מלאכת מחשבת חלק ב תי

החופש כמ"ש חכמי הטבע וכאשר נראה בחוש כי העדר החופש הטבעי תאדיב נפש בעלי כנף משמיעי רננות ביערים ומדבריות מדי יושמו בכלוב ולא ישמיעו עוד הוד קולם הערב אף כי יותן להם אוכל למכביר אשר לא ימצאום בשדה וכמו שאמרה היונה יהיו מזונותי מרורים כזית מיד הקב"ה וכו') בכ"ז ההשתעבד אל אשר תאות ההשתעבדות וההכנע אל אשר תחויב לו ההכנעה הוא דבר יקר יותר ממנו (כמ"ש בעקידה שער צ"ח) ר"ל ההשתעבדות למלך זהו תכלית החפשית כאשר נראה בעליל כי גם מגדולי העם וקציניו אשר להם נחלת שדות וכרמים למרבה בכ"ז ישליכו עשרם ורכושם הרב אחרי גיוס למען יעבדו להמלך גם ע"מ שלא יקבלו פרס. יען כי העבודה וההכנעה לגדול ממנו מאוד במעלה הוא תכלית החפשית. (וכמו שהמליצו חז"ל הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים). ולזה אמרתי על דברת בני האדם אשר ירצו גם המה שיהיו חפשים למען יעשו תאוותם כחפצם ולא יהיו נכנעים תחת יד התורה והמצות (ובהפקירא ניחא להו) מאחר שכבר הוא נמצא בטבע. ולראות שהם בהמה המה להם. ואדרבה כי הרשע אשר יעשה כל מה שתתאוה נפשו הבהמית אין ביד שכלו למשול עליו ולהמנע מלעשותו. הלא נפשו ושכלו ורצונו נמכרי' לצמיתות ליצרו הרע ותאוותיו הבהמיות. ונמצא כי הוא נכנע לפחות ממנו מאוד ויסור למשמעתם. אף כי לבסוף יתחרט מאוד ויבוש ממעשיו ויהי' לבוז ולחרפה. לא כן האיש אשר חננו אלהים בדעת ובידו לעמוד על נפשו לכבוש את תאוותיו מדבר המזיק לנפשו. זה אינו נכנע לפחות ממנו. ואדרבה החומר והתאוה וכח הבהמי שלו משועבדים ונכנעים ת"י שכלו. ואך שכלו שורר בביתו. ולכל אשר יחפוץ יטנו. ואין ספק כי הוא נקרא איש חפשי (וכמ"ש חז"ל אבות פ' ו' שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה כי בעיני המשכיל היראה והמוסר לחופש אמיתי יחשבו. יען כי אז הוא חפשי מעבדות היצה"ר ותשוקתו החומרית)

ולכן המצורע הזה אשר דבר לה"ר ולא הטה אזנו לקול הקורא מי האיש החפץ חיים וגו' נצור לשונך מרע וגו' ולא היה בכחו לכבוש יצרו אף בדבר כזה אשר אין לו הנאה ממנו הלא הוא פחות וגרוע יותר מבע"ח הבייתיות הנכנעים להאדם החשוב מהם. (ולדעתי הוא מליצת הנביא (ישעי' א') בנים גדלתי וגו' ידע שור קונהו וגו' ר"ל השור ידע והתבונן להיות נכנע להאדם החשוב ממנו. וחמור הגרוע מהשור לכה"פ ידע אבוס בעליו המאכילו ומשקהו. אבל ישראל לא ידע אף כי אנכי משפיע להם טובי ואני הנותן להם לחמי ומימי. עמי לא התבונן ר"ל אשר הוא להם תכלית הכבוד והחפשית שיהיו עמי ועבדי ה' צבאות ממ"ה הקב"ה). ולמען יתבונן בזה המצורע ויהי' חטאתו נגדו תמיד ויתפעל ממראה עיניו (כאשר כתבנו לעיל פ' ויקרא) לזה יקח הכהן הציפור החיה וטבל אותה בדם הציפור השחוטה לנגד עיניה (כי צער בע"ח בזה גדול מאוד באין הפרש בין צער האדם לצער בע"ח בזה כמ"ש הרב המורה ז"ל (ח"ג פ' מ"ח) בענין איסור אותו ואת בנו ושילוח הקן (ועקידה שער צ"ז) שאם יקח האם על הבנים יבוא לשחטם זה בפני זה. ותעמוד האם על דם בניה והרי צער גדול). ואחר שישלחנה חפשי אין ספק כי באות נפשה תשאף רוח ותברח למדבר למען תהי' חפשית. ויהיה א"כ בזה תוכחת מגולה להמצורע. ויתבונן כמה הוא גרוע מהציפור הזאת. כי הוא כבוש תחת יצרו הרע באין מנוס לעמוד על עצל במו מדר לה"ר ולזה