מלא הרועים חלק ב רעה

תרומות דאף טמאה צריך לשומרה בטהרה פסחים ט"ו ברש"י בכורות ל"ג ועיין באות שאח"ז:

ב. ר' יהושע פליג שם וס"ל דיש אם למסורת ותרומתי כתיב וקאי אטהורה אבל טמאה א"צ לשומרה בטהרה יעיי"ש וע' בבכורות ד' ל"ד דרמינן דר"א אדר"א דהכא משמע דר"א ס"ל יש אם למקרא ובקידושין בפלוגתא דבבגדו בה ס"ל לר"א יש אם למסורת ומשני דתרווייהו ס"ל יש אם למסורת טעמיה דר"א דס"ל תרומה טמאה נמי ראויה הוא שמא יבא אליה ויטהרנה ועיין בתוס' קידושין י"ח ב' ד"ה כיון ותבין משם דזהו ר"א בן הורקנוס דהוא רביה דר"ע וע"כ גריס שם ר"ת ר' אליעזר ברישא ונקטינן דר"א ס"ל אם למסורת ואף היכא דמקרא ומסורת אין סותרים כמו התם קידושין לא דריש רק המסורת עיי"ש וכן בכריתות י"ז ב' ס"ל לרבא דר"א סובר יש אם למסורת. ג. ר"ע ס"ל אם למקרא קידושין י"ח בפלוגתא דבבגדו בה דדריש הקרי כיון שפירש טליתו עליו ייע"ש. ואף היכא דהמקרא והמסורת אין מכחישים דריש רק המקרא ועיין בתוספות סנהדרין ד"ד ד"ה כולהו ס"ל שהקשו דר' עקיבא אדר"ע דבפ' כל שעה גבי לחם עני דריש ר' עקיבא מקרא ומסורת היכא דלא מכחשי ואמאי לא דריש גבי בבגדו מקרא ומסורת איך שיהיה נראה משיטות הש"ס בפ' כ"ש וגם מהך דכריתות דמחייב בחתיכה א' אשם תלוי משום דמצות כתיב דהיכא דאין המקרא והמסורת מכחישים דריש המסורת ג"כ:

ד. בית שמאי ס"ל אם למקרא סנהדרין ד':

ה. ר' יהודה בן רועץ ס"ל אם למקרא סנהדרין שם. ו. ר"ש ס"ל אם למקרא שם ובקידושין י"ח דריש אם למקרא ומסורת וכמ"ש רש"י דהיכא דלא מכחשי אהדדי דריש תרווייהו:

ז. רבי ס"ל אם למקרא שם ועיין באות י"ב שכתבנו דהיכא דאין מכחישים דריש שניהם המקרא והמסורת:

ח. ר"א דהוא ר"א בן שמוע ס"ל יש אם למסורת לרבא מדמחייב על חלב כוי אשם תלוי ואף דליכא ב' חתיכות וע"כ משום דס"ל אם למסורת מצות כתיב כך מבואר להדיא בברכות י"ז ב' דכך השיב רבא לאביי ר"א ס"ל אם למסורת והנה בגמרא הגי' רבי אליעזר אך התוספות שם בד' י"ח ד"ה באנו למחלוקת כתבו צ"ל ר"א דהוא ר"א בן שמוע ואף לר"ז ור"נ דמפרשי טעמא דרב לאו משום דס"ל אם למקרא מ"מ ר"א בודאי ס"ל למסורת דאי למקרא ניהי דלא בעי אקבע אסורא מ"מ סוף סוף במקרא מבואר דבעי ב' חתיכות ודו"ק ועיין באות י"ב י"ג:

ט. ר' ישמעאל ס"ל יש אם למסורת סנהדרין ד' ב' גבי לטטפת:

י. ר' מאיר ס"ל אם למסורת כריתות י"ח א' ר"מ בשיטת ר"א דלא בעי ב"ח וכבר כתבנו באות הקדו' דמאן דלא בעי ב' חתיכות אליבא דכולהו אמוראי דמפרשי טעמא דרב צ"ל דס"ל אם למסורת עיין באות י"ב:

יא. בבא בן בוטא דהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום וע"כ דלא בעי חתיכה א' מב' חתיכות ס"ל ג"כ אם למסורת כך יתבאר לך אחר העיון בכריתות י"ח א' ר"א אליבא דבבא בן בוטא ייע"ש ועיין באות שאח"ז:

יב. ר"ע ור"ש בכריתות ך"ב ך"ג דלא בעי ב"ח באשם תלוי וכן רבי בכריתות י"ז דלא בעי ב"ח כ' התוספות בסנהדרין דאף דס"ל אם למקרא כמש"ל אות ג' לר"ע ואות ו' ז' לר"ש ורבי דס"ל אם למקרא מ"מ הא דלא בעינן ב"ח אף דהקרי הוא מצוות מ"מ הכא המקרא והמסורת לא מכחשי אהדדי ועיי"ש:

ועיין בחלק א' ערך ספיקא דאורייתא לחומרא אות י"ג שהארכנו בזה מאוד לפרש כוונת דברי התוס' ובארנו דר"ע ור"ש ורבי ס"ל ספיקא דאורייתא מה"ת לקולא והא דמחייבין אשם תלוי היינו משום דמיקבע אסורא כמ"ש מהרי"ט לדעת הרמב"ם והיכא דאיקבע אסורא ס' מה"ת להחמיר ולכך ס"ל לר"ע ור"ש ורבי דמקרא ומסורת לא מכחשי אהדדי דהמקרא מצוות דהיינו מתחלה צריך שיהיה ב"ח כי היכי דליקבע אסור והמסורת מצות דאף אם אח"כ בא עכו"ם ונטל חתיכה א' או כלב או שאכל א' את הראשונה והב' את השנייה מחייב הב' אשם תלוי אף דליכא אלא מצות חייב כיון דכבר איקבע אסורא ובאמת ר"ע ור"ש ורבי בעי דלהוי מתחלה ב"ח מונחים יחד והא דלא בעי ב"ח היינו בשעת אכילה אף דליכא ב"ח כגון שנוטל או נאכל הא' אעפ"כ חייב כיון דכבר איקבע אסורא ולכך המקרא והמסורת לא מכחשי אהדדי:

יג. ר"מ ור' אליעזר ובבא בן בוטא שזכרנו לעיל אות י' י"א ס"ל אם למסורת לבד (ובזה י"ל מ"ש בפסחים ל"ח מצה של מעשר שני לדברי ר"מ כו' והקשה רש"י שם דבלא"ה אינו יוצא דדרשינן עוני לשון אנינות ולפמ"ש א"ש דר"מ ס"ל אם למסורת עני כ' וכדס"ל לר"ע שם דל"ו) אף שיש לקיים שניהם דלדידהו אף מתחלה לא בעי שיהיה מונחים ב"ח ואף דלא איקבע אסורא כלל מחייבין וא"כ הם אזלי בתר המסורת לבד ולא אזלי בתר המקרא אף שיש לקיים שניהם כמ"ש באות הקדום אך י"ל דהם ס"ל ספק מה"ת להחמיר (וע"כ צ"ל דס"ל כן דאל"כ למה חייב אשם תלוי וא"ל משום דאקבע אסורה אסי' דהא לדידהו אף בחתיכה א' מתחייב ודו"ק) כדעת הרשב"א והר"ן וא"כ אין לחלק בין איקבע אסורא ללא איקבע וכמ"ש בזה באורך בחלק א' ערך ספיקא דאורייתא וא"כ א"א לקיים המק' והמסורת דממ"נ אי בעינין מצוות כמו הקרי אזי אף בסוף בשעת אכילה בעינן שיהיו שניהם יחד ואי סגי במצות כמסורת אי אף מתחלה לא בעי' ב' כיון דאין צריך דליקבע אסורא לכך ע"כ המקר' והמסורת מכחישי' ואזלי בתר המסורת אבל היכא דאין מכחישים י"ל דמודו דאזלי' בתר תרווייהו ודו"ק עיין היטב בחלק א' ערך ספיקא דאורייתא שהארכנו בזה בדברים נכונים ייע"ש:

