מלאכת מחשבת חלק ב תיג

מסתפינא הייתי אומר כי הפסוק הזה בא לפרש הפסוק הקודם ומעוך וכתות וגו' ובארצכם לא תעשו ר"ל לא לבד שלא תקריבו אותם לה' כי גם אסור לסרס אותם (ואפילו ע"י עכו"ם כאשר אמרו חז"ל) וא"כ בוודאי לא ימצא בארצכם. אך מה שאזהירך ע"ז (מאחר שלא יהי' בנמצא) הוא, ומיד בן נכר. רצונו אם תשיגו את המסורסי' מיד בן נכר אשר יסרסם לעצמו ותקחו מאתם לא תקריבו מכל אלה (ואף כי לפי הנראה אין זה מום כי עוד משובח בזה לרדיה ולשחיטה) כי משחתם בהם מום בם ר"ל מה שהשחיתו מהם אבר ההולדה (אף כי משובח בזה) זה יחשב למום ולזה לא ירצה לכם. (ובזה ניחא מה שהוצרכו חז"ל לדרוש מהפסוק איש איש לרבות את העכו"ם שנודרים נדרים ונדבות כישראל ולכאורה הלא כתוב הדר הוא ומיד בן נכר לא תקריבו מכל אלה אבל בלא מום תקריבו מהם. ולפי דברינו שהכוונה שאל יקריב זה ישראל לעצמו ניחא)

פרשת בהר

וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו: במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואות ימכר לך

הלשון מגומגם מאוד. והנכון לפי הפשט כמו שכתב הרב ז"ל בפ' חוקת כי הדבר הנראה לעין יפעול בכחו בדמיון האדם יותר מאוד מאשר יתפעל מראיית השכל ע"ש. ולכן מדרך המוכר חפץ לחבירו יראה ללוקח אך המעלות וישים תמיד אצבעו עליהם ויסתיר החסרונות מעיני הקונה (ואף כי סוף סוף יראה גם החסרונות) וטוב טוב יאמר המוכר למען יתאנה הלוקח ולא ישים לבו על החסרונות. ובהיפך הקונה ישים ידו על החסרונות למען ישרישם בלב המוכר ורע רע יאמר הקונה למען הוזיל לו ויתאנה המוכר. וכאשר אמרו חז"ל (ב"מ נ"ט) ולא יבור את הגריסין וכו' ושווין שלא יבור על פי מגורה שאינו אלא כגונב את העין. והטעם כי כאשר יברור הפסולת נראין יפין ומעלין בדמיהם יותר הרבה מדמי הפסולת שנטל. וכן כאשר ימכור איש שדהו אם יחשוב המוכר התבואות שיעשו עוד עד היובל בוודאי יתאנה הלוקח כי לא יתן אל לבו השנים שיצאו כבר מיובל העבר. וכן אם יחשוב וישריש הלוקח בלב המוכר השנים ותבואות שיצאו יתאנה המוכר. ולזה נתנה לנו התורה עצה לבל יתאנה שום אחד מהם. וזהו אמרו במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך ר"ל אתה הקונה תחשוב השנים שיצאו אחר היובל העבר ואל תתן את לבך לדברי המוכר אשר במספר שני תבואות ימכר לך ר"ל שיחשוב לך אך שני התבואות הבאות ובזה האופן יצא בוודאי החשבון במשפט וצדק ואל תונו איש את אחיו. (העיקר שמעתי מידידי הרב הג' ר"ש ב"ש נ"י)

פרשת בחקותי

אם בחקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם: ונתתי גשמיכם וגו'

ע' בדברי הרב שהק' מדוע בכל התורה לא נכתב ייעוד רוחני לתת מרגוע