מלא הרועים חלק ב שכב

בתר סתמא דרבים והנה יש לעיין היכא דסתמא דיחיד הוא בתרא אי אזלי' בתר סתמא דרבים או בתר בתרא כמ"ש התוס' הבאתיו באות הקדום והנה מהך דסנהדרין שם אין ראיה אף דהתם אזלי' בתר סתמא דרבים אף דסתמא דיחיד הוא בתרא דהוא במס' נדה וסתמא דרבים הוא בסנהדרין י"ל דהתם בתרי מסכתא אין סדר למשנה אבל בחדא מסכתא דיש סדר כמ"ש התוס' חולין שהבאתי באות הקדום י"ל דאזלי' בתר בתרא מיהו לפי מה שכתבתי לקמן דיש סוברים דבתרי סדרי יש סדר יש ראיה מהך דסנהדרין אך לפי הדעת תורה נראה דאי אזלינן בתר בתרא אפילו נגד סתמא דרבים ראוי למיזל בתריה כי היכא דליכא אלא חד סתם אזלינן בתרי' אפי' נגד רבים ה"ה בסתמא בתרא דאמרי' הטעם דרבי חזר מסתמא קמא וסתם באחרונה להיפך יש לנו למיזל בתרי' אפי' נגד רבים ויש לדחות וצ"ע:

ג. רב יצחק בר יוסף לית ליה הך כללא אליבא דר' יוחנן הלכה כסתם חולין מ"ג א' אמוראי נינהו ואליבא דר"י ורב יצחק בר יוסף ס"ל דלא כייל ר"י הלכה כסתם משנה ותימא דבשבת ד' מ"ו מקשה והאר"י הלכה כסתם משנה ושם מקשה על רב יצחק בר יוסף דאמר שם משמי' דר"י הלכה כר"י ועיי"ש ואף דרב יוסף דייק שם מרבב"ח דאמר אמרו הלכה כר"ש מכלל דלדידי' לא ס"ל זהו דיוק אבל י"ל דרבב"ח ס"ל דר"י לגמרי כר"ש ס"ל ועיקר הקושיא על רבי יצחק בר יוסף ומאי מקשה והא ר"י בר יוסף לית ליה האי כללא דהלכה כסתם משנה ובפרט לפי מה שאכתוב לקמן מגיטין דגם רבב"ח לית ליה הך כללא קשה טפי וגם קושיא זאת קשה בב"מ ל"ג א' דמקשה והאר"י הלכה כסתם משנה ושם קאי על רב יצחק בר יוסף וקשה ג"כ כנ"ל דהא ר' יצחק בר יוסף לית ליה הך כללא וצ"ע מיהו בכל דוכתא מקשינן והא ר"י אמר הלכה כסתם משנה משמע דתופסין דעת רבב"ח לעיקר דהיה רגיל אצל ר"י וכמה שמעתתא מתאמרין על ידי' משמי' דר"י בדוכתא טובא והוא מר דתלמודא טפי מרבי יצחק בר יוסף אך יותר תימא דבגיטין פ"א ב' מבואר דרבב"ח גופא לית ליה אליבא דר"י האי כללא דהלכה כסתם משנה והוא תימא דבחולין מ"ג מבואר דרבה בב"ח ס"ל הך כללא כמש"ל אות א' אך לרש"י בחולין שם דלא גריס רבב"ח רק סתם והאר"י א"ש דרבב"ח לית ליה האי כללא ובזה מיושבת קושית התוס' שבת דף ל"ט ע"ב ד"ה אמר רבב"ח יעיי"ש:

