מלא הרועים חלק ב שה

לרבות כל המסירין משא"כ למאן דלא דריש י"ל דישראל הבא על הנכרית הולד כמותו ובזה יש ליישב מ"ש רב אסי ביבמות ט"ז ב' נכרי שקידש חוששין לקדושין ופירש"י משום דס"ל דישראל הבא על הנכרית הולד ממזר והקשו בתוספות דהא במשנה מבואר דהילד כמוה ולפי מ"ש י"ל דרב אסי ס"ל דהך משנה אתיא כמאן דדריש טעמא דקרא ורב אסי לא דריש ט"ד אך בקדושין פ' האומר משמע דלא תלי בזה דאפילו למאן דלא דריש ט"ד נפיק ליה דולד נכרית כמוה מכי תהיינה וילדו לו ומיפת תואר עיי"ש:

יד לר"ש דריש ט"ד אי מפיק מזה אף מהיקש או מגז"ש לכאורה יש להביא ראיה דע"ד עדיף מזה ומפיק מהיקש לגז"ש וראיה מהך דקדושין דכ"א א' הא רבנן הא ר"ש ופירש"י דרבנן גמרי גאולה גאולה מגז"ש ור"ש דריש ט"ד משמע דט"ד מפיק מגז"ש דגאולה גאולה כיון דאיכא למדרש הגז"ש למילי אחרנייתא ולא אמרינן בכה"ג אין גז"ש למחצה כיון דט"ד סותר לזה אך ע"ש בדף כ' ע"ב בתוספות ד"ה גאולתו שכתב דהך גז"ש דגאולתו לאו גז"ש גמורה היא ע"ש וא"כ אין ראיה מכאן:

טו. רבי יעקב דס"ל בב"ק דף מ"ה גומרין דינו של שור שלא בפניו נ"ל דדריש טעמא דקרא דשור לאו בר טענתא הוא ועיי"ש בתוס' ומפיק מהיקש דכמיתת בעלים כך מיתת השור ועיי"ש ובחידושי הארכתי בזה:

אות כ כלל ופרט א. כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט ולמ"ד כללא בתרא דוקא אזי הוי כמו פרט וכלל ומרבינן אף דדמי לפרט בחד צד ולמ"ד כללא קמא דוקא לא מרבינן אלא מה דדמי לפרט בב' צדדין תוס' נזיר ל"ה ב' ד"ה מכדי:

