מלאכת מחשבת חלק ב תטו

ואח"כ וזרעתם לריק אשר לא כן דרכו ית' להעניש תחינה בעונש קשה ואח"ז בעונש קל מזה. וע"ז באה מליצתם אל תקרי בהלה אלא בחלה. כלומר שהקללה תהי' בחלה ר"ל בהעיסה. כי ידוע כאשר יתן האדם המאכל בכלים נאים ויפים וגם המאכל הוא יפה לעינים. יתענג בזה נפשו לרויה גם טרם שישים המאכל לתוך פיו וישבע מזה. כי מההנאה ההיא הוא מתענג וניזון ומתוכה יתברך המזון שבמעיו (עיין עקידה שער מ"ז) וכמו שאמרו חז"ל אינו דומה מי שרואה ואוכל למי שאינו רואה ואוכל וכו' מכאן רמז לסומין שאוכלים ואינם שבעים. אמר ר"ז מאי קרא (קהלת ו') טוב מראה עינים מהלך נפש (יומא ע"ד). ר"ל טוב אשר יהנה מהחוש הראות מהמאכל בעודו על שולחנו. מהלך נפש רצונו אחר שיאכל ויהנה הנפש. ולזה קללם שישלח מארה בהתבואות השחפת והקדחת ר"ל שבתחילה יהיו הגשמים מרובים מאוד ואחר יבער בהם חום השמש וישרוף אותם (כמו כי אש קדחה) ומזה יהיו התבואות קלים ושחורים מאוד כידוע. עד שיהיו מכלות עינים טרם שיאכלם (היפך טוב מראה עינים) ומדיבת נפש אחר שיאכלם יהיו לדאבון נפש. ולא זה לבד אמנם גם וזרעתם לריק וגו' ויספתי ליסרה וגו' ונתת שמיכם כברזל וגו' שלא תוציא הארץ כלל ואח"ז יפגע גם בנפשות וזהו והשלחתי בכם את חות השדה ושכלה אתכם וגו' והבאתי עליכם חרב וגו'. וזהו לבעבור כי אין הקב"ה פוגע בנפשות תחלה. (קצת מזה שמעתי מהרב הג' ר' העניך אפרתי ז"ל)

(קכ"ג א') או אם יכנע לבבם הערל ולא ילכו עמי בקרי אלא ישובו בכל לבבם אז ירצו וכו' ע"ש

למען יתיישבו כפל הכתוב והארץ תעזב מהם וגו' אשר כבר אמר תרצה הארץ וגו' וגם השתנות הלשון ואז ירצו ולהלן אומר והם ירצו את עונם. והטעם או או. ומה שהיפך סדר האבות וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק וגו'? אמרתי ע"פ מה שאמרו חז"ל במדרש עה"פ רעך ורע אביך וגו' (משלי כ"ז) רעך זה הקב"ה ורע אביך זה אברהם ובית אחיך זה עשו. כוונתם כאשר ידענו כי יש לנו ב' בחינות. סור מרע. ועשה טוב. ולכן אם אנו לכה"פ בבחינת סור מרע ואף שאין אנו בבחינת ועשה טוב אזי תועיל לנו זכות אבות. אך אם אין אני גם בבחינת סור מרע ח"ו מה תועיל לנו זכות אבות להושיענו מיד אויבינו! הלא יתנגדו לנו ישמעאל ועשו יען כי גם להם חלק באברהם ויצחק כמונו! ואם משום שאין מעשה אבותיהם בידיהם הלא גם שארית ישראל יעשו עולה ולא יסורו מרע. והוא אמרם שם רעך זה הקב"ה ורע אביך זה אברהם אל תעזוב. רצונו אם ותסירו מרע ותעשו כמעשה אבותיכם אז בבית אחיך זה עשו אל תבוא. ר"ל אז לא יהיו לך לשטן ומקטרג נגד זכות אבות יען לא תשוה אליהם במעשיך. וידוע אשר אמרו חז"ל עה"פ אני ה' בעתה אחישנה (ישעי' ס') זכו אחישנה לא זכו בעתה וסנהדרין צ"ח.). וזהו לדעתי כוונת הכתוב. והבאתי אותם בארץ אויביהם או אז יכנע לבבם הערל ר"ל ואז או שישובו בתשובה שלימה ואז ירצו את עונם ר"ל בעצמם וזהו אחישנה. או וזכרתי את ברית וגו' ר"ל או שאכרח לגאלם בזכות האבות כי לא יסורו מרשעתם. וזהו בעתו. (ויהי' א"כ תיבת או אז מושך עצמו ואחר עמו). אמנם לבל תאמר אם יהיו ישראל ח"ו במדריגה הזאת ולא יסורו מרע הלא לא יועילו גם זכות אבות כנ"ל לזה אמר כי מטובו