מלאכת מחשבת חלק ב תט

החלב על החזה יביאנו להניף אותו תנופה לפני ה' למען הראות לכל כי הכל הוא של הקב"ה ומידו נתנו לו ואז יאכל הבשר ויתן תודה לה' אשר הרשהו לאכול ממנו לשבוע מטובו כנ"ל. וזהו אמרו זאת התורה לעולה ולמנחה וגו' ר"ל גם בזמן שיתבטלו הקרבנות ויהי' התורה והתפילה במקומם יהי' ג"כ ע"ד הזה כנ"ל, ויפה דרשו ע"ז חז"ל (מנחות ק"י) אמר ר"י כל העוסק בתורת חטאת כאלו הקריב חטאת כנ"ל

פרשת שמיני

ויאמר משה אל אחרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עולתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן העם וכפר בעדם

יקשה מאחר שכבר יכפר בעדם עם חטאתו ועולתו למה יעשה עוד קרבן העם לכפר שנית בעדם? אמנם הוא הדבר אשר אמרנו (בפ' ויקרא) כי יגדל מאוד חטא הכהן המשיח מאשר יחטא אחד העם כי מאוד מאוד פועל משל הגדולים בקטנים כי ממנו יראו וכן יעשו (כמ"ש הרב ז"ל כמה פעמים). והנה לפ"ז חטא אהרן בשתים. הא' בנפשו בחטא העגל. והב' כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם כתרגומו לסאבותהון שום ביש בדריהון וכפי' הרמב"ן ז"ל כי יאמרו הדורות הבאים לא לחנם עשו אבותינו העגל כ"א מצאו בעבודתו תועלת להם וטוב גם לנו לעבדו (ואף כי באמת היתה כוונתו לש"ש כמ"ש חז"ל). ואמרו בתוספתא של פרשת מלואים בת"כ שעגל החטאת הוא בא לכפר על מעשה העגל. ולזה ציוהו השי"ת להביא עגל לחטאת ואיל לעולה. כי החטאת תכפר על המעשה עצמה. והעולה על שגרם שממנו ילמדו בני ישראל כנ"ל. וזהו אמרו ועשה את חטאתך ואת עולתך. ואם תאמר למה הוצרך לשניהם. ע"ז השיב וכפר בעדך ובעד העם רצונו החטאת תכפר על המעשה. והעולה על אשר הכשלת בזה את העם (כי זה החטא הוא כעין מחשבה אשר ע"ז תבוא העולה). ואח"ז ועשה את קרבן העם וכפר בעדם ר"ל על אשר חטאו ישראל בעצמם במעשה העגל

פרשת תזריע (ק"א ב') לפי שזאת המדה היא מדת שאר בע"ה ההולכים לתומם

ירעו וישחיתו וכו' ע"ש. לפ"ז אמרתי טעם לשבח מה שציותה התורה להמצורע שיביא שתי צפרים חיות וגו' ושלח את הציפור החיה וגו' אשר לכאורה אין טעם למה יקח את הציפור החיה ומה יעשה בה? הן לא ישחט אותה. ולא יזרק מדמה. כ"א ישלחנה חפשי. אשר לא נמצא דוגמתה בכל הקרבנות? והטעם למה הוצרך דוקא לציפור דרור כאשר שנו חז"ל במסכ' נגעים ומביא שתי צפרים דרור ואם שחט אחת ונמצאת שלא דרור וכו'. אמנם ידוע כי אף שהחירות והחפשית הוא דבר נאות ונכסף מאוד לכל בעלי שכל (ואף בלב בע"ח הטביע הי"ת אהבת