ד. היכא דאיכא תרי סתמי דסתרי וסתמא חדא תני לה גבי הלכתא דשייכים לזה אזלינן בתרא סנהדרין ל"ד ב' ופי' הדבר כגון בהך דסנהדרין דמיירי שם מעסקי הדין וסתם שם דסומא יכול לדון ובנדה לא מיירי בעניני דינים רק אגב גררא סתם שם דסומא אינו יכול לדון אזלינן בתר סתמא דסנהדרין דשם שייך הדין ומסתמא סתם שם אליבא דהלכתא והנה יש לעיין בזה דלכאורה זה סותר למ"ש בב"ק ק"ב א' ע"ז ז' א' דהיכא דתני לההוא בהלכתא פסיקתא הלכה כוותי' ופירש"י דהיכא דהך מילתא לא שייכא התם כלל ואעפ"כ תני לה ש"מ למפסק הלכתא תני ואזיל הרי דאדרבה היכא דתני דבר גבי הלכתא שאין שייכים לזה ש"מ דהלכה כמותו והנה לדעת התוס' ב"ק ק"ב א' ד"ה גבי הלכתא פסיקתא דלשון כל המשנה וכל החוזר משמע למפסק הלכתא ח"ש אך לדעת רש"י קשה לכאורה אך אחר העיון יראה דלק"מ דהמעיין בלשון רש"י שם יראה דהך דהלכתא פסיקתא אינו רק היכא ששונה דבר עם דבר שאינו שייך לזה כלל ובאותו דבר ליכא פלוגתא כלל אזי אמרינן דלכך סמך הך מילתא דאית בה פלוגתא להך דאין בה פלוגתא כלל למפסק כוותי' ולאורויי כמו דבהך ודאי הלכה כמו דתני כאן דלית פלוגתא בזה ה"ה בזה אף דאיכא פלוגתא הלכה כמו דסתם אבל היכא דסמכה לדבר שגם באותה דבר יש פלוגתא אזי אין זה הלכתא פסיקתא ודוק:

ה. רב יהודה אמר שמואל ס"ל אפי' במחלוקת ואח"כ סתר בחד מסכתא אין הלכה כסתם כ"כ התוס' בע"ז ז' א' מהא דפסק ר"ש א"ש בע"ז כ"א הלכה כר' יוסי נגד ר"מ אף דסתם לבתר הכי כר"מ ועיי"ש דבריהם ונ"ל דאין ראיה מזה דלא ס"ל הלכה כסתם רק דס"ל דהך כללא עדיף דקי"ל ר"מ ור"י הלכה כר"י דנימוקו עמו ולכך אזיל בתר הך כללא דעדיף אבל היכא דליכא כלל הסותר לזה י"ל דמודה דהלכה כסתם ודו"ק:

ועיין בתוס' שבת פ"א ב' ויש לעיין אף לדעת התוס' דלא ס"ל לר"י א"ש הך כללא דהלכה כסתם היכא דיש מחלוקת קודם איכא למיבעיא היכא דהוא סתם גרידא וליכא מחלוקת כלל במתני' רק מחלוקת הוא בברייתא אי ס"ל לר"י א"ש הלכה כסתם משנה ומדברי התוס' שם שכתבו ואפי' לגבי מחלוקת ואח"כ סתם משמע דס"ל דמחלוקת ואח"כ סתם עדיף מסתם גרידא ומאן דס"ל אין הלכה כסתם במחלוקת ואח"כ סתם כ"ש בסתם גרידא יעיי"ש שכן מוכרח בדבריהם שם אמנם לא זכיתי להבין טעם לדבריהם שיהיה עדיף מחלוקת ואח"כ סתם מסתם גרידא שיש סברא לכאן ולכאן וצ"ע:

ו.רבא ס"ל הך כללא דרבי יוחנן אמר הלכה כסתם משנה שבת פ"א ב' מי אמר ר"י הכי והאר"י הלכה כסתם משנה:

ז. סתם ואח"כ מחלוקת מודה ר"י דאין הלכה כסתם יבמות דף מ"ב ב' ועיין בתוספ' שבת פ"א ב' ד"ה והאמר דאפי' בתרי מסכתי דהסתם אחר המחלוקת כגון מחלוקת בביצה וסתם בנזיר אף עפ"כ אין הלכה כסתם לר"י כיון דר' יוחנן דבתרי מסכתות אין סדר שמא סתם ואח"כ מחלוקת הוא יעיי"ש ואח"כ כ' בשם הר"ר שמואל מוורדין דאף בתרי מסכתא מחלוקת ואח"כ סתם ס"ל לר"י הלכה דמסתמא הסתם נשנה לבסוף ובחד מסכתא אף שאר אמוראי מודה דהלכה כסתם במחלוקת ואח"כ סתם רק בב' מסכתי פליגי:

ח. רחב"א ס"ל דר"י לא אמר הלכה כסתם כך הוכחתי מחולין קט"ז ב' קאמר רחב"א משמי' דר"י דאין מעמידין בקיבת שחיטת כותי כר"א דסתם מחשבתו לע"ז ובחולין י"ג א' קאמר רחב"א גופי' דסתם משנה דלא כר"א דקתני שחיטת נכרי נבילה אבל איסור הנאה לא דלא כר"א ושם ג"כ קאמר ליה משמיה דר"י וכיון דסתם משנה ס"ל דסתם מחשבת גוי אינו לע"ז איך פסק ר"י דסתם מחשבתו לעכו"ם ש"מ דס"ל אין הלכה כסתם:

ט.רב חסדא ורב יוסף ורבה ורבא אליבא דכ"ע ורב חייא לדעת רש"י דס"ל אוכל מכשירי נפש מותר ביו"ט כר"י ע"כ דס"ל אין הלכה כסתם משנה דכמה סתמי דלא כר"י במגילה ז' ב' אין בין וסתם משנה בביצה כ"ח א' אין משחיזין וסתם משנה שם ל"ב ב' אין גורפין וע' בערך מכשירי אוכל נפש אות י"א דשדיתי נרגא בהני סתמא די"ל דאתי' כר"י וצ"ע ועיין באות י"ג ובאות י"ד:

י. רב נחמן ס"ל הלכה כסתם מדאמר ריש ביצה גבי שבת דסתם לן תנא כר"ש משום דלא תיקשי הלכתא אהלכתא אלמא ס"ל הלכה כסתם ואע"ג דבאותו משנה פליג חד תנא עלי' אעפ"כ ס"ל לר"נ כיון דא' נזכר בשמו והב' סתם לן ש"מ דהלכתא כוותי' לכך סתם ליה דלסברו שדין זה רבים אמרוהו כ"כ שם התוספות גבי ההוא דבשבת סתים כר"ש ואע"ג דר"י פליג באותו משנה ואפשר דשאר אמוראי רבה ורב יוסף ורב יצחק פליגי עליה דר"נ אפשר משום דס"ל דבכה"ג לא חשוב סתם וזה דוחק דהא לכ"ע קי"ל בשבת במוקצה כר"ש והא דנאדו מהאי אוקימתא דר"נ משום קושיא דנפלוג בתרוייהו כדאיתא שם ועיין באות שאח"ז:

יא. אפילו היכא דמוזכר פלוגתא באותו שעה מ"מ כיון דא' מוזכר סתם ולא נזכר שמו ש"מ דהלכה כוותיה דהוי איהו רבים וההוא דפליג עליה הוי יחיד תוס' ריש ביצה אך לא דמי לגמרי לסתם דסתם עדיף מהא והראיה מדלא אמר בשבת קנ"ו ב' דר"י הך סתמא דמחתכין אשכח ש"מ דזהו לא חשוב סתם וכ"כ התוס' שבת ומבואר מזה דר"י ל"ח בכה"ג סתם למפסק הלכתא כוותי ואפשר לומר דבשביל כך לא ס"ל לר"י אוקימתא דר"נ בריש ביצה דר"י פליג שם וס"ל משום משקין שזבו אך ז"א דגם לר"י סתם לן תנא בשבת כר"ש הך דמגביהין כמ"ש בשבת שם:

יב. ר' זירא נ"ל דס"ל הלכה כסתם ממה דאמר בביצה כ"ז אנא מסבר' אמרי דהלכה כר"ש מדתני לה בלשון חכמים בברייתא וא"כ כ"ש כשסתם לגמרי במשנה דזהו הטעם של הסתם סתם לה דליהוי רבים כמ"ש בתוספות ריש ביצה והוי רבים ר"ש כו' יעיי"ש:

יג. רב יוסף עיין באות ט' דמשמע דלא ס"ל הלכה כסתם והנה