מנחם ציון צד

לזכך עצמיכם עד השבת השביעית שכל שבת הוא שביעית מהשבוע תספרו חמשים יום שע"י כך תיישרו דרכיכם ותזככו מעשיכם שתהיו מוכנים לקבלת התורה

צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך וגו' להעלות נר תמיד מחוץ לפרוכת העדות יערוך אותו אהרן הכהן מערב עד בוקר מצוה זו כבר נאמר בפ' ואתה תצוה וצריך ביאור למה נישנית כאן. בשלמא מצות לחם הפנים נישנית כאן משום שחידש בה שתהיה שש מערכות ושני עשרונים לכל חלה אבל בנר תמיד לא נתחדש דבר גם מה ענינו לכאן אצל פ' המועדות. וע"ק איך המצוה הזאת נוהגת לעולם כמו כל המצות ובפרט שנאמר בה תמיד אבל הענין הוא כך כי מנהג ישראל תורה היא וללמוד צריך שכל תנועותינו ומנהגינו אחת מהנה לא נעדרה אשר תורה ויראת שמים יחדיו תמים בפנימיותם. כי בהיות ישראל במצרים איש לעברו תעו ובתעלולותיהם נפשם חפצה ואת ה' לא ידעו עד שמצאו מלאכי השרת מקום לקטרג ולומר הללו עע"ז והללו עע"ז וכו' לולי ה' שהיה לנו אשר לא נתננו טרף לשניהם לא בזכותינו רק למען שבועתו ובריתו את אבותינו על גאולתינו ועל פדות נפשינו ועל דבר שם כבוד מלכותו להודיע טבעו בעולם ולמען ספר תהלתו לפרסם אלקותו והיינו על ידי התורה שיש בה כ"ב אותיות מהם שלש אמות אמ"ש אויר מים אש ויסוד העפר הוא חומר לקבל צורתן שלא יכלו לנוח בלתי חומר המקבלן ושבע כפולות בג"ד כפר"ת שמקבלין דגש ורפה במקום שצריכין לכופלו. והם נגד השבעה שערים שבנפש שני עינים ושני אזנים וכו' ושנים עשר פשוטות נגד הי"ב מנהיגים שבנפש שמיעה הילוך וכו' וע"כ כאשר חפץ ה' בנו להוציאנו מכור הברזל תועבת מצרים הביאנו אל המדבר מקום פנוי ומוכן לקבלת התורה והנחילנו שבעה מועדים שהם פסח שבועות ר"ה יוה"כ סוכות שמיני עצרת ושבת הוא הכולל שבהן וע"כ אנחנו נוהגין לומר בשבת ג"פ מזמור לדוד ה' רועי נגד השלש אמות וכל