מלאכת מחשבת חלק ב תכו

(ברכות ל"ג מגילה כ"ה). כבר העירו בזה גדולי המפרשים סוף סוף הלא לישראל אין זה מלתא זוטרתי. ולי מאוד יפלא הלא כתוב גם ולאהבה אותו וגדולה מזו הי' לו להקשות אטו אהבה מלתא זוטרתי? אך יתכן לדעתי ע"פ מיש חז"ל כד דמך ר' אבוה חזא תלא עס נהרין דאפרסמון אמר להון אילן למאן א"ל אילן דידך א"ל כל אילן דאבוה ואני אמרתי לריק יגעתי אכן משפטי את ה' ופעולתי את אלהי (ישעי' מ"ט) ולכאורה יפלא מאד איך דימה בנפשו כי יגע לריק והלא אין הקב"ה מקפח שכר כל ברי' ואמרו (אבות פ"ב) ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך ודע שמתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא ל ואמרתי בהקדם מה שאמרו חז"ל (סוכה נ"ב) והאי הספידא מאי עבידתי' פליגי בה וכו' אלא למ"ד על יצה"ר שנהרג הספידא בעו למעבד שמחה בעו למעבד אמאי בכו כדדרש ר"י בר אילעאי לעתיד לבוא מביאו הקב"ה ליצה"ר ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים. צדיקים נדמה להם כהר גבוה. רשעים נדמה להם כחוט השערה הללו בוכין והללו בוכין. צדיקים בוכין ואומרים האיך יכולנו לכבוש את ההר הגבוה הזה. רשעים בוכין ואומרים האיך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה. ואף הקב"ה תמה עמהם שנאמר כי יפלא בעיני שארית העם הזה גם בעיני יפלא (זכריה ח'). והקשה ע"ז הגאון בס' יע"ד בכיה של צדיקים מה טיבה הא באמת כבשוהו? וביותר יפלא התמי' של הקב"ה מה טיבו? והשיב כי מאחר שאין כח ביד האדם לכבוש היצה"ר אך בעזר וסיוע ה' (כאשר אמרו חז"ל (סוכה כ"ב קידושין ל') עה"פ צופה רשע לצדיק וגו' אין לך יום שאין יצרו של אדם מתגבר עליו ובא לטורדו ואלמלא הקב"ה עוזרו היה נופל בידו שנאמר ה' לא יעזבנו בידו) וא"כ יש כאן פ"פ לבלי ליתן שכר להאדם ע"ז. ולזה יהיו הצדיקים בוכין כאשר ידמה בעיניהם להר גדול. ואיך הי' סיפוק בידינו לכבוש אותו אם לא כי ה' עשתה זאת. וא"כ במה איפה נבוא ביום מחר על שכרינו. והשי"ת מטובו וחסדו למען היטיב לבבם ולנחמה אף הוא עמד כמתמי' למען יאמינו כי אך המה בעצמם כבשו ההר הזה ושכרם הרבה מאוד. ומאוד ימתק הענין ע"פ המשל ששמענו. שני אחים עשירים והעני אחד מהם מאוד. ויהי כי אכף עליו פיהו ובביתו אין לחם. ויאלצהו ההכרח ויסע לאחיו העשיר למען יתמוך את ידו. ויקבלהו אחיו בשמחה כעצמו ובשרו. וישב עמו חדש ימים ולא הרהיב עוז בנפשו לפתוח פיו ולבקש מאחיו עזר, וגם אחיו העשיר לא מצא תחבולה איך להחזיק את ידו באופן שלא יתבייש. ויהי כי ארכו הימים והגיע עת היריד סמוך לעירו. ויתייעץ העשיר עם אחד ממיודעיו ויקח מן הבא בידו צרור אבנים טובות ומרגליות אשר עלה מחירם סכום רב למאוד ויתן ביד רעהו ויצוהו למכור זה לאחיו על היריד במעט מחיר ולעשות בחכמה למען לא ידע אחיו כי מידו היתה זאת לו, וישלחהו. אז אמר לאחיו איעצך אחי שמע לי ותסע על היריד למען תשאף רוח וייטב לבך בחברת סוחרים רבים הנקבצים שמה כעת. חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'. ויתן בידו מעט כסף לכלכל הוצאותיו בדרך. ויהי בעברו בשוק ויראהו האיש (אשר הי' מצפה עליו) ויאמר לו קנה נא אצלי הצרור הוה אשר אינה ה' לידי. וכראותו כי אין בידו גם עשירית מחיר המרגליות וימאן ויאמר לא אקחם עד כי הפציר בו האיש למאור והראה א"ע כלא ידע סגולתם ושויים עד כי הוזיל לו כערך המעות שהיו בידו ויקח מידו הצרור ויתן מחירו. ואך מהרה רץ אל אחיו ויפול על צווארו ויספר לו כל הקורות אותו ונטפי דמעי גיל התגלגלו על לחייו מגודל שמחתו ובפיו