מלאכת מחשבת חלק ב תד

תשמטנה ונטשת וגו'. שאין הכוונה על חולשת כח האדמה, כי לא יפלא מה' דבר. וכאשר תראה בעיניך אף כי לא תזרע בכ"ז תשא הארץ די פריה, ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השדה כי אין מעצור לה' שתתן האדמה כחה שנה שנה בלי מגרעת, ולכן סמכה התורה ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות למען (ר"ל באופן) ינוח שורך וחמורך וגו' כנ"ל, כי גם בזה אין הכוונה לחזק גופך כ"א שכן גזרה חכמתו ית', וזהו ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ר"ל אך בעבור כי אני אמרתי וצויתי אתכם כזאת, ושם אלהים אחרים (רצונו על הטבע כנמצא כמה פעמים ששם אלהים מושאל אל הטבע) לא תזכירו לא ישמע על פיך יען כי הי"ת משדד הטבע, ובפ' תשא כאשר ציוה הי"ת במעשה המשכן והבטיחם להשכין שכינתו ביניהם אז פירש להם הכוונה משמירת השבת ופירש להם מתן שכרו (כאשר הוכיחו מזה חז"ל שבת י') וזהו אך את שבתותי תשמורו. ר"ל לא לבד שתתבטלו מהמלאכה אך שיהי בזה גם מעשה והוא פעולת השכל. וזהו לדעת כי אני ה' מקדשכם ביתר שאת על כל שאר בע"ח שאין להם אלא פעולה פרטית ואין מגמתה השכל וכפי' הרב ז"ל, וזהו ושמרו בני ישראל את השבת לעשות וגו' ר"ל שיעשו מעשה, ומה הוא המעשה? ברית עולם. זהו התורה. וכמ"ש חז"ל לא נתנו שבתות לישראל אלא לעסוק בתורה (ולכן הוכיחו חז"ל מזה עכו"ם ששבת חייב מיתה יען שאין להם אמונה ובטחון בהי"ת וחלק ונחלה בשכל לעשות השבת כמצוה כנ"ל. וישבות אך למען ינוח גופו מעמלו כדי שיוכל לעשות מלאכתו ביתר שאת למחרתו. ויראה כאלו אין ביכולת הי"ת לפרנסו בלתי עמלו ויגיעתו והוא היפך הכוונה כנ"ל). ובפ' ויקהל לדעתי הן הן הדברים אשר ציוה ה למשה בפ' כי תשא ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתותי תשמרו וגו' אך הקדים להם אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן להורותם שמלאכת המשכן אינה דוחה את השבת וכפי' רש"י ז"ל וכאשר אמרו חז"ל בתו"כ יכול יהא בנין בית המקדש דוחה שבת ת"ל וכו'

פרשת

ויקרא

(ק"ח א') ר"ל אדם אחר וכו' מכם ותרומתכם קרבן לה' וכו'. ע"ש. כבר חקרו גדולי חקרי לב על מהות הקרבנות וכוונתם. וידוע אשר כתב בזה הרב בעל עקידה (שער נ"ז) כי עיקר הדבר הוא למען יכנע לב החוטא בראותו זביחת הבעה"ח ההוא. ינתחהו, ישרפהו. ולמען אמור יאמר האדם החוטא, הן כל אלה הדברים היו ראוים להעשות בגופי ואברי על אשר חטאתי וישר העויתי ואז יכנע לבבו הערל וישוב אל ה' וירחמהו, ובחר הי"ת לעשות הדברים ההם בבע"ח כי אין אדם חוטא אא"כ נכנס בו רוח שטות ונמשל כבהמות נדמה, והנה לא באתי לחדש בזה חדשות, כי מי אני ומה חיי לדבר בגדולות ונפלאות סודות התורה (כי כבר נלאו המתפלספים מגדולי עמינו הוא הרב המורה ז"ל (פ' ל"ב ח"ג) למצוא בזה טעם מתקבל על פרטי דיני הקרבנות וכחו שהשיגו הרמב"ן ז"ל וסתר דבריו) אך באתי להוסיף מעט על דבריו ולהטעים אמריו. והוא