מלאכת מחשבת חלק ב תז

אל לבו אף בהגיעו העונש כי יאמר זכיתי לבי (כאמרם ז"ל (הוריות י') אריב"ז אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו. ומה אם נשיא מביא קרבן וכו) והנו ככל המון העם אשר לא יתן לבו לשוב עד שיודיענו חבירו כזה וכזה עשית. לכן כתוב בשניהם ואשם ר"ל כאשר יגיע אליו העונש יפשפש במעשיו או שגם לאחר העונש לא יתן אל לבו להביא כפרתו עד שהודע אליו חטאתו מפי אחרים. וזהו או הודע וגו' ולדעתי זהו כוונת הכתוב הוכח תוכיח את עמיתך ר"ל תודיע אליו חטאתו ותוכיחו על פניו. ולא תשא עליו חטא ר"ל מדוע לא פשפש בעצמו במעשיו ולכן לא אודיעהו גם אנכי למען הלעט לרשע וימות. אמנם לכף זכות תדינהו כי כזה וכזה תעשה השכחה לכן עליך להזכירהו ולהוכיחו על פניו

פרשת

צו

(ק"ט ב') וחובה לכל בריה מעשי ידיו להכיר עושהו וכו' לדרוש מאתו החיים והשלום לחם לאכול וכו'. לפי דברי הרב ז"ל יוצדק מאוד כפל לשון הפסוק. דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו לה' יביא את קרבנו לה' מזבח שלמיו וטעם אמרו ידיו תביאנה. ואמרו עוד את החלב על החזה יביאנו. בהקדם מה שאמרו חז"ל (ברכות ט"ז:) אמר ר"א מאי דכתיב כן אברכך בחיי וגו' (תהלים ס"ג) זו ק"ש. ובשמך אשא כפי זו תפלה. אם עושה כך עליו הכתוב אומר כמו חלב ודשן תשבע נפשי וכו'. וראוי להבין מהו אם עושה כך? ונראה ע"פ מה ששמעתי (בשם גאון א') על מה שתקנו מסדרי התפילה אלו פינו מלא שירה כים וכו' שמאוד יפלא אמרו מתחילה אין אנו מספיקים ואח"כ אמר ע"כ אברים שפלגת בנו וכו' הן הם יודו וכו'? אמנם ידוע הוא כי אם יקריב איש למלך מנחה או מאכל בכלים פחותים ונבזים אין ספק כי יגדל עליו חמת המלך אשר אין להשיב כמ"ש הנביא (מלאכי א') הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך. אמנם אם המלך יסע דרך עיר קטנה ועבדיו הולכים לפניו עם כלי הבשול הנצרכים לסעודה ויתאכסן בבית איש אחד למען יאכל שם לחם ויתנו לו המאכלים בכלים בלתי יפים אין לבעה"ב חטא בזה יען כי הכלים האלה אינם שלו כ"א של המלך. ולמה יאשם? לא כן אם משרתי המלך ימסרו לבעה"ב הכלים נקיים מאוד וטרם שיבוא המלך ישתמש עמם הבעה"ב ויאכל בהם מאכלים פחותים. ופתאום כאשר יבוא המלך יסדרם על השולחן בעוד המה מטונפים וטומאתם בשוליהם ולא מורק ושוטף במים אז ענשו גדול מאוד. והוא אמרו אלו פינו וכו' ר"ל אלו היו הכלים האלה שלנו ושל עצמנו ואף אם היו. גדולים ויקרים מאוד אין אנו מספיקים להודות לך וכו' כי מי יערב לבו לגשת מול הדרת כבוד ממה"מ הקב"ה ולערוך שולחן נגדו להללו ולשבחו בכלים כאלה? הן השמים לא זכו בעיניו. ואנה ניקח כלים נאותים לפי כבודו? אך יען כי ע"כ אברים שפלגת בנו. ורוח ונשמה שנפחת באפינו ולשון אשר ש מת בפינו ר"ל הלא הכלים האלה המה שלך שנתת לנו בחסדך לכבדך עמהם הן הם ר"ל אך כאשר המה במצבם שלמים ונקיים וטהורים כאשר נתת לנו. יודו ויברכו וכו'. אך באופן כי כל פה לך יודה וכו' ר"ל שיהיו מיוחדים אך