מאורי אש קיב
Meorei Eish 112 · מאורי אש · free full Hebrew text
Open in the reader →התו' בקושי' שניה דאדנילוף שיהי' שליח של אדם כמותו מוטב לאוקמי כל הני דרשות אדרשא אחרינא א"כ גם הכא נימא דדרש אחד נדרוש שיהי' בבעלים ומיניה נילוף דבכ"מ בעינן בעלים ואידך דרשות נדרוש אמלתא אחריתא דאטו כל הני דרשות בחדא מחתא אחתינהו. אך נראה דכוונת התו' הוא כך דבשלמא אם לא יהי' לנו שום לימוד שעושי' שליח אף בחד דוכתא לא היינו דורשים כל הני דרשות על בעלים ולמידק מיניה דבעלמא עושים שליחות רק הוה דחיק ומוקי אנפשיה למידרש כל הני דרשות אדרשא אחריתא אבל אחר דגלי קרא אף בחד דוכתא בפסח שעושי' שליחות טפי מיסתבר למוקי הני דרשות לגופי' דבעינן בעלים ומש"ה במסקנא אנו דורשים כל השלשה כתובים על בעלים ושליחות ילפי' מפסח אחר שכבר גילה קרא בפסח שעושים שליח ולפ"ז הקשה גם מהרש"א שפיר דאי לא הוה כתיב כלל בפסח דעושים שליח ה"א דנילוף מפר של אהרן דכתיב ביה בהדיא דבעינן בעלים וא"ל דהוה ג' כתובים ז"א דבאמת הוה מוקמינן אדרשי אחריתא כל הני קראי מדנמציא סברא חדתא מה שלא גילה קרא בשום מקום שעושין שליח ובזה מתורץ מה שמקשי' העולם בגמ' דקידושין מאי פריך למה לי קרא דעושי' שליח בקדשים ותיתי מהנך קשה דלמא הוה גמרינן מיניה מפר של אהרן דבעינן בעלים דוקא כקושית מהרש"א ולא שייך תירוצו דגם בפר של אהרן גופי' למה לי דסברא חיצונה דבעי' בעלים דוקא זה ליתא דה"א דתיתי מתרומה וגירושין דעושין שליח ובהיות כן למה להש"ס להמציא פירכא נגד קדשים טפי י"ל אף אם נוכל למיק קדשים מנייהו י"ל דה"א תיתי מפר של אהרן דבעי' בעלים כנ"ל ולפמ"ש מתרצתא דא. דאם הסברא נותנת דתרומה וקדשי' בחדא מחתיה הם לענין שליחות שוב ליכא למימר דנילוף מפר של אהרן דבעי בעלים דאיכא ג' כתובים כמש"ל מאי אמרת דהוה מוקמי' אדרשות אחרינא זה ליתא כיון דכבר גלי רחמנא בתרומה דעושין שליח וה"ה בקדשים דליכא שום פירכא ממילא אנו דורשי' כל המקראות לגופייהו דבעי' בעלים לפי הצעתינו הנ"ל אבל עכשיו דפריך מה להני שישנו חול אצל קדשים וא"כ כל היכא דלא גלי לן קרא בקדשים פעם אחד דעושין שליח אנו דורשים כל הני קראי אדרשא אחרינא מדנמצא סברא דנפשי' שעושין שליחות וזה ברור לאמתו של תורה אחר העיון היטיב ועיין עליו)
ונראה דרך אמת ברור וצלול דליכא שום סתירה בדברי הסוגיא ובתוס' דהנה לכאורה איכא למידק מאי תירצו התוס' דמפר של אהרן לא מוכח כ"א בחטאת הואיל ואין ממשכנין אבל בעולה מאחר דלאו בדידיה תליא מלתא דממשכנין אותו ה"א דלא מצי משוי שליח קשה לפ"ז איך ילפינן מפסח שעושין שליחות בעולה דממשכנין דלמא שאני פסח דענוש כרת ובא על החובה ואין ממשכנין על הבאת פסח ובדידיה תליא מלתא כמו גבי חטאת דבא על החטא ואין ממשכנין ה"ה בפסח וכ"א בלח"מ א"כ עדיין לא מוכח מידי מהך דגלי רחמנא גבי פסח שעושים שליח ה"ה בכ"מ עדיין קשה בעולה מנ"ל. כמה שחילקו תו' דאין למילף מפר של אהרן כנ"ל אבל ברם אחר העיון י"ל דילפי' שפיר מן פסח דעושים שליח אף היכא דממשכנין כמו עולה דאי לא בא הכתוב להורות כ"א גבי פסח גופיה הואיל ואין ממשכנין אותם קשיא ע"ז לא צריך קרא דכבר מוכח מפר של אהרן דגבי חטאת הואיל ואין ממשכנין משוי שליח ובאם אין ענין מוקמי' קרא אף היכא דממשכנין כמו עולה ובהיות כן הסוגיא עולת כהוגן ודא ודא אחת היא דסוגיא דידן בקידושין ילפו מפסח דע"כ מורה אף בדליכא שום גריעותא וכמו בעולה אפ"ה ממשכנין דאי לא בא כ"א גבי פסח גופי' קשיא מכר של אהרן נפקא וסמך הש"ס הכא על הילפותא מפר ש"א ושם במנחות פריך אי מה סמיכה בבעלים אף שחיטה בבעלים דוקא ולק"מ הא גלי קרא בפסח דמשוי שליח י"ל דדוקא בפסח הוא דמורה קרא דמשוי שליח הואיל והוא מדעתו דאין ממשכנין אותו אבל היקש דושחט וסמך בעולה הוא דכתיב דממשכנין י"ל דאינה יכולים לעשות שליח ומשני דהא נפקא כבר מפר ש"א דבחטאת עושים שליח וע"כ קרא דפסח מורה דגם בעולה משוין שליח וסמכו הש"ס במנחות ג"כ על העיקר הילפותא מפסח. ודברי תו' אזלי כהוגן דהקשו בקידושין ל"ל קרא בפסח כלל ותיתי מפר של אהרן לחוד וע"ז מתרצים שפיר דיש לחלק בין חטאת לעולה לכך כתב רחמנא ג"כ בפסח קרא יתירא למידרש מיניה גם גבי עולה וכן הוא באמת כוונת הש"ס במס' קידושין ובמס' מנחות ובקנה א' עולות והצעתי הדבר לפני גדולים וקלסוהו ולפ"ז הקשו התוס' שפיר למה לא פריך גם לריב"ק ודלמא קרא דושחטו קאי דוקא על היכא דאית ליה שותפות בגוי' והיינו בעולה ולק"מ דבשותפ' כבר מוכח מדגלי רחמנא דשוחטים הפסח גם על היחיד וכנ"ל ז"א די"ל בלאו קרא דושחטו אף שהיה מוכח לנו בפסח עושה שליח בשותפות מ"מ עדיין לא ידענו גבי עולה דממשכנין אותו ה"א דגם בדאית ליה שותפות לא מצי משוי שליח קמ"ל בקרא דושחטו דגם בעולה משוי שליח ולעולם דוקא היכא דאית ליה שותפות דוקא וק"ל
אולם לפי הצעה הנ"ל קמו וגם נצבו כמה ספיקות האחרונים קשים מן הראשונים ספק הראשון דלפי דברינו יקשה מאי פריך לר' יונתן מיניה כלומר דמיניה דכתב דכל ישראל יוצאים בפסח אחד מוכח שעושין שליח קשה כיון דקרא לא מיותר לר"י א"כ י"ל שאני פסח הואיל ואין ממשכנין אותו אבל בעולה דממשכני' מנ"ל דעושה שליח בשלמא לריב"ק מוכח שפיר מקרא דושחטו דלגופי' לא צריך קרא דמוכח מפר של אהרן דגבי חטאת משוי שליח וע"כ קרא דפסח מרבי גם עולה. אבל לר' יונתן דקרא לא מיותר י"ל שאני פסח הואיל ואין ממשכנין ועדיין קשה בעולה מנ"ל וביותר קשיא במסקנא דלמא גם קרא דויקחו לא מרבי כ"א היכא דאית ליה שותפות בגויה והיינו אפי' בעולה דמיניה לא מוכח כ"א גבי פסח לחוד ותו איכא למידק איך תלי' פירכת הש"ס דמנחות לר' שמעון אי מה סמיכה בבעלים אף שחיטה בבעלים בלא ר"ש ובלאו ההיקש הוה ליה לפרוך מנ"ל בעולה דמשוי שליח ואי מפסח דלמא משום דאין ממשכנין