנכנס למלך ריצה הפרקליט נכנס דורון אחריו והתוס' כתבו עולה דורון אע"ג דעולה מכפרת יותר מחטאת פי' דאיתא בגמ' חטאת מכפרת על חייבי עשה מקופיא ועולה מכפרת מקביעא אעפ"כ כשקרב חטאת ראשונה א"כ כבר כופרה על חייבי כריתות ועשה א"כ עולה הוי דורון אבל באמירתינו כתב הטור שלא יאמרו יה"ר אחר פ' חטאת שמא אינו חייב חטאת והוי כקורא בתורה ועולה מכפרת אעשה דאמרי' בגמ' אין לך אדם בישראל שאינו מחויב עשה עכ"ל שמענו מתירוצו שני דברים אחד שפ' עולה חשיב כאלו הקריב עולה משום דאין לך אדם מישראל שאינו חייב עשה אבל בפ' חטאת לפעמים לא חשיב כאלו הקריב חטאת די"ל דאינו חייב חטאת ולא חשיב אלא כקורא בתורה ועוד שמענו דיש חילוק בין הקרבה ממש ובין אמירתינו דבהקרבה ממש חטאת קודמת לעולה אבל באמירה יש להקדים עולה קודם לחטאת ושני דברים אלו רמזה לנו תורתינו הקדושה צו את אהרן לאמר זאת תורת העולה ר"ל לענין אמירת תורת העולה תחילה אבל בהקרבה אינו כן אלא חטאת קודמת ומפרש טעמא דמילתא למה באמת נשתנה באמירה להקדים עולה ומתרץ היא העולה ר"ל היא העולה דבאמירה בודאי חשובה כאלו היא עולה גופי' דאין לך אדם שאינו חייב בעשה אבל גבי אמירה דחטאת לפעמים אינו נחשב אמירה כחטאת אלא כקורא בתורה ולכך הקדים עולה לחטאת וק"ל

ואמרתי טעם לשבח דדין זה אין לך אדם בישראל שאינו ש חייב בעשה אמר רבא ויש לדקדק מהיכן פשט לו שאין לך אדם שאינו חייב בעשה דלמא יש צדיקים גמורים שלא עברו אפי' על עשה ונראה דרבא אזיל לטעמא דאמר בפ"ק דיומא דף י"ט ע"ב אמר רבא השח שיחת חולין עובר בעשה שנאמר ודברת בם ולא בדברים אחרים ולפ"ז מזה א"א להזהר שלא לדבר שיחת חולין לכך קאמר רבא אין לך אדם בישראל שאינו חייב בעשה כי זה דבר שלא ימלט שום אדם שלא לדבר שיחת חולין ועובר בעשה וק"ל

במדרש תנחומא מה כתיב למעלה מן הענין והי' כי יחטא ואשם והשיב את הגזילה ואח"כ זאת תורת העולה אם בקשת להקריב קרבן לא תגזול לאדם כלום למה כי אני ה' אוהב משפט שונא גזל בעולה ואימתי אתה מעלה עולה ואני מקבלה כשתנקה ידך מן הגזל ואיכא למימר למה פתח הכתוב בעולה מכל הקרבנות ונראה דאי' בפ"ק דזבחים דף ז' ע"ב אמר רבא עולה דורן הוא ה"ד אי דליכא תשובה זבח רשעים תועבה ואי דאיכא תשובה התניא עבר על מצות עשה ושב לא זז משם עד שמוחלין לו אלא ש"מ עולה דורן הוא והנה קיי"ל דעולה מרצה על עשה ועל לאו הניתק לעשה וגזל הוא לאו הניתק לעשה דבעי לקיים והשיב את הגזילה וא"כ כל זמן שאינו מקיים העשה והשיב את הגזילה לא עשה תשובה וזבח רשעים תועבה ובזה מיושב המדרש דכתיב למעלה והשיב את הגזילה ר"ל שיקיים העשה והשיב א"כ עשה תשובה ולא זז משם עד שמוחלין לו ואז אח"כ זאת תורת העולה שבא לדורון משא"כ מקודם ולכך מביא שפיר האי קרא אני ה' שונא גזל בעולה משום דעולה מכפרת על עשה ועל לאו הניתוק לעשה וכל זמן שלא השיב את הגזילה לא עביד תשובה וזבח רשעים תועבה בשלמא בשאר מצות עשה תלוי הדבר בחרטה ותשובה אבל בגזל עיקר תשובתו להחזיר ובלא זה הוי בכלל זבח רשעים ולכך אני שונא גזל בעולה דוקא לכך אמר ואימתי אתה מעלה עולה ואני מקבלה כשתנקה ידך מגזל וזה העולה לפני לרצון לדורן שבא אחר תשובה משא"כ אם לא תנקה