מלאכת מחשבת חלק ב תכז

תודה לה'. אז גם אחיו הרבה לשמוח על הדבר הזה. ותשאלהו אשתו מדוע תחדה בשמחה את פניך על לא דבר הן מידך המה לו ומדוע תשיש? ויענה ויאמר לה כדבר אחת הנשים קלות הדעת תדברי. כי אם לא אשיש ואגיל גם אנכי לקראתו הלא יבין אחי כי מידי היתה זאת לו ויכלם. וכן לזה יהי' הי"ת כמתמיה למען לא ידעו ולא יבינו הצדיקים כי מידו היתה זאת להם ויאמינו כי אך בכחם ועוצם ידם כבשו את יצרם (ולפי דברינו אלה הוא באמת ישוב נכון לקושית המקשה שמחה בעו למעבד ואמאי בכו כי לפי דרשת ר"י שיבכו הצדיקים כאשר ידמה להם היצה"ר כהר לכוונה שאמרנו מכש"כ שנכון לספוד ולבכות על העדר היצה"ר מכל וכל כאשר יהרגהו הי"ת ר"ל שיבטלנו יען כי ימעט שכרם כנ"ל). וזהו לדעתי כוונת ר' אבוה כאשר ראה שכרו כי גדול מאוד תמה בעצמו מאחר שבאין ספק כי זה הי' רק עזר מעם ה' ולולא זאת לא נצחתי אותו ומדוע יהי' נכון לפני שכר הגדול הזה כנ"ל ומהראוי א"כ ליתן תודה להי"ת ולהחזיק לו טובה ע"ז. והוא ממש מאחר הכתובים בצל ידו החביאני וישימני לחץ ברור באשפתו הסתירני (ר"ל נגד היצה"ר) ואני אמרתי לריק יגעתי לתהו והבל כחי כליתי (ר"ל גם לו יגעתי וכליתי כחי נגד היצר הרע הי' אך להבל וריק) אכן משפטי את ה' ופעולתי את אלהי ר"ל כ"ז הוא אך מעזר ה'. ובכ"ז ועתה אמר ה' וגו' ויאמר נקל מהיותך לי עבד וגו' והוא ממש כדברינו וזהו ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו ר"ל שבחסדך תחשוב להאדם כאלו הי' זה מעשה עצמו

וזהו שיעור הכתובים ועתה ישראל מה ה' שואל מעמך כ"א ליראה (ואח"כ יהי' לך עזר וסיוע מאת ה') ללכת בכל דרכיו ולעבוד וגו' ואולי תאמר א"כ ימעט מאוד שכרינו כנ"ל לזה אמר לשמור את מצות ה' אשר אנכי מצוך (ר"ל אף כי אנכי אהי' בעזרך כמו כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה) לטוב לך כלומר ובכ"ז יהיה שכרך משלם. וזהו אמרם אין לגבי משה מלתא זוטרתי היא כלומר בדעתו כי אך מצער הוא מעשה האדם כי אך מעשה ה' הוא כנ"ל

פרשת ראה

ראה אנכי וגו': את הברכה אשר תשמעו וגו': והקללה אם לא תשמעו וגו'

כבר העירו המפרשי' ז"ל אמרו את הברכה אשר תשמעו. ואצל הקללה אם לא תשמעו. ולא אמר כמו כן את הברכה אם תשמעו? אמנם יתכן אצלי בהקדי' מאמר הנביא (ישעי' נ"ד) בצדקה תכונני רחקי מעושק וגו' הן גור יגור וגו'. ואך למותר להעיר בזה כי כלו מוקשה. אך נ"ל לפי מה שאמרו (בפ' בראשית) כי העבירה היותר גדולה היא אשר איננה מצד התאוה הנטועה אצלו מיום הולדו כ"א מרוע לב ושחיתות שכלו ע"ש. לכן יכנהו ה' להיצר הרע הזה בשם „אפס מאותי“ ר"ל שאין מגיע לאדם שום הנאה מזה אפס להיות נדח ומתרחק מאת ה'. וכבר ידוע כי מדרך התשובה שמרגיל האדם א"ע בקצה האחרון היפך מה שעשה כאשר מדרך הרופא הטבעי להמציא להחולה סמי הרפואות מה שיש להם סגולה הפך המחלה מקצה אל הקצה. והוא אמרו