מלאכת מחשבת חלק ב תג

פרשת ויקהל

ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש וגו'

עיין בפנים בדברי הרב ז"ל שהביא טוב טעם בדרך הדרוש מה שכפלה התורה מצות השבת בכמה מקומות ע"ש. ואולם עוד ראוי לתת לב גם על השתנות הלשון בכל פעם ופעם, ואין סיגנון אחד לכל האזהרות בזה. לכן נתתי אל לבי לבוא אחריו ולמלאות דבריו בדרך הדרוש ע"פ דברי החסיד בעל ח"ה ז"ל (בשער הבטחון). ותוכן דבריו הוא, כי יש להאדם אך לבטוח בה' בכל מעשיו. ויאמין כי לא תועילנו שום חריצות במעשי שיקנה בזה יותר ממה שנגזר עליו. וביכולת הי"ת לפרנסי אף בשבתו בביתו ולא יצא החוצה כאשר יטרוף השי"ת העובר במעי אמו והאפרוח בתוך הביצה אשר אין בה מקום מפולש להכניס אליה דבר מחוצה. והעוף באויר. ודגים בים. והנמלה הקטנה עם חלישותה. ויבצר הטרף גם מהארי בקצת הימים עם גודל תקפו כמ"ש כפירים רשו ורעבו (תהלים ל"ד). אך כי כבר נגזר על האדם בזעת אפך תאכל לחם למען לא ישמן ויבעט ולזה אמרו חז"ל (ילקוט ראה) יכול ישב בטל ת"ל בכל מעשה ידך אשר תעשה. והוא ממש כדמיון העשיר אשר לו עני קרוב ממשפחתו ומוטל עליו לפרנסו. אמנם יען כי הבטלה מביאה לידי שעמום. ורוב הפשעים יסובבו ממנה. לכן יצוה עליו עבודה מה לשאת משאות ולהסיע אבנים מצד זה לצד אחר איזה שעות ביום ואף שאין לקרובו העשיר צורך בהם. ככה העמיס ה' על האדם איש איש במלאכתם אשר המה עושים. זה בכה וזה בכה. וכאשר ישריש האדם בלבו בטחון ואמונה כזאת אין ספק כי יהיה מאושר מאוד וכל מעשיו וחפץ קניניו לא ימנעוהו לקיים כל המצות אשר ציוה ה' כתיקונם ולא יקשה גם בעיניו להוסיף מחול אל הקודש ביום השבת מאחר כי כן ציוהו הבורא ולמה ידחוק השעה למען בצוע בצע כי מה מנהו יהלוך ומה שנגזר עליו מהפרנסה לא יבצור ה' ממנו לימי השבוע הבא. ועוד יתן תודה לה' אשר בחסדו נתן לו הי"ת יום מנוחה ועונג לנפשו חלף העבודה הגופנית העמוסה על שכמו משא לעיפה כל ששת ימי המעשה. לא כן האיש אשר אין לו בטחון ואמונה כזאת אבל ידמה בלבו כי כחו ועוצם ידו עשה לו את החיל הזה. על ה' יזעף לבו אשר העמים עליו עול התורה והמצוה למען ידל. ויום השבת אשר לא יעסוק במסחר וקנין הנהו לו על אפו וחמתו, ואל השמים ישא עיניו. לספור הכוכבים למהר אל עסקיו, ואין קץ לכל עמלו שיעמול לרוח לא ייעף ולא ייגע, וזהו אמרו ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך וגו', ר"ל שתאמין שאין צורך להי"ת במעