מלאכת מחשבת חלק ב תכד
Melekhet Mahashevet part 2 424 · מלאכת מחשבת חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →לא ירצו לבוא למלחמה. כי תניאון לב בני ישראל מעבור אל הארץ וימס לבבם: (עיין אלשיך). ואם תאמרו הלא הקדמנו טעם לדברינו כי אינם צריכים לנו ולעזרתינו כי הכה ה' כנ"ל. לזה אמר כה עשו אבותיכם וגו' כי הטיבו אשר דברו בתחילת דבריהם באמרם באנו אל הארץ וגם זבת חלב ודבש וג' ואחרית דברם היתה מרה כלענה ונגלה רעתם בקהל כי רעות במגורם בקרבם ויניאו את לב בני ישראל וגו'. וכשמעם זאת ויגשו אליו ויאמרו גדרות צאן נבנה וגו' ר"ל שחזרו מדבריהם שאמרו אל תעבירנו את הירדן א"כ איפה זאת נעשה גדרות צאן נבנה למקנינו וערים לטפינו (למען יחזיקו בה בא' מדרכי הקני') ואנחנו נחלץ חושים וגו' וזהו כי באה נחלתנו מעבר הירדן מזרחה. אך גם זה לא היה ברצון מרע"ה שיבנו עתה הערים ויחזיקו בה מדאגה בדבר כי בעת יבנו את הערים יאמרו ישראל כי בדעתם שישארו פה מכל וכל ויניאו בזה לב ישראל. ואולי גם בני גד ובני ראובן יתחרטו לבסוף ולא יעברו את הירדן כאשר פיהם הכשילם בתחילה באמרם אל תעבירנו את הירדן. וזהו שאמר להם מרע"ה אם תעשון את הדבר הזה והוא אם תחלצו וגו' ובאופן כי כאשר ונכבשה הארץ לפני ה' ואחר תשובו ר"ל כי כאשר תשובו או תחזיקו בארץ ותבנו הערים אז והייתם נקיים מה' ומישראל כי לא יהיה לכם שום חשד ואח"ז והיתה הארץ הזאת לכם לאחוזה. ואם לא תעשון כן ר"ל כ"א תבנו מקודם ערים וגדרות צאן חטאתם לה' רצוני יען כי הניאותם בזה לב ישראל ולא זאת לבד כי אם גם ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם. והוא, בנו לכם ערים וגו' רצונו כאשר אך תחלו להקים רצונכם בבנותכם לכם ערים אז גם והיוצא מפיכם (ר"ל שאמרתם מקודם אל תעבירנו את הירדן) תעשו. וזהו ויאמרו עבדיך יעשו כאשר אדוני מצוה והוא טפינו נשינו מקנינו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד (רצונם בערים הנמצאות) כאשר אדוני דובר ולא נבנה כעת ערים וגדרות. (ומה שנאמר להלן ויבנו בני גד וגו' ערי מבצר וגו' הוא על מה שעשו לבסוף בשובם כאשר פירשו גדולי המפרשים ועיין בעקידה (שער פ"ה) ובזה יוסרו בע"ה כל ההערות מהרב ז"ל והמפרשים)
(קנ"א א') ראוי לישב הכפל והשנוי וכו'. ע"ש
ואולי יתכן כידוע כאשר יברח האחד ממקומו כי הציקו אויביו לו מאוד וינוס למדינה אחרת יחשוב בכל עת את המרחק שיתרחק ממקומו למען לא תדבקנו הרעה. תחת אשר אם יסע האדם למרחקים לעשות מסחר וקנין או יכסוף לבית אביו אז יחשוב כל עת המסעות שיש לו עוד למקום חפצו. ולכן מרע"ה אשר היה מחבב מאוד את הארץ ואך כל ישעו וחפצו היה לבוא לארץ ישראל לקיים המצות התלויות, בארץ לזה אמר ויכתוב משה, את מוצאיהם למסעיהם רצונו המסעות שיש להם עוד עד א"י. לא כן ישראל אשר כל חפצם היה אך להרחיק א"ע מהמצריים המעיקים אותם חשבו המסעות שנתרחקו ממצרים וזהו ואלה מסעיהם למוצאיהם: