מנחם ציון קט

בהם כל רע ופגע ואל יקטין בעיניכם מעלת אדה"ר שתאמינו לי שצפרנו היה חשוב ומאיר יותר מכלם. רק מ"מ מעשה שהיה היה שע"י קלקולו ירדה זוהמא לארץ וכמו כן כל אדם כשעובר עבירה הוא בורא לעצמו מקטריגים המצירים לו והמעיקים לו והם אינן נותנין לנו תלוי ראש לעלות אל המזבח ה' ההרוס בעו"ה ודבר זה הוא אמת ויציב גמור כמו שהייתי רואה אותו למראה עינים שכל ישראל בורא לעצמו מקטריגים וצריך להכניעם וע"כ אנו נוטלין הארבעה מינים הללו ונלחמים בהם עם כל המקטריגים והמעיקים שד' מינים האלו הם הכלי זיין שלנו ובהם מוליך ומביא מעלה ומוריד שכל מקטרג ומסטין על ישראל לפני כסא כבודו כלם יפלו תחת רגלינו ולא יוכלו קום וע"כ אנו שמחים בחג הזה בד' מינים הללו ומקלסים להבורא ית"ש שנתן לנו שכל הזה איך לנער כל רע. ובזמן שבהמ"ק היה קיים היו מקריבים שבעים פרים להכניע כל מקטריגים ועכשיו שחרב בהמ"ק אנו קוראין בתורה מצוותן ונשלמה פרים שפתינו וע"כ יש בשירה הזאת שבעים שיטין ונאמרו בה דברים שאינם מהוגנין כמו אשר חלב זבחימו יאכלו וגו' ותגבורת אויבי השם. ולבסוף אמר אשיב נקם לצרי וגו' ואמר ראו עתה כי אני וגו' אני אמית ואחיה וגו' שבזה הפסוק מרומזים כל דרכי התשובה למעיין בה ובעבור זה כותבין השירה הזאת אריח ע"ג אריח ולבינה ע"ג לבינה שאין תקומה לחטא וישראל עושה חיל

ישעיה

אם תשיב משבת רגליך וגו' ממצוא חפצך ודבר דבר וגו' אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ רז"ל דרשו שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול אבל הרהורים מותרים הן אמת שכמו כן מצינו בכל המצות שאין הקב"ה מצרף מחשבה כל זמן שלא הוציאה מן הכח אל הפועל אבל הדבר קשה הא כתיב ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר וכו' אבל שורש הדבר הוא כך כי כל ההרהורים הבאים לאדם אם טוב ואם רע תחלת המחשבה באה לטובת האדם להדריכהו במעגלי יושר ולהורות לפניו מדה טובה אשר יחסר לו הן בענין אהבה או יראה וכן הדין בשאר מדות שהוא צריך לעורר עצמו להתאמץ בעבודת הבורא כמו כן נופלים לו במחשבתו. אמנם לפי שהוא משוקע בעניני העה"ז גם המחשבות אף כי ממקום קדוש יבאו. יתגשמו בחדרי