מלא הרועים חלק ב שכג

לכאורה נראה דס"ל הלכה כסתם משנה בע"ז דף ז' א' אהדרינהו רב יוסף לאפי' כו' מחלוקת ואח"כ סתם הוא משמע דס"ל הלכה כסתם ואפשר דמחלוקת ואח"כ סתם עדיף מסתם לחוד מיהו דלמה דמסיק אבע"א משום דתני לה גבי הלכתא פסיקתא אין ראיה וכן לפמ"ש התוס' שם דאף למ"ד דאין הלכה כסתם מ"מ הוי רבים יעיי"ש אין ראיה:

יד. רבא ע' באות ו' דכתבתי דס"ל הלכה כסתם ובאות ט' משמע דס"ל דאין הלכה כסתם ויש עוד הוכחה לכאורה דס"ל אין הלכה כסתם דס"ל לרבא בב"מ מ"ג ב' שליחות יד אינה צריכ' חסרון ומשנה שם הגביה ונטל הימנה רביעית מבואר דצריכה חסרון דאל"כ אף שלא נטל למחייב אך ז"א דבש"ס שם אסיק דכיון שהגביה ליטול אפילו לא נטל יעיי"ש:

טו היכא דסתם משנה כחד מ"ד ואידך מכריע אעפ"כ הלכה כסתם וה"מ כשהוא סתם גמור אבל אם הוא סתם משנה ומחלוקת בברייתא אע"ג דגם זה חשוב סתם ה"מ דאין א' מכריע אבל אם א' מכריע הלכה כמכריע וכל זה אליבא דרבב"ח אליבא דר"י בשבת דל"ט ב' כמבואר בתוס' שם ד"ה אמר רבב"ח ועיי"ש:

טז היכא דסתם לן במשנה ב' דברים והא' אין הלכה כמותו משום דיש לן סתמא אחרינא דלא כו תיה או דיש לן א' מכריע והלכה כמכריע כמ"ש באות הקדום בסתם משנה ומחלוקת בברייתא ואיכא מכריע הלכה כמכריע וא"כ הרי דכבר נסתר סתם זה לענין דין א' אעפ"כ לענין דין הב' דסתם שם במשנה ולית לן ראיה לסותרו לדין זה ממקום אחר הלכה כסתם זה כנלענ"ד ולא כיון דכבר בטל סתם זה במקצתו וסתם שבטל במקצתו בטל כולו לא אמרינן הכי אלא במה דיש לן ראיה לבטל בטל הוא ובאידך כדקאי קאי ונחשב כשאר סתם וראיה לדברי מהא דאמרי' בשבר דף קמ"ז ב' ומי אמר ר"י הכי והאר"י הלכה כסתם ותנן ונסתפג בעשר אלונטות לא יביאם בידו ומאי קושיא הא בהאי סתם משנה סתם ג"כ כר"ש דמותר להשתטף בחמין כדאיתא שם בש"ס מקודם ואעפ"כ פסק ר"י בפ' כירה דף ל"ט ב' הלכה כר"י דבחמין אסור דהו"ל מכריע א"כ נימא כיון דלית הלכתא כוותיה דהך סתמא לענין להשתטף גם לענין אלונטית לית הלכתא כוותיה דסתם שבטל מקצתו בטל כולו ש"מ דלא אמרינן הכי אך י"ל דהא דפסק ר"י כר"י דהו"ל מכריע אף דסתם משנה דפ' כירה כר"ש הוא משום דהוי סתם במשנה ומחלוקת בברייתא ולא חשוב סתם גמור כמש"ל אות ט"ו בשם התוספות שם וכ"ז כשאין כאן אלא סתם א' א"כ המחלוקת דברייתא מגרעו ושוב הלכה כמכריע אבל כשיש כאן עוד סתם א' נהי דסתם הראשון נגרע ע"י מחלוקת דברייתא ואוקי חד לגבי חד הסתם הב' נשאר בתוקפו וא"כ לפ"ז לפי מה דס"ד שם דהך דשבת קמ"ז סתמא הוא א"כ גם לענין להשתטף הלכה כסתם כיון דאיכא תרי סתמי לא מגרע לן המחלוקת דברייתא רק חד סתמא ושפיר מקשה והאר"י הלכה כסתם אבל היכא דאין הלכה כסתם משנה לענין דין א' י"ל דאמרי' סתם שבטלה מקצתו בטלה כולו ולא גמרינן מיניה מידי אך ביבמות פ' מצות חליצה ד' ק"א אמרינן מה לי חד סתמא מה לי תרי סתמא ויש לדחות וצ"ע:

יז. כבר נתבאר דסתם במתניתין ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם מתניתין כמבואר יבמות מ"ב ב' מיהו אם המחלוקת בברייתא דא' מכריע ביניהם הלכה כמכריע ואע"ג דסתם מתני' לאו כדברי המכריע שכן כתבו התוספ' בשבת דף ל"ט ב' ד"ה אמר רבב"ח אבל אי ליכא מחלוקת בברייתא רק דאיכא מחלוקת במשנה וא' מכריע ואע"ג דבמשנה גופא איכא מחלוקת מ"מ כיון דקי"ל מחלוקת ואח"כ סתם הלכה כסתם לא אזלינן בתר המכריע כ"כ התוספות שם ולפ"ז מוכח דסתם מתני' ומחלוקת בברייתא גרע ממחלוקת ואח"כ סתם דהא בסתם מתניתין ומחלוקת בברייתא ס"ל להתוס' דאין הלכה כסתם היכא דאיכא מכריע ונ"ל הטעם דסתם מתניתין ומחלוקת בברייתא הוי כסתם ואח"כ מחלוקת דברייתא נישנית בתר המשנה אך בדליכא מכריע נקטינן כסתם מתניתין אבל באיכא מכריע נצטרף למחלוקת דבריתא ולא עבדינן כסתם מתניתין אבל מחלוקת ואח"כ סתם אין בזה גריעות כלל כיון דלבתר המחלוקת סתם כהך ודאי הילכתא כוותיה:

