מנחם ציון מו

איש ולב עמוק ושיתגלו כל הספיקות שיש בלבו כי כל זמן שהוא במחשבתו אי אפשר להוציאו מטעותו ולהביאו אל האמת אבל כשנתוודע טעותו ונתגלה קלונו אז נקל הדבר להדריכהו אל האמת הטוב והישר לשרש בקרבו האמונה שלימה בלי שום ספק וע"כ אמרו לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן. כי נזדכך נפשם וגופם לקבל עליהם אמונת אלהי עולם ולעשות כל מצותיו להקדים נעשה לנשמע וזהו שכתוב ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא. וכבר ביארנו מקרא זה בכמה אופנים ולפי דרכינו נאמר שעכשיו נתוודע לכל אחד כל ספק שהיה בלב חבירו אשר לפנים לא ידעום וע"כ שאלו מן הוא מי הוא זה ואיזהו ועפ"ז נפרש המאמר בפ' אבות אף הוא ראה גולגולת אחת שצפה על פני המים א"ל על דאטפת אטפוך וגו' ולכאורה קשה מאין ידע זאת ועוד האיך דבר אל גולגולת דוממת וביאור הענין כי ידוע שכל דבר נמשך לשרשו וע"כ דרך הנטבע במים שגופו נמשך למטה לפי שהוא גשמיות הוא מטה לשרשו ליסוד העפר וראשו נמשך למעלה וצף על פני המים לפי ששם הנשמה שמשכנה במוח שבראש אשר היא חכמה חצובה מתחת כסא הכבוד וע"כ ראש הגולגולת צפה על פני המים וזהו שאמר משה לקטו ממנו עומר לגולגולת שהעומר היא הדעת ורמיזא דחכמתא אשר משכנה במוח שבגולגולת שע"י אכילת המן יזדכך גופם ואמונתם ויהיה זה מספר לנפשותיכם לשון ספיר ובהירות שע"י יצהירו ויזדככו הנפשות ואמרו בגמ' שר"ע הזהיר לחביריו כשתגיעו אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים ואי אפשר לפרש זה כל צרכו כי הרבה יש לדבר בזה ובקצרה נאמר בדרך עצה טובה שכל הבא לטהר לעבוד עבודת הקודש וירצה להתבונן ולחקור בגדולת הבורא ב"ה לדעת דרכיו יחפוץ ואם חלילה לא תקום ולא תהיה שיעלה במחשבתו איזה קושיא וספק העיקר הוא שצריך לקשט את עצמו ולהדבק בכל המדות טובות והם יעלוהו במעלה העולה בית אל והוא למו הולך דרך הישר אשר יחפוץ המלך ביקרו ואינו רשאי לחקור יותר מדאי עד שלא תיקן מדותיו. שיש באדם ד' יסודות ארמ"ע שיכול