ומורה קרא דפסח דוקא על כה"ג כיון דעדיין לא ידע מילפותא דפר ש"א כלל שפיר י"ל דאתי' קרא דפסח לגופי' היכא דאין ממשכנין ובכדי ליישב כל הספיקות הללו ג"כ הקרובים כאשר התחלנו בעזה"י מהראוי לכתוב מקודם מה שאמרתי לחדד את התלמידים בדבר שנתקשה לי בהשקפה ראשונה על הש"ס דמייתי תרי קראי בגירושין חד דהוא עושה שליח וחד דהיא עושה שליח קשה ל"ל תרי קראי תתי דהיא עושה שליח מה מצינו משליחות דידיה דגירושין כמו שהוא עושה שליח כך היא עושה שליח וא"ל דאיכא למפריך מה לדידיה שכן הוא מגרש בע"כ משא"כ גבי דידה שאינה, יכולה לגרש בע"כ וכמו דפרכי' בגמ' י"ל תרומה יוכיח ויעויין קצת מזה בפ"י ואמרתי בלבי שהדבר ברור אצלי שמש"ה לא פרכי' בגמ' משום דאיכא למיפרך דהלא לגירסת מהרש"א בתו' דהחילוק בין חטאת לעולה הוא בדרך זה משום דגבי חטאת הואיל ואין ב"ד כופין אותו להביא אף שהוא מחויב ועומד מגזירת הכתוב על חטאתו אשר חטא מ"מ מאחר שאין ב"ד כופין לו בדידיה תליא מלתא לא ממשכנין אותו מש"ה מצי משוי שליח משא"כ גבי עולה הואיל והב"ד הם ממשכנין אותו לאו בדידיה תליא מלתא ולא מצי משוי שליח יעש"ה ולפ"ז אומר ברור דגם בגירושין דידה הוה דומי' דעולה דג"כ לאו בדידה תליא מלתא דגם אם לא תרצה יוכל לגרשה בע"כ מש"ה ה"א דלא מצית למשוי שליח וליכא למילף כלל מגירושין דידיה ומתרומה שאיכא למיפרך מה להני שכן בדידהו תליא מלתא תאמר גבי גירושין דידה שכן לאו בדידה תליא מלתא דהוה ממש דומיא דעולה שגם אם לא תרצה יכול לכופה ולגרשה בע"כ וזה ברור אבל עדיין קשה ל"ל דהיא עושה שליח תיתי מגירושין דידיה וא"ל מה לגירושין דידיה שבדידי' תליא מלתא י"ל עולה תוכיח במסקנא שג"כ לאו בדידיה תליא מלתא שהרי ממשכנין אותו ואפילו הכי משוי שליח וכ"ת מה לעולה שרוב מעשיה ע"י שליח י"ל גירושין דידי' ותרומה יוכיח וחזר הדין וכמו שפרכי' בגמרא כ"פ ואמרתי דרך פלפול דהנה איכא למידק במסקנא מנ"ל דגם גבי עולה עושין שליחות דלמא דוקא בחטאת וא"ל הא כבר נפקא מפר ש"א כמו שמקשים בתוס' זה ליתא די"ל דאי מפר של אהרן לא מוכח כ"א חד שליח דגם אם אנו אומרים שעושים שליח אחד איצטרך קרא גבי פר ש"א דבעי דוקא בעלים ועדיין לא ידענו דשליח עושה שליח מש"ה כתב רחמנא בפסח דשליח עושה שליח מיתורא דקרא אבל לעולם מנ"ל דגבי עולה משוי שליח ונראה דע"כ קרא דקדשים לא מיירי דשליח עושה שליח דהא פרכי' בגמ' דמקדשים ותרומה ליכא למילף שישנו במחשבה ופרש"י דקדשים נפסל במחשבת פיגול ושלא לשמו והקשה הרב בעל עצמות יוסף ז"ל הא הוא גריעותא יעש"ה ואפשר דבאמת לא פרכי' לה כ"א כשבעינן למילף חדא מתרתי דעל חדא מתרתי פרכי' פירכא כל דהוא ג"כ אבל אם באנו למדין ולמילף מקדשים לחוד לא פרכינן זה כ"א פירכת הש"ס מה לקדשים שכן רוב מעשיהם ע"י שליח. ולפ"ז לא מצינן למימר דקרא דפסח מורה דשליח עושה שליח גבי קדשים דתקשה לפ"ז ל"ל קרא גבי