מנחם ציון פב

שהם בעלי שכל ומדע צריכין ג"כ תורה יותר רוחניות ובעולם השכליים הנפרדים צריכין ג"כ תורה יותר גבוהה ושכליית ויותר מזה בעולם אשר נאמר עליו נכון כסאך מאז ששופע שם מציאת אלקות ועל זה נאמר תורה חדשה מאתי תצא שעתה בעו"ה שהישראל הם בקטנות השכל והם בבחינת אותיות קטנות אבל לעתיד כשיתוקן הכל יהיו בבחינת אותיות הגדולות ותתגדל הוי"ו דגחון ולא יצטרכו עוד אל הגחון שיתבטל השקר ויטהר הכל

ובזה יבואר מ"ש תלמיד ותיק היה לו לר"מ שטיהר השרץ בק"ן טעמים אמר סומכוס אני אדון ואטהרנו ותמהו התוס' מאי רבותא ללמוד מן התורה לעשות פלסתר על המצות והדין עמם וכי לימוד כזה ייטב בעיני ה' ועכ"ז בא סומכוס לחזק דבריו ובדברינו הנ"ל יתכן שהיה אותו תלמיד נאה דורש לטהר השרץ באותן טעמים שיטהר לעתיד וע"ז שאלו מהאי גיסא או מהאי גיסא שהתנא היה מסופק אם התיקון יהיה על ידינו או שיהיה מעצמו אח"כ כשנהיה מתוקנים והבן ומשני הראשוני' היו בקיאין בחסירות ויתירות פי' שהיו יודעין איך לעשות המצות כתיקונם. אבל אנחנו עושין מצוה א' בחסר או ביתר ואין אתנו יודע עד מה

אודך על כי נוראות נפלאתי נפלאים מעשיך להבין מקרא זה נקדים מ"ש בזה"ק ע"פ וספרתם לכם לכם דייקא לעצמיכם כמד"א וספרה לה לה לעצמה תורת ה' תמימה לא תחסר כל בה אפי' אות אחת אי אפשר שיהיה יתר בתורה וע"כ יפה דרשו על מלת לכם ולה שהמה למותר אבל צריך ביאור מהו הכוונה שיספרו לעצמם וביאור הענין כשעלה במחשבת הבורא ב"ה לברוא העולמות כלם להשפיע ולהאציל עליהם מטובו צפה בתכלית היוצא מהם ובמה יהיה נחת רוח לפניו לכבודו ולתפארתו ותכלית הנבראים הם מין האדם והם הטובים שבו שיפרסמו שם כבודו נוראותיו ונפלאותיו ויודיעו טבעו בעולם למען דעת איך ליבוש מלפניו ואיך להדר ולפאר כבוד שם קדשו ומהם יצאה אומה שלימה והם הנפש של כל הנבראים שהעולם נברא בג' דברים והם עולם שנה נפש ועולם הם השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה ושנה היא הזמן ונפש היא