יח בחדא מסכת יש סדר למשנה לענין סתם ואח"כ מחלוקת בתרי מסכתי אין סדר למשנה ע"ז ז' א':

יט. בתרי סדרי אי יש סדר למשנה יש מחלוקת בין הפוסקים דעת מהרי"ט בחידושיו לקדושין פ' האיש מקדש בסוגיא דהתקדשי לי בתמרה דכיון דבב' מסכתי אין סדר למשנה כ"ש בתרי סדרי ייע"ש במה שמקשה על הר"ן אך הכ"מ בפ"ט מה' רוצח דין א' כתב דבתרי סדרי יש סדר למשנה והרב בתויו"ט פ"ט דסוטה משנה א' האריך בזה וכתב דמדברי התוספות שבת דף פ"א יבמות דף מ"ב משמע דס"ל דאפי' בתרי סדרי אין סדר והביא ג"כ תשובת מהר"מ מרוטנבורג דס"ל אף בב' סדרי אין סדר וכן כתב שהוא דעת הרי"ף והרא"ש כמ"ש במשנה ט' פ"ק דקדושין יעיי"ש והרב בשער המלך האריך בזה בפ"ה מה"א ה' כ"ו והביא בשם מורו הרב בס' מקראי קודש בפ"ב מה' חמץ ד' פ"ח שייחס דיעה זו לרש"י ותוס' דס"ל דבתרי סדרי יש סדר למשנה ועיי"ש שהאריך בזה וגם האריך שם לבאר דעת הר"ן אי ס"ל יש סדר בב' מסכתי:

כ. מדברי הר"ן ס"פ ע"פ גבי הא דאמר רבא אכל מצה בזה"ז אחר חצות לא יצא מבואר שם מדבריו דהא דאמרי' אין סדר למשנה הוא דספיקא הוא הי מינייהו בתרא ולפ"ז בספיקא דאורייתא אזלינן לחומרא ובדרבנן לקולא וכן מבואר מדברי הרא"ש ר"פ כל הבשר הביאו הרב בעל יבין שמועה כלל שס"ז ועיין בשער המלך פ"א מה"א ה' כ"ו :

כא. ר"י ס"ל דאפי' בתרי מסכתות יש סדר לענין סתם ואח"כ מחלוקת דמסתמא סתם לבסוף ואין לנו לומר שמתחלה סתם כך ואח"כ חזר בו כ"כ התוספות בשבת דף פ"א ב' ולפי דעת הפוסקים דבתרי סדרי יש סדר י"ל דאף ר"י ס"ל אין סדר בת מסכתות ושאני התם דתרי סדרי הוא כמ"ש התוי"ט בפ"ט דסוטה ועיין בדברי מהר"מ בחידושיו שם בשבת בתוספות הנ"ל דלפי פירושו דלדברי התוס' אמוראי נינהו אליבא דר"י בהא אי בתרי מסכתי יש סדר אך דבריו תמוהים דהא דאמרינן בחולין אמוראי נינהו הוא בעיקר מילתא דר"י אי אמר הלכה כסתם ודברי המהרש"א שם בפי' דברי התוס' נכונים:

כב. ר"ה ס"ל אין סדר בתרי מסכתא וס"ל דכולה נזיקין לאו חדא מסכתא ע"ז א' ורב יוסף ס"ל אין סדר בתרי מסכתא אך ס"ל דכולה נזיקין חדא מסכתא הוא שם:

הלכה כמכריע א. א"ר תנחום א"ר אמר ר' ינאי אמר רב (בהגהות ר"י פיק הוגה ר' וכן נראה דר' ינאי רבי' דרב ותלמידו דרבי ומיהו כמה פעמים מצינו שאומר הרב הלכה בשם תלמידו אר"י אר"ל אר"י אר"א וכהנא רבות) כ"מ שאתה מוצא שנים חלוקין וא' מכריע הלכה כדברי המכריע שבת ל"ט ב':

ב. אין הכרעת תלמיד מכרעת שם חוץ מקוצי מטלניות כו' חדא דר"ע תלמיד ועיי"ש בדף מ' א' שכ' התוס' ג"כ כן:

ג. היכא דנחלקו תנאי וא' מכריע כחד תנא ואיכא סתם משנה כאידך תנא אי ההוא סתם הוא סתם גמור שאין עליו מחלוקת כלל בברייתא אזי הלכה כהך תנא דסתים לן כוותיה ודלא כמכריע אך אם ההוא סתם אינו סתם גמור דיש עליו מחלוקת בברייתא ואף דבכ"מ סתם במתניתין ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם מתניתין מ"מ הכא כיון דאיכא מכריע דלא כסתם והסתם מגרע כחו דיש עליה מחלוקת הלכה כמכריע כ"כ התוס' שבת נ"ט ב' ד"ה אמר רבב"ח:

הלכה כרבים א. אף היכא דת"ק אינו נזכר בלשון רבים או בלשון חכמים אעפ"כ חשבינן לת"ק רבים נגד יחיד דפליג עליו ועיין בשעה"מ פ"ג מה' יו"ט הלכה ה':

ב. אי פליגי תרי אמוראי חד אמר טעמא דנפשיה ואידך אמר משמיה דאחרינא דעת הרמב"ם דזהו שאומר משמיה דאחרינא