מלא הרועים חלק ב רצג

בקרא למילף גז"ש ולאקשויי ק"ו במה מצינו שאנו אומרים מסברא שיהיה זה שוה כזה ואם א"א שיהיה שוה אזי א"א לך להשוותן ממילא אינם שוים בשום דבר שוב מצאתי להדיא ברש"י חולין ד' ק"כ ע"ב ד"ה בדון מינה ומינה בכל גז"ש ובנין אב שבתורה כו' מבואר דאף בנין אב שהוא מה מצינו אמרינן דון מינה ומינה:

י. ויש עוד לחלק בענינים אלו אם הדבר האחר שא"א להשוותן הוא באותו ענין שאתה רוצה להשוותן כגון שריפת חמץ דילפת מנותר במ"מ שיהי' בשריפה אמנם א"א להשוותן בזמן השריפה שנותר זמן שריפתו אחר איסורו וחמץ קודם איסורו וזהו בענין א' בעיקר השריפה שאתה רוצה ללמוד הנה בזה מסתבר טפי לומר דון מינה ומינה כיון דהוא ענין א' ממ"נ אם אתה רוצה ללמוד שריפה תלמוד ג"כ זמן השריפה אבל הכא שהוא ענין אחר כההוא דשבועות דף ל"א דיליף עדות מפקדון מה פקדון מפי עצמו חייב אף עדות מפי עצמו חייב ומינ' מה פקדון בין בב"ד בין שלא בב"ד הנה זהו ענין אחר שאתה לומד דמושבע מפי עצמו בב"ד יהא חייב בעדות משבועות הפקדון דבר זה ילפינן לגמרי שיהא שוה לפקדון רק שאתה רוצה ללמוד עוד ענין נוסף דאף במושבע שלא בב"ד יהא חייב בזה מסתבר לומר דון מינה ואוקי באתרא ובזה מיושב קושיות התוי"ט במנחות פי"ג מ"ה והלח"מ פט"ז מה' מעה"ק דין י"ד דהר"מ פוסק בפ"ט מה' שבועות כמ"ד דון מינה ואוקי באתרא ובהל' מעה"ק פט"ז הי"ד ופי"ז הי"ד פסק כרבנן דרבי דדון מינה ומינה ולפמ"ש א"ש דהתם הוא בענין א' דילפינן מקרבן שמתנדבין שמן בנדבה ומינה מה מנחה בלוג אף שמן בלוג שהוא בזה הענין בעצמו שאתה לומד שמתנדבים אנו לומדים שיעור הנדבה אבל בשבועות העדות כבר ביארנו שאנו לומדי' מושבע מפי עצמו בב"ד וזהו באמת ילפינן לגמרי מיני' רק שאתה רוצה ללמוד עוד ענין נוסף חוץ לזה דהיינו חוץ לב"ד בזה אמרי' ואוקי באתרא ודוק וכן ההוא דיבמות ד' ע"ח ב' גבי ממזרת הוא ג"כ ענין אחר דאנו ילפינן ממזר לגמרי מעמוני ומואבי וממזרת הוא ענין נוסף ע"כ פסק הר"מ בפ' ט"ו מהא"ב דין א' כמ"ד דון מינה ואוקי באתרא ובההוא דב"ק ד' כ"ה ב' גבי מפץ במת דפסק כמ"ד אוקי באתרא אף שהיא ענין א' התם הטעם דגזה"כ וכבסתם בגדיכם ביום השביעי כדמשני רבא שם ובפ' י"א מה' תרומות ה"ב דהוא פלוגתא דר"א ור"י בחולין ק"כ ע"ב פסק כמ"ד ואוקי באתרא דהתם הוא ג"כ ענין אחר עיי"ש:

יא רב חסדא דאוקי פלוגתא דרבי ורבנן בדון מינה במנחות ס"ב א' ומבואר דאין הלכה כרבי מחבירו מוכח דס"ל דהלכה דון מינה ומינה:

יב רב המנונא במנחות שם ואמרי לה רב המנונא לר"ח כו' ולפ"ז רב המנונא מוקי פלוגתא דרבי ורבנן בדון מינה והלכה כרבנן דאין הלכה כרבי מחבירו ומוכח קצת דרב המנונא ס"ל דון מינה ומינה:

יג ר"פ שם במנחות קאמר דכ"ע ס"ל דון מינה ומינה ועיי"ש בתוספות דר"פ הדר ביה וס"ל דרבי ורבנן פליגי בדון מינה ועכ"פ רבנן ס"ל מינה ומינה והלכה כוותיה מוכח דר"פ ס"ל דון מינה ומינה:

יד. רבינא ס"ל התם במנחות דכ"ע דון מינה ואוקי באתרא אך קשה לרבינא הך דמנחות ק"ז דרבנן ס"ל שמן לוג אלמא דס"ל דון מינה ומינה:

טו. רבה ס"ל דון מינה ומינה אפילו לרבי וכ"ש לרבנן ע' פסחים סוף ד' ל"ב ב' ותחלת דף ל"ג ועיי"ש בתוספות ד"ה ומינה ולדברי התוס' אין ראיה אך לקמן יש לנו דברים בדברי תוספות מדברי התוס' מנחות ס"ב ב' ד"ה ר"פ אמר יש להוכיח גם כן כמ"ש דרבה ס"ל דון מינה ומינה עיי"ש:

טז. רב ששת גם כן ס"ל דון מינה ומינה בפסחים שם וכמ"ש באות הקדום לרבה דרבה ורב ששת שדו בה נרגא שם בפסחים עיי"ש:

יז. שמואל דס"ל בזבחים צ"א ב' לר"ט המתנדב שמן קומצו ושיריו נאכלין מבואר שם דס"ל דון מינה ומינה עיין היטב בסוגיא:

יח. ר"ל ס"ל דון מינה ומינה יבמות ע"ח ב' גבי ממזרת לאחר עשרה דורות עיי"ש:

יט. ב"ש דס"ל קידושי אשה בדינר וילפי מאמה העבריה דבעינן שיהא ראוי לגירעון עיין קידושין י"ב א' וקשה דהא כ' התוס' בקידושין ג' ע"ב דמיעוט קנינים לא גמרינן מאמה וישבתי בחידושי דב"ש גוף הקדושין של כסף ילפי מאמה דלית להו גז"ש דקיחה קיחה ולכך כיון דגוף הקדושין ילפי מאמה א"כ הוא כאמה מה התם דינר וכן מדוקדק בש"ס שם דאמר וקדושי אשה לב"ש מאמה נפקא להו עיי"ש ובחידושי הארכתי ואם נאמר דון מינה ואוקי באתרא א"כ לימא לוקי באתרא ודיו בפרוטה דהוא חשוב כסף אף לב"ש ואינו דומה לאמה דהתם בעי' שיהיה ראוי לגירעון אלא ע"כ דס"ל דון מינה ומינה אך זה דוקא לחזקי' שם דאוקי טעמא דב"ש בהכין אבל ר"ז ורב יוסף ורבא מפרשי שם טעמא דב"ש באנפי אחרינא ולדידהו אין ראיה וי"ל דס"ל לב"ש אוקי באתרא:

דיו אי אמרינן היכא דמפריך ק"ו א. ר"ט ס"ל ל"א דיו היכא דמפריך ק"ו ב"ק כ"ה:

ב. ר' יהודה בן בתירא ס"ל ג"כ דל"א דיו היכא דמפריך ק"ו תוס' קדושין ד' י' ע"ב ד"ה זו שביאתה מאכילתה כו' ולפי תירוץ ר"ש מקוצי שהביאו שם י"ל דריב"ב ס"ל דיו אף היכא דמפריך ק"ו ועיי"ש וע' אות ה':

ג. רב הונא דס"ל חופה קונה מק"ו לא דריש דיו היכא דמפריך ק"ו תוס' קדושין ד' ה' ע"ב ד"ה חופה:

ד. לדעת רש"י ביבמות נ"ז ב' יעיי"ש בתוספות ד"ה רב אמר דרב ושמואל ס"ל לדעת רש"י כר"ה דחופה קונה ע"כ ס"ל גם כן דל"א דיו היכא דמיפרך ק"ו כמ"ש באות הקדום ולדעת ר"י ורבינו תם ביבמות שם בתוספות הנ"ל לא ס"ל לרב ושמואל כרב הונא דלית הלכת' כוותיה וי"ל דס"ל דאף דמיפרך ק"ו אמרינן דיו:

ה. דעת רבינו שמשון מקוצי דהיכא אמרי' דיו דוקא היכא דבעי למילף דין חדש לגמרי כגון הך דב"ק כר"ש דבעי למילף נ"ש ברה"י מק"ו אבל היכא דאין הק"ו רק ללמד ולגלות על איזה ענין שמסופק לנו כגון בארוסה שנתקדשה בכסף אי אוכלת בתרומה אי הוי בכלל קנין כספו שאוכלת וילפי' ק"ו בקדושין יו"ד ע"ב דהוי בכלל קנין כספו נמצא הק"ו אינו דבר חדש לגמרי רק גילוי מילתא דזהו הוי בכלל קנין כספו בכה"ג ל"א דיו כך מבואר בתוס' קדושין י' ע"ב ד"ה זו שביאתה מאכילתה כו' בשם הר"ש מקוצי יעיי"ש ובסוגיית הש"ס מביא זה בשם הליכות עולם ונעלמו ממנו דברי התוספו' אלו:

ו. אי אמרינן דיו במה מצינו אף דמיפרך עיין בס' שושנת העמקים כלל ח' שמפלפל בזה:

ז. המהרש"א בחידושיו לפסחים י"ח ב' בתוס' ד"ה למדנו שלישי כ' דלשיטת רש"י צ"ל דהא דאמרי' דלר"ט היכא דמפרך ק"ו ל"א דיו הוא דוקא היכא דאיכא בהך מילתא קרא מפורש ואי הוי אמרינן דיו לא הוי צריך קרא דמק"ו נמי אתי' ואין סברא לומר מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא אלא יתורא דקרא אשמעינן דליליף בק"ו בלמד אפילו מה דליתא במלמד אבל היכא דליכא יתורא דקרא ודאי דנימא דיו ולא עדיף הלמד מן המלמד ע"כ תורף דבריו ועיין בג"ו כלל י"ח:

ח. אי אמרינן דיו היכא דמפרך ק"ו י"ל עשה דוחה ל"ת שיש בו כרת עיין יבמות דף ז' א' תוס' ד"ה ומה עבודה שכתבו דהק"ו דהתם הוא רק לר"ט דלא אמרינן דיו היכא דמפריך אבל למאן דאית ליה דיו ליכא ק"ו ומדאצטרך לא תבערו ש"מ דבעלמא דחי עשה את לא תעשה שיש בו כרת אך לתי' הב' שכ' התוס' שם אין ראיה. דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש א. דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש כיצד כגון ושחט את הכבש