מנחם ציון קי

לבבו והכליות יועצות לדברים זרים אשר לא כדת של תורה. ומשכיל על דבר יבין לאשורו את כל ונוכחת כי להשלמת חסרונו הובאו הנה ויעשה מאותיות המחשבות ההנה דבורים קדושים בתורה ובמצות ושירות ותשבחות והשומר פיו ולשונו לעצור ברוחו לבלתי יוציא המחשבות מן הכח אל הפועל לדיבורים אשר לא לה' המה. רק בדבר ה' יקום לעולם ומלין לצד עילאה ימלל דברי שירות ותשבחות כל עומת זה ירגיש וימצא נחת רוח ותענוג גדול בזה והמה יסמכו את ידיו לשלימות המצות אשר יעשה וחי בהם בימות החול. אבל כשיוציא ההרהורים ההמה אל הדבור ואל המעשה כצביונם וכתבניתם אז ישארו ברעתן לעשות הרע בעיני אלהים והנה כל מצוה יש לה בחינה וסגולה ידוע לפעול את הראוי לה רק אנחנו לא נדע מתן שכרן של מצות כי לולי זאת לא היינו עושין רק המצות הנצרכים לנו לפי דעתינו הקצרה ואחת היא אשר הודיענו יוצרינו שסגולת השבת היא עיקר השמחה ולזמר שירות ותשבחות לשמוח בה' כי יש כמה דברים שאסור ללמוד בשבת אבל שפתי רננות יהלל פינו הבוחר בשירי זמרה כי בזה זמיר עריצים יהי' יתמו ויכרתו כל הקוצים המכלים את כרם ה' צבאות ועי"ז יומשך שפע קדושת הבורא ב"ה ויתעלה זכרו לכל העולמות ולכל הברואים שידעו כלם כי יש אלהים גדול ונורא המסבב כל עלמין והממלא כל עלמין וכולהון קמיה כלא חשיבין וימלא כבוד ה' את כל הארץ והנה מחמת שמדותיו של השי"ת להטיב לברואיו ולהשלים חפצם ולא להעציבם בסיגופים לכך נתן לכל גויה וגויה די מחסורה אבל לנו עם סגולתו וזרע בחיריו הרבה לנו תורה ומצות אשר בהם נשמח בה' כשנשיב אל לבנו דעת ותבונה להכיר אהבתו וטובותיו עלינו בלי תכלית. אבל כשנעשה המצות בלי אהבה ושמחה רק מיראה ולא לקבל נחת רוח גדול בעשותנו אותם רק כעין הכבדה ועצלות. אזי גם השי"ת אינו חפץ ומתענג בזה ומדרך העולם כמנהגו נוהג שכל מי שיש לו צרכיו וחפיציו בהרחבה ושפע יותר על חבירו הוא מושל עליו כמו העשיר על העני והחכם על הטפש וכדומה ע"כ הנחילנו יוצרנו תורה ומצות אשר בהם נעבוד אותו בשמחה ואהבה רבה כרשפי אש אבל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו וכו' וראיה לדבר מהמן כיון שהתחיל ואמר וכל זה איננו שוה לי ולא היה לו כל אות נפשו מיד נפל. ומקרא מלא דבר הכתוב תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב ועבדת את אויביך פירוש כיון שלא תעבוד מאהבה ושמחת לבב ואין לך תענוג בעשיית המצות וא"כ יש לאחרים שלימות חפצם וצרכם יותר ממך לכך הם מושלים ובאמת עיקר החדוה והשמחה היא מתגלה בשבת להודות ולהלל לשוש בגדולת כבוד שם קדשו הרמה והנשאה. אשר בזה יתעלו כל אותן ההרהורים רעים אשר חישב מחשבות חוץ והרגיל עצמו במדות רעות וזש"ה אם תשיב משבת רגליך. פירוש שע"י יום השבת תשיב אותו הרגיליות שלך שע"י שתקרא לו עונג ותשמח בה'.