ב. בפרט וכלל ופרט א"א דן אלא כעין הפרט למ"ד פרטא קמא דוקא והוי פרט וכלל ומרבינן אף דדמי לפרט בצד א' ולמ"ד פרטא בתרא דוקא צריך דליהוי דמי לפרט בב' צדדים תוספות שם נמצא דלמ"ד קמא דוקא מרבינן בפרט וכלל ופרט יותר ממה דמרבינן בכופו"כ ולמ"ד בתרא דוקא מרבינן בכו"פ וכלל וסוגיא דנזיר שם אזלא למ"ד כצ"ל לדעת התוספות ועיי"ש ודו"ק. ובזה יתיישב מה דמבואר שם בדברי רש"י דאי מרבינן אף דדמי בחד צד אזי מרבינן דגים דדמי לפרט בחד צד דפרי מפרי הן יעיי"ש בדברי רש"י ד"ה מכדי כלל ופרט ובד"ה תרי פרטא וכללא (דברי רש"י תמוהין מאוד שם מכמה קושיות והארכתי בגליון ש"ס שלי אין כאן מקומו) ולפ"ז לפי מה דקאמר שם בש"ס דבכלל ופרט וכלל מרבינן אפי' דמי בחד צד א"כ היכא ממעטין דגים שם מקניית בכסף מעשר הא דמי בחד צד והתם מרבינן בכלל ופרט וכלל ולדברי הש"ס מרבינן אף דדמי בחד צד בשלמא בלא דברי רש"י י"ל דהך תרווייהו פרי מפרי וגדולי קרקע ח"צ נינהו וכעין שכ' התוספות ד"ה מכדי דדבר המטלטל וגופו ממון ח"צ הוא ועיי"ש הטעם שלהם כיון שאין עדיפות לא' על הב' י"ל דחשובין כחד דהי מנייהו מפקת וה"ה כאן י"ל כיון דאין שם מעלה לפרי מפרי על ג"ק א"ל דבעינין ח"צ רק פרי מפרי דמנ"ל ליפוק גידולי קרקע דאין לפרי מפרי מעלה יתירה ולכך חשובין שניהם כחד צד שוב מצאתי בתוספות ערובין כ"ח א' ד"ה אהני שכ' בהדיא דהך ב' צדדים דפרי מפרי וג"ק חשוב כח"צ עיי"ש ולכך דגים אפילו בחד צד ל"ד כיון דאינן ג"ק אבל לרש"י דס"ל דדגים חשובין דמי בח"צ א"כ קשה למה ממעטין דגים שם כיון דבכו"פ וכ' מרבינן אף דדמי בח"צ כמו דאמרינן בש"ס אך לפמ"ש א"ש דהגמרא אזלא למ"ד בתרא דוקא והוי כמו פרט וכלל ולכך מרבינן בכפו"כ כל דדמי אפילו בחד צד אבל הך ברייתא דממעט דגים ס"ל דקמא דוקא ולכך כופו"כ גרע מכפו"כ דלא מרבינן ביה רק דדמי בב' צדדים ובפכו"פ מרבינן אף דדמי בחד צד כיון דקמא דוקא ודו"ק. איברא דאכתי לא מיישב שיטת רש"י לפי מה דמבואר בסוגיא דר"פ בכל מערבין דף כ"ח א' דלמ"ד כללא קמא דוקא אזי בעינין דליהוי דמי מג' צדדים וממעטין ג"כ עופות אף דהוא דמי בב' צדדים פרי מפרי וג"ק בצד הג' דהוא וולד וולדות הארץ לא דמי דעופות מן הרקק נבראו ולמ"ד כללא בתרא דוקא מרבינן עופות דדמי מב' צדדין פרי מפרי וג"ק ולא דגים דאינן ג"ק כמבואר שם בסוגיא א"כ ע"כ צ"ל דמאן דס"ל לרבות עופות ולמעט דגים ס"ל כללא בתרא דוקא וא"כ הדרא קושיא לדוכתא לרש"י דלמה מיעוט דגים דהא רש"י פי' בהדיא דדגים דמי בח"צ ובכופו"כ מרבינן דדמי בח"צ למאן דס"ל בתרא דוקא ולתוספות לא קשה דהנך תרווייהו כחד צד דמי כמ"ש התוספות בנזיר ובעירובין שם אבל לרש"י קשה וגם לרש"י יקשה קושיות התוספות בעירובין כ"ח א' ד"ה אהני דסוגיא דהתם דמשמע דלא מרבינן רק דדמי לב' צדדין סותר לסוגיא דנזיר דמשמע אף דדמי בח"צ והתוס' מיישבים דהך ח"צ דנזיר הוי כעין ב' צדדין דעירובין דבח"צ דנזיר כולל פרי מפרי וג"ק אבל לרש"י ע"כ ליכא למימר הכי דהא רש"י פי' דבהך, ח"צ מרבינן דגים אף דאין ג"ק ש"מ דח"צ כפשוטו פרי מפרי לחוד וא"כ סותרות הסוגיות אהדדי וצ"ע ובדוחק צ"ל לדעת רש"י דבאמת סוגיות חלוקות הן ולהך דנזיר מרבינן אף דדמי לחד צד ממש למ"ד כללא בתרא דוקא ולהך דעירובין לא מרבינן אלא דדמי לב' צדדים אף אי כללא בתרא דוקא ואי כללא קמא דוקא בעינין ג' צדדים ובזה מיושב הך ברייתא דממעט דגים דלפי סוגיא דנזיר דלמ"ד כללא בתרא דוקא מרבינן דדמי בח"צ א"כ למ"ד קמא דוקא נוסף מעלה ח' ובעינין דלידמי בב' צדדין ולפי סוגיא דנזיר ס"ל להך ברייתא דממעט דגים ומרבה עופות ס"ל קמא דוקא לכך בעי ב' צדדין ולפי סוגיא דעירובין דאף למ"ד בתרא דוקא בעינין ב' צדדין ס"ל להך ברייתא ג"כ בתרא דוקא אך עדיין קשה דלפי סוגיא דנזיר דאפילו למ"ד קמא דוקא לא בעינין רק ב' צדדין א"כ הך ברייתא דבעי וולד וולדות ארץ ובעי דליהוי דמי בג' צדדין פרי מפרי וג"ק וולד וולדות הארץ וממעט עופות דל"ד רק בב' צדדין א"כ הך ברייתא כמאן אתיא דלסוגיא דעירובין אוקימתא לה דס"ל כמ"ד קמא דוקא אבל לסוגיא דנזיר אף למ"ד קמא דוקא סגי בב' צדדין וצ"ע וא"ל דסוגיא דנזיר ס"ל למ"ד בתרא דוקא סגי בח"צ ולמ"ד קמא בעי ג' צדדין וא"ש הך ברייתא דבעי וולד וולדות ג' צדדין דאתיא כמ"ד קמא דוקא דא"כ הך ברייתא דבעי פרי מפרי וג"ק כמאן דלמ"ד קמא בעי ג"צ ולמאן דאמר בתרא דוקא סגי בח"צ ונרבה ג"כ דגים וממ"נ לשיטת רש"י בסוגיא דנזיר חד ברייתא לא אתי' שפיר אלא ברור כדעת התוס' דהך ב' חשוב ח"צ הואיל ושוין וא"ש הכל:

