מלאכת מחשבת חלק ב תיב

תרי"ג מצות ורובם ככולם לעשות טוב עם בני גילך ובקל תמצא מצוה כזאת. וזהו אמרו סור מרע ועשה טוב וכגון בקש שלום ורדפהו אשר הוא מגדולי המצות). וזהו שאמר ר' ינאי כל ימי לא הבנתי פשט הכתוב רצונו אמרו לו בנים ולא אמר בואו בנים עד שבא הרוכל הזה ר"ל באשר כי הוא רוכל ומשא על שכמו, ובכ"ז היה נשמר מאוד לנפשו מעון לה"ר. ממנו נתתי אל לבי להבין זה כנ"ל. ולזה גם משה מזהיר וכו' ר"ל לזה ענשו בצידו זה המוציא ש"ר יתייסר בנגעים יען כי ע"ז אין לו שום התנצלות: א

פרשת אחרי

מות

(קי"ג א') ירצה המקריבים מבני ישראל יזבחו זבחי שלמים עצמם וכו'. ע"ש. לפי דברי הרב ז"ל הי' לו לאמר אותם לה'? אך הוא הדבר אשר דברנו כי כוונת הקרבן הוא למען ישים בה' כסלו ויאמין כי חייו ופרנסתו תלוי' אך ברצון ה' המשגיח על כל ברואיו. וגם אשר ישליטנו האלהים ליהנות בעוה"ז אך מתנת אלהים היא. וכאשר יחזיק אמונתו בזה בוודאי לא יתעה לשוא נפשו לזבוח לשעירים למען ישיג מהם השפעה. וכמו שענו הנשים המקטרות למלכת השמים אל ירמיהו ומן אז חדלנו לקטר וגו'. וזהו כוונת הכתוב איש איש וגו' למען יביאו בני ישראל את זבחיהם ר"ל אשר ידמו בדעתם כי זהו שלהם ועוצם ידם. והביאום לה' ר"ל כי יתבוננו בדעתם כי הכל הוא לה'. ואך מטובו וחסדו הרשם לאכול מהם ולשבוע מטובם. וזהו וזבחו זבחי שלמים לה' אותם ר"ל שיתנו תודה ושבח לה' אשר זיכה אותם לאכול משולחן גבוה. ואז ולא יזבחו עוד לשעירים וגו' ר"ל כי מאי אהני לי' העצבים אם לא יהי' ברצון ה'. ולזה רמז ג"כ הכ' (בפ' קדושים) אל תפנו אל האלילים וגו' וכי תזבחו זבח שלמים לה' לרצונכם תזבחוהו יאמר שלא יפנה לבו אל האלילים להאמין שיהי' בהם תועלת מה להמשיך עי"ז השפעה אליו כי הבל המה גם יחד. כי לזה ציותי אתכם גם וכי תזבחו זבח שלמים לה' ר"ל הלא אין להקב"ה צורך בו כי לו כל חיתו יער וגו' וכוונתו היא אך לרצונכם תזבחוהו ר"ל שבזה תבטלו רצונכם ותאוותכם כי תאמרו למה לנו לגזול או להונות עמיתנו אם לא יהיה ברצון ה' גם מה שיש לי אינו שלי וא"כ לריק יגעתי ולתוהו והבל גזלתי את שאינו שלי ומאי אהני לי' לרמאי רמאותו

פרשת קדושים (קט"ו א') אלא מזבח אדמה וכו' לרצונכם תזבחוהו ואין מכריח להביאם. כבר פרשנוהו בפ' הקודמת ע"ש

פרשת

אמור

(קי"ז א') ואם עם בני נכר ידבר איך לא אמר לא ירצו להם? וכו'. ע"ש. ולולא