יד. ר' יוסי דס"ל בכריתות כ"ג דלא בעי ב"ח לבסוף ס"ל ג"כ אם למקרא ולמסורת היכא דלא מכחשי אהדדי כמ"ש באות הקדום לר"ע ור"ש ואפשר דר"י אף כשלא היה מתחלה אלא ח"א מחייב וס"ל אם למסורת לבד אף בלא מכחשי או דווקא במכחשי ס"ל אם למסורת כמ"ש באות הקדום לר"א ור"מ ייע"ש ודע דמהש"ס דכריתות כ"ג לא מוכח רק דלא בעי ר"י ב"ח לבסוף אבל בתחלה אין הכרע די"ל דס"ל לר"י כר"ע ור"ש דמתחלה בעי ב"ח וי"ל דאף מתחלה לא בעי כר"מ ור"א ועיי"ש היטב ודו"ק:

טו. רב ס"ל אם למקרא כריתות ר"פ ספק אכל י"ז לרבא ס"ל לרב אף היכא דמכחשי אהדדי אזלינן בתר המקרא (ובאמת לפמ"ש התוספות סנהדרין ד' דהכא המקרא והמסור' לא מכחשי א"כ ס"ל לרבא אליבא דרב אף דלא מכחשי אזלינן בתר המקרא לבד אך כבר הארכתי בח"א ערך ספיקא דאורייתא ובררתי דרבא לשיטתי' דס"ל ספק מה"ת להחמיר וא"כ אין לחלק בין איקבע אסורא ללא איקבע וא"כ אינו יכול לקיים שניהם המקרא והמסורת כמש"ל אות י"ב אבל היכא דלא מכחשי י"ל דמודה רבא דרב בכה"ג דריש המקרא והמסורת) ולרב נחמן רב דריש שניהם המקרא והמסורת היכא דאפשר לקיים שניהם כמ"ש באות י"ב לר"ע ור"ש דלר"נ רב סבר כר"ע ור"ש עיין היטב די"ח מאי איכא בין איקבע אסורא לשא"א לברר אסורו כו' ייע"ש. ולר' זירא דס"ל דטעמא דרב דאפשר לברר אסורו י"ל ג"כ דס"ל דהכא מקיימין שניהם המקרא והמסורת המקרא דבעינן מצוות שיהיה ב"ח ואי לא הוי כתיב המסורת ה"א דבעינן שיהיה בכל חתיכה כזית אבל בשאין בחתיכה אחד רק חצי זית לא מחייב לזה בא המסורת מצות דאף בכזית ומחצה חייב ואפשר דר"ז ס"ל דרב ס"ל אם למסורת היכא דמכחיש המקרא לכך מחייב בכזית ומחצה דליכא מצוות כלל רק מצות כמסורת וכן משמע בגמרא די"ז סוף ע"ב דבכזית ומחצה ליכא מצוות ייע"ש וע"כ לר"ז אזיל רב בתר המסורת ודו"ק:

. טז. רב אחא בר יעקב ס"ל דמי איכא דלית ליה אם למקרא ומסיק דכ"ע ס"ל אם למקרא סנהדרין דא"ב:

יז. רב אחא בריה דרב איקא משמע דס"ל דאיכא תנאי ס"ל אם למסורת והך דלא תבשל דרך בישול אסרה תורה סנהדרין ד"ב:

יח. ר"י הגלילי ס"ל אם למקרא בפ' כ"ש דל"ו גבי לחם עוני עוני קרינן ייע"ש:

יט. רבה ורב יוסף משמע דסבירא ליה אם למסורת עיין פסחים ל"ח ב' דמקשו ותיפוק ליה דאינו נאכל באנינות ס"ל כר"ע דאמר עני כתי' יעיי"ש.