מנחם ציון פג

נפש החיונית והיא מתחלקת לאיברים רבים וכללות כלם הוא הלב שחושב וחומד ומצוה על כל המעשים למשל שהלב חומד שיעשה לעצמו בגד ונותן לו עצה להשתכר מעות ואח"כ לילך ליריד ולקנות ולעשות והמוח שופט איך ובמה ישתכר ויעשה חפיציו שכל דבר צריך חכמה וע"כ נקרא לב בעבור שנכללים בו שלשים ושתים נתיבות חכמה והל"ב נתיבות הם שבילין ליכנס לתורה ולחכמה ויקצר הזמן לבאר איך שיש בלב ל"ב שבילים: וא' מהם הנכבד הוא שביל התורה וכמו כן הם כלם בזמן שהיודע לעשות רצון קונו חולק השנה לל"ב חלקי' ואע"פ שאין בשנה כ"א י"ב חדשים מ"מ יש שמה שס"ה ימים וא' מהם הם ימי עומר שנא' וספרתם לכם וגו' מיום הביאכם את עומר שבזמן שבהמ"ק היה קיים היו מקריבין עומר בי"ו בניסן וצריך ביאור מהו ענין הספירה על מה ולמה סופרין. ועוד למה נקרא ספירת העומר והאיך תלוי הספירה בהקרבת העומר ושורש הדבר דהנה עד הנה עברו שני תקופות תשרי וטבת והם היו ימים של צער שמתקופת תשרי ואילך מדת לילה גובר והחושך מתרבה בעולם יותר מן האור ועי"כ גם שכל האדם מתגשם יותר שבלילה אין השכל מזוכך כל כך כמו ביום ואף גם שישנם צדיקים השומרים משמרתם גם בלילה לא יחשו המזכירים מכל מקום אי אפשר לעסוק במצות בלילה רק להשתדל בעסק התורה ואין האדם מתדבק בבוראו רק ע"י עשיית המצות ואע"פ שמתקופת טבת ואילך מתחיל היום להאריך מ"מ עדיין הלילו' ארוכים מהימי' עד ניסן שמתחיל היום להתגבר וע"כ מתחילין לספור ספירת העומר כמו אשה שמטהרת עצמה לבעלה סופרת מידי יום ביומו ושומרת יום כנגד יום שלא תמצא ולא יארע שום ספק בבנות ישראל כמו כן עתה סופרים הימי טוהר שלא יראה וימצא בנו שום כתם ושיטהרו נפשות ישראל מזוהמתן והוא שאמר הקב"ה לאיוב איפוא היית ביסדי ארץ. איפה שלך היכן היתה שכוונת תחלת הבריאה היתה שלא ימות האדם שהגוף היה מזוכך מאוד ובגוף אדה"ר היה יכול לקבל כל החיות של הימי עולם ובו היו תלוים כל הנשמות והיה כלי מוכן לקבל טהרת הקודש.