ג. היוצא מכ"ז דלרש"י למ"ד בתרא עיקר פליגי סוגיא דנזיר וסוגיא דעירובין דלסוגיא דנזיר אף דדמי בח"צ מרבינן בכופו"כ למ"ד בתרא עיקר ולסוגיא דעירובין בעינין ב' צדדים ולמ"ד קמא עיקר לסוגיא דעירובין בעינין דלדמי בג"צ ולסוגיא דנזיר כתבנו באות הקדום דיש להסתפק אי בעינין ג"צ או סגי בב"צ שוב ראיתי דסגי בב"צ מדקאמר שם בנזיר דבפוכו"פ בעינין ב' צדדים והא התם בתרא עיקר והוי כלל ופרט ואין בכלל אלא מה שבפרט והו"ל למימר דפרטא קמא אהני לרבויי מה דדמי בג' צדדין ומדקאמר דסגי בב' צדדין ש"מ דלמ"ד קמא עיקר בכופו"כ נמי אמרינן דהוי כלל ופרט ואהני כללא קמא לרבויי דדמי בב' צדדין כ"ש הוא דמה בפוכו"פ דאיכא ב' פרטין ובתרא עיקר והוי כלל ופרט ואעפ"כ אמרינן דפרט קמא מרבה דדמי לב' צדדין מכ"ש דכלל קמא בכופו"כ יכול לרבות מה דדמי לב' צדדין למ"ד בתרא עיקר והבן וכ"ז לשיטת רש"י. ד. ולשיטת התוספות לא פליגי סוגיא דעירובין עם סוגיא דנזיר ולתרווייהו בכופו"כ למ"ד בתרא עיקר מרבינן מה דדמי בב' צדדין השוי' דכחד צד דמי ולמ"ד קמא עיקר לא מרבינין רק אי דמי בג' צדדין דהיינו בצד הגרוע צריך דלדמי והנה באמת לדעת התוספות אף בד' צדדין השוים כח"צ דמי כמ"ש התוס' בנזיר שם ומוכיחי מסוגיא דחולין אף מדברי התוספות בעירובין שם מבואר דהך דחולין אין הצדדין שוין ואתיא כמ"ד קמא דוקא יעיי"ש והנה באמת גם לדברי התוספות דנזיר יש לעיין לפי מה שהניחו דאין הדבר תלוי בכמות אלא באיכות דהיינו אף שהן הרבה בכמותן אם באיכותן שוין ח"צ חשוב ואף שהן ד' אם הן שוים באיכות ח"צ