מלא הרועים חלק ב שח

בכורות וקדושין שם:

ג. ר"ע דריש ריבוי ומיעוטי שבועות ד"ד ע"ב ועיין בתוספת שם ד"ה רע"ק שכתב דאפשר דריבוי ומיעוטי דריש מיעוט ורבוי ומיעוט לא דריש אלא דריש לה בפרט וכלל ופרט וע"ש ובסמוך יתבאר זה בס"ד. ד. ר"מ לפמ"ש התוס' ב"מ ד"ד ע"ב ודף ק' ע"ב דריש ר"מ ריבויי ומיעוטי ועיין באסיפת זקנים ב"מ דף ק' שכתב דלדעת התוספות ר"מ כללי ופרטי דריש ועיין בכר"ו סימן פ"ד ס"ק ב':

ה. ר' נחוניא בן הקנה היה דורש כל התורה בכלל ופרט שבועות כ"ו ולכך ר' ישמעאל דורש כלל ופרט לפי ששימש ר"נ בן הקנה שם:

ו.נחום איש גם זו היה דורש כל התורה בריבוי ומיעוט שם לכך ר"ע דריש ריבוי ומיעוט לפי ששימש נחום איש ג"ז שם:

ז. ר' ישמעאל דריש כללי ופרטי לכך ס"ל דאינו מחויב שבועת ביטוי לשעבר שבועות כ"ו לדברי ר' יוחנן ולרב יצחק בר אבין דיליף פטור לשעבר מנפש כי תשבע לבטא כו' אפשר דר"י ריבויי ומיעוטי דריש וצ"ע בסוגיא שם ועיין שם ד"ה ולא שקדמה וממנו תלמוד דגם לר' יצחק בר אבין צ"ל דר' ישמעאל כללי ופרטי דריש:

ח. רב ס"ל כר"ע שבועות כ"ה א' וע"ש בתוס' ד"ה רב דאמר כר"ע קושיית ר' עזרא הנביא ותירוצם והעולה לפי תירוצם דרב ריבויי ומיעוטי דריש והא דממעט קרקעות דאית ליה שום מיעוט למעט קרקעות יע"ש:

ט. שמואל יכול לסבור כר"ט ג"כ שם וא"כ אין הכרע אי דריש כללי ופרטי או ריבויי ומיעוטי:

י. ר' יאשיה דס"ל לחלק צריך קרא צ"ל דס"ל כר"ע דדריש ריבויי ומיעוטי דאל"כ אין לו מיעוט למעט דבר מצוה כך מסקנת הש"ס שבועות כ"ז ב' וע"ש ברש"י:

יא. עיין לקמן בערך לחלק אי צריך קרא ותלמוד דמאן דס"ל לחלק צריך קרא צ"ל דדריש ריבוי ומיעוטי דאל"כ מנ"ל דשבועה אין חלה על דבר מצוה כמ"ש באות הקדום:

יב. ר' אליעזר דס"ל קרקע נגזלת דריש ריבויי ומיעוטי ולא מיעט אלא שטרות ב"ק קי"ז ב' שבועות ל"ז ב':

יג ר' אלעזר בן פדת דהוא סתם ר"א ס"ל דדרשינן ריבויי ומיעוטי דס"ל כר"א שם שבועות צ"ז לפי מאי דמסיק תסתיים דר"י ס"ל משביע עידי קרקע פטור ור"א ס"ל חייב ומסקינן דמאן דמחייב כר"א יע"ש:

יד. ר"א בן עזריה דריש ריבויי ומיעוטי לחד שינוייא בנזיר ל"ה א' ולאידך שינוייא י"ל דדריש כללי ופרטי יע"ש:

טו. ר"י בן גדיש דריש ריבויי ומיעוטי עירובין כ"ז ב'. טז. בזה אי דרשינן כללי ופרטי או ריבויי ומיעוטי תלוי אי ש"ד או של"ד כמ"ש בח"א ערך ש"ד אות מ' ע"ש:

יז. ר' יוחנן דס"ל לחלק צריך קרא כמ"ש בע' לחלק ע"כ דריש ריבויי ומיעוטי:

יח. מאן דדריש ריבויי ומיעוטי ס"ל ש"ד דדריש ריבויי ומיעוטי עיין בערך ש"ד אות מ' שכתב דזה תלוי אי דרשינן ריבויי ומיעוטי או כללי ופרטי:

כלל ופרט המרוחקין א.רבי אפטוריקי ס"ל כלל ופרט המרוחקין אין דנין בכלל ופרט מנחות נ"ה ע"ב ועיין לקמן אות ח' ט' ודוקא בתרי עניני אבל בחד ענינא מודה דדנין כן משמע מדברי התוס' שם ואף שמפירש"י פסחים ו' ע"ב משמע דהכא מיירי בחד ענינא לא דק וכמו שהשיגו התוס' שם במנחות על רש"י וראיתי בחכמת שלמה פסחים ו' שיישב קושיית התוס' דרש"י ס"ל דחד ענינא הוא אף אם הוא בב' פרשיות כיון שהענין א' ולכך ר' אפטוריקי דס"ל אין דנין בהך דמנחות ס"ל דאף בחד ענינא אין דנין ואף דכתב בב' פרשיות מ"מ כיון ששניהם מיירי מענין אפיית חמץ חשוב חד ענינא לרש"י אך קשה לי על מהרש"ל דרש"י גופיה פי' שם לעיל לענין מ"ש שם בפסחים דל"א אין מוקדם ומאוחר רק בתרי עניני אבל בחד ענינא מאי דמוקדם מוקדם ופירש"י בחד ענינא בפרשה א' בתרי עניני במקראות הסדורים בשני פרשיות חזינן דרש"י ס"ל דב' פרשיות הוי אין מוקדם וא"כ כיון דגמרא מקשה למ"ד כלל ופרט המרוחקים דנין ומשני ה"מ בחד ענינא ע"כ גם הפירוש בתרי עניני בב' פרשיות דאל"כ לא מתרצא הקושיא דאיך דנין כלל ופרט בב' פרשיות אף שהם ענין א' כיון דאין מוקדם ומאוחר בהם וצ"ע ומהרש"א שם בחידושיו החזיק בדעת מהרש"ל דלרש"י אף ב' פרשיות אם הם ענין אחד תשוב חד ענינא:

ב. רב אדא בר אהבה ס"ל שם דאף בתרי עניני דנין שם במנחות נ"ד עיין אות יו"ד ולדעת רש"י כפי מה שפי' מהרש"ל י"ל דוקא בב' פרשיות בענין א' דזה חשוב חד עניינא אבל בתרי ענינים לגמרי אף רב אדא בר אהבה מודה דאין דנין אך באמת הך ראיה דמייתי שם רב אדא בר אהבא מושחט אותו במקום אשר ישחט את החטאת הם תרי עניני לגמרי שהם בב' פרשיות וגם שני ענייני דושחט אותו בשעיר נשיא כתיב ותשחט החטאת כתיב בשאר חטאות וי"ל דמ"מ שם חטאת חד הוא בשעיר נשיא הוא ג"כ חטאת ודו"ק אך לדעת התוס' ס"ל לרב אדא בר אהבה דדנין כלל ופרט המרוחקין אף בתרי עניני ועיין לקמן אות י':

ג. רבי ס"ל אין דנין כלל ופרט המרוחקין בב"ק דף פ"ה ואף שהוא בחד ענינא בחד פרשה וענין א':

ד. בן עזאי ס"ל שם דדנין כלל ופרט המרוחקין וי"ל דבתרי עניני מודה ר"ל אף ב' פרשיות וענין א' מודה דהתם הוא חד פרשה וענין א' וע"ש בתוס' דף פ"ה ע"א:

ה. אביי ס"ל אין דנין כו"פ המרוחקין אף בחד ענינא וחדא פרשה נדה דף ל"ג ע"א:

ו. רבא ס"ל שם דנין אף בב' פרשיות וחד ענינא י"ל דמודה דאין דנין ועיין תוס' ב"ק פ"ה ומנחות נ"ה:

ז. רב אסי ס"ל אין דנין כו"פ המרוחקין מנחות נ"ה ב' מתקיף לה רב אשי האי כלל ופרט וע"ש ברש"י והעיקר כפי הגירסא המוגה בגליון שם ברש"י וז"ל אלא ודאי כלל ופרט המרוחקין אין דנין כו' מבואר מזאת הגירסא דר"א ס"ל אין דנין כלל ופרט המרוחקין ע"ש היטב:

ח. דעת התוס' סנהדרין מ"ו ד"ה השתא דמרחקי דכי אמרינן כו"פ המרוחקין אין דנין לא דאין דנין כלל אלא דנין בכלל ופרט ואהני לריבויי מידי כדמוכח מהסוגיא שם דקאמרי רבנן אי הוי כלל ופרט מקרבי להדדי הוי אמרינן אין בכלל אלא מה שבפרט השתא דמרחקי מהדדי אהני לרבויי עכו"ם דדמי ליה בכל מילי והנה תמיה לי טובא לפ"ז האיך קאמר הש"ס בפסחים ו' דבחד ענינא מאי דמוקדם מוקדם דאלת"ה כלל ופרט היכא דרשינן דלמא פרט וכלל הוא ומקשה א"ה כלל ופרט המרוחקין כו' הניחא למ"ד אין דנין כו' ומשני ה"מ בחד ענינא אבל בתרי עניני ד"ה אין דנין בכו"פ ואם נאמר כסברת התוס' דאף למ"ד אין דנין ל"א דאין דנין כלל א"כ היכי קאמר בגמרא הניחא למ"ד אין דנין דהא אף למ"ד אין דנין קשה דגם הוא ס"ל דעכ"פ דנין בו קצת גם מאי משני אבל בתרי עניני ד"ה אין דנין בכו"פ דעכ"פ כיון דדנין בו קצת קשה למה דנין כיון דאין מוקדם ומאוחר בתורה שוב ראיתי דלק"מ דבכלל ופרט דאמרינן אין מוקדם ומאוחר ושמא פרט וכלל הוא אדרבא זהו הנותנת דעכ"פ נרבה בו קצת ונמעט בו קצת דאם היה מקורבין הוי אמרינן מאי דמוקדם מוקדם ואין בכלל אלא מה שבפרט השתא דהם מרוחקים וי"ל אין מוקדם ומאוחר ושמא פרט וכלל הוא ונעשה כלל מוסיף על הפרט ולא איתמעיט אלא חדא נמצא לפ"ז למעט הכל אין יכולין שמא אין מוקדם ומאוחר ופרט וכלל הוא ולרבות הכל אין יכולין דהא כמו שכתוב עכשיו כלל ופרט הוא לכך מרבינן בו קצת אך קשה לי לפ"ז מאי מקשה רב אדא בר אהבה במנחות נ"ה טעמא דכתב רחמנא ושחט את החטאת במקום אשר ישחט את העולה ללמד על החטאות שנשחטות בצפון כעולה הא לא"ה הו"א שזה טעון צפון ואין אחר טעון צפון מ"ט לאו משום דהוי כלל ופרט ואע"ג דמרוחקין דנין ומאי קשיא דלמא לעולם אין דנין ואעפ"כ אצטרך ושחט את החטאת ללמד על כל החטאות שיהא נשחטות בצפון דאי