מלא הרועים חלק ב רעו

או אם לרבות או למעט א. או דרשינן פעמים לרבות ופעמים למעט דהיינו היכא דלרבות א"צ קרא דממילא איתרבו אזי דרשינן או למעט והיכא דצריך קרא למעט דרשינן למעט והיכא דנכתבו ב' או במקרא וחד לרבות א"צ קרא וחד למעט א"צ קרא אזלינן בתר קמייתא אי קמייתא צריכין אנו לדרשו למעט אזי גם הב' דרשינן ליה למעט אפי' לקולא ונ"א אדרבא מסיפא לרבות רישא נמי לרבות וניזיל לחומרא כ"ז מתבאר מסוגיא דב"ק ע"ז ב' ע"ח א' מדברי רבא שם:

ב. היכא דאצריכינן ליה בין למעט ובין לרבות נ"ל דאזלינן לחומרא ודרשינן ליה לחומרא ומספקא ליה אי עונשין ע"ז מלקות או ממון אי נימא דספיקא הוא כיון דמצינן למידרשיה לקולא אין לוקין מספק או נימא כיון דהתורה כתב סתמא ע"כ וודאי לחומר כ"כ דאל"כ לא הו"ל למסתם דהא ידעה התורה דאנן לא נדרוש להקל ואם הי' כוונת' להקל היה לו לפר' וא"ל דבאמ' כוונת' להקל והא דסתמ' משום דידעה דמספיקא לא נלקה ויעניש. דאכתי הו"ל לפרושי הקול' שלא נחמיר בגוף הדבר שנאסר אותו מספק וניהו דלא נלקה אם עבר ועשה מ"מ לכתחילה נאסר הדבר לעשות ואם היה כוונת התורה להקל הו"ל לפרושי שלא נאסור אותו כלל. אך אם נאמר כדעת הר"מ דס"ל דס' מה"ת. יותר יש לספק די"ל דלכך סתמה התורה דמספק מותר הוא או נימא כיון דס"ס ידעה דאנן אסרינן ספיקא דאורייתא הו"ל לפרושי. ולכאורה רציתי להוכיח זה מהא דאיתא בב"ק ע"א דבי ר"י תנא או לרבות השליח והנה לכאורה קשה לר"י ל"ל הא מטבחו ומכרו נפקא כדיליף רבא התם דמ"כ מקשינין לכ"ע טביחה ומכירה לכמה דברים. אך יש ליישב עפמ"ש בב"ק ע"ט דהקשו ממה דיליף ממכירה דהוא ע"י אחר דלמא דווקא כשה כשהשליח שוגג כיון דליכא קרא מיותר להכי ייע"ש בתוספות ד"ה נתנו בסוף הדיבור ועיין ביש"ש ובש"ך סימן שמ"א לפי"ז י"ל דזהו טעמא דר' ישמעאל דממכירה לא הוי מרבינן רק היכא דשליח שוגג לכך יליף מקרא מיותר לרבות אף השליח כשהוא מזיד והנה בכאן י"ל דאו אתי למעט שליח לגמרי אפי' כשהוא שוגג וא"ל דלמעט ל"צ דאיצטריך דאי בל"ז הוי מרבינן עכ"פ שליח שוגג מהיקשא דטבחו או מכרו וא"כ דכיון דבין לרבות ובין למעט איצטרך קרא היכא יניף ר"י לענוש משלח כיון דליכא הכרע ניהו דלחומרא ילפינן מ"מ אין לענוש ממון ד' וה' אלא ש"מ דאף לענוש ילפינן לחומרא אך ז"א דלטעמיך היכא יליף הכא לרבות השליח שיתחייב המשלח וליפטר השליח לחומרא דלמא החומרא להיפוך לחייב השליח אך ז"א דהשליח בודאי לא מחייב שהרי לא גנב ולא מתחייב בכפל ואם אין גניבה אין טביחה כדאיתא בש"ס והוי שפיר התם לחומרא לחייב המשלח אך א"א עכ"פ אין להוכיח מדלא דריש להיפוך או למעט לאפוקי דלא נילף מהיקשא דמכירה לרבות דז"א דכיון דאי היקש למחצה עדיף לן למידרש לרבו' כי היכ' דלא נסתור ההיקש כיון דאין היקש למחצה אך עדיין יש להקשות למ"ד אין דנין אפשר משא"א א"כ ליכא למילף מהיקשא דמכירה א"א כ"א ע"י אחר עיין בערך דנין אפשר מא"א אות י"א וא"כ י"ל דלכך כ' או למעט דלא נטעה ללמוד מא"א ממכירה קמ"ל דאין דנין ואף בהיקש כמ"ש בערכו ייע"ש אות ט"ו ולפ"ז אהני היקשא ואהני קרא אהני היקשא לשאר מילי דאפשר אבל א"א אין דנין ואהני קרא דלא נטעה דאף מא"א דנין בהיקש עכ"פ דע"כ הקישן קמ"ל דאין דנין ונ"ל דר"י ס"ל דנין אפשר מא"א ול"ק למ"ד אין דנין דלא ס"ל כר"י דפלוגתא דתנאי הוא ר"א ור"י ביבמות מ"ו וס"ל להך תנא דאין דנין:

אך יש להקשות במה דאמר בקידושין מ"ג דבמעילה וטביחה הוי ב"כ ומייתי שם קרא דטביחה או לרבות השליח והשתא ק' טובא דלפי הסברא דהשתא, דמקשה דנילף ממעילה לכל התורה דיש שלד"ע א"כ בטביחה או לרבות ל"צ ולמעט צריך דלא נרבה שליח ממעילה וא"כ מנ"ל דאו לרבות השליח וי"ל דס"ל דע"כ למיעוטא א"א דמהיקש מרבינן מה מכירה ע"י אחר אך לשיטת התוס' דבשוגג יש שלד"ע בכל דוכתא א"כ אכתי קשה נימא דאו למעט שליח דסד"א לרביי' ממעילה קמ"ל למעט דאי לרבות ל"צ קרא דהוי מרבינן ליה ממעילה קמ"ל למעט והא דמהיקשא יליף מה מכירה זהו בשוגג דבשוגג בודאי יש שליח וכמ"ש התוס' בב"ק ע"ט א' ד"ה נתנו דמהיקש אין ללמוד רק שוגג כיון דלא מייתר ובזה ק' ג"כ מה שהקשתי לעיל על ר"י מנ"ל או לרבות הא איכא למימר או למעט דלא נילף ממכירה וא"ל כמו שישבתי לעיל דאין היקש למחצה די"ל אהני היקשא לשוגג ואהני קרא למעט מזיד. אך אם נאמר דהיכא דבין לרבוי ובין למעט איצטריך אזי אזלינן לחומרא וילפינן ג"כ עונש אזי א"ש לר' ישמעאל כיון דלר"י איצטרך ג"כ לרבות מזיד דלא נימא דבמזיד אשלד"ע כמו בכל התורה והיקשא דמכירה לשוגג לכך ילפינן לחומרא או לרבות לחייב המשלח אבל כאן דלרבות א"צ דהא מצינן למילף ממעילה דאכתי ליכא ב"כ ולמעט צריך כי היכא דלא נילף ממעילה א"כ וודאי דרשינן למעט וק' האיך קאמר דמעילה וטביחה ב"כ ודוחק לומר דגם לרבות איצטרך קרא כדי שיהיה ב"כ דז"א דפשיטא היכא דנוכל לומר למעט ואיצטרך קרא לגופיה ולרבות לא אצטרך לגופא רק דלהוי ב"כ דלא למילף מיניה בעלמא פשיטא שנדרוש למעט דאיצטרך לגופא. וי"ל דבאמת למה דאמר שם בש"ס דלב"ש הוי מעילה וטביחה ב"כ ס"ל לש"ס דב"ש ס"ל דאין חילוק בין שוגג למזיד כדעת הנ"י ויש"ש וסיעתם וא"כ א"א לומר דאו למעט כיון דמהיקש מוכח לרבות כמכירה וא"ל דהתם בשוגג כמ"ש התוס' דלב"ש אין חילוק בין שוגג למזיד וא"ל דכיון דאיכא היקש קרא ל"ל למהוי ב"כ דמעילה וטביחה י"ל ההיקש של טביחה אינו ב"כ דתרווייהו צריכי דגז"ש דתחטא דמעילה איצטרך לכמה דברים דילפינן ומקשינן מעילה לתרומה וגם ההיקש של טביחה איצטרך לכמה דברים דמקשינן מכירה לטביחה וטביחה למכירה ולא הוי ב"כ כיון דתרווייהו צריכי לכך איצטריך או קרא מיותר למיהוי ב"כ והתוס' דס"ל לחלק בין שוגג למזיד הוא לפי האמת דפסקינן כב"ה דשליחות יד חייב ע"י שליח והוי מעילה וש"י ב"כ וא"כ תו לא איצטרך או למעט דבלא"ה מב' כ' אין מלמדין וילפינן מאו לרבות. ובזה י"ל מה דמקשה הנ"י בב"ק על התוס' דס"ל דבשוגג יש שלד"ע דא"כ היכא יליף שמאי הזקן צא והרוג הנפש דשולחו חייב מיואב דהא יואב שוגג הוי ולפמ"ש א"ש דשמאי לשיטתי' דס"ל בש"י אין שליח ע"כ ס"ל דאין לחלק בין שוגג למזיד דאל"כ ליכא ב"כ כלל כמש"ל ודוק (והתוספות פי' לפי האמת דלא קי"ל כשמאי) ובזה י"ל מה דקאמר שם למ"ד ב"כ מלמדין ליגמר ממעילה (וטביחה דיש שלד"ע והקשה בס' ע"י דמאי מקשה דהא הכא ג"כ ולכ"ע מלמדין ולפמ"ש א"ש דבאמת כיון) דר' יהודה ס"ל בב"כ מלמדין א"כ או לרבות א"צ דבל"ז נוכל למילף מב"כ למעט צריך דלא לילף מב"כ לרבות וא"כ הוי דרשינן או למעט והיקשא דטביחה למכירה הוי מוקמינן לשוגג כמ"ש התוס' דבשוגג יש שליח א"כ אין כאן אלא ב"כ למ"ד מלמדין דהיינו מעילה ושליחות יד ולא טביחה ושפיר מקשה למ"ד מלמדין מא"ל. אם לרבות א. אם לרבות כדמרבינן בפ"ד דבב"ק משנה י' מאם כופר אם לרבות כופר להורג שלא בכוונה וכן בפ"ה בסופו אם בהמה אם לרבות עופות. ב. נסתפקתי היכא דלא מצינן למדרשי לרבות דל"צ קרא להכא אם לדרשו למעט כמו באו שכתבתי לעיל מש"ס דב"ק ע"ז עי' בער או אי נאמר דאם לא משמע למעט רק לרבות ולכאורה יש להוכיח כן מהך דב"ק נ"ו דדריש אם בהמה אם איש לא יחיה אם לרבות העופות וק' דהא לרבות ל"צ קרא דמשבת מצי למילף בהמה וכיון דלריבוי ל"צ לה נימא דלמעט אתי דלא נילף משבת לרבות אע"כ אפי' בכה"ג לא דרשינן אם כ"א לרבות ואף דבגז"ש ילפי' לה י"ל מילתא דאתיא בגז"ש טרח וכתב קרא ומכאן ראיה לדעת הר"ן שסובר דמילתא דאתי' בגז"ש טרח וכ' קרא ודלא כהתוספות עיין בערך גז"ש אות י"א וי"ל דזהו לא מופנה משום צד דתרוייהו צריכא ולפ"ז י"ל דבאמת הכא לרבות צריך קרא דליכא למילף מגז"ש דאינו מופנה דאז משיבין והיינו יכולין להשיב פירכא ולכך כ' להדיא אך י"ל דאעפ"כ הוו מצינו למילף במה מצינו וצ"ע ועיין בתוי"ט ספ"ה דב"ק שמתחלה י"ל דלא ילפינן משבת אלא ג' דברים בלבד ואח"כ חזר בו יע"ש ואל תשיבנו דאם בהמה אם איש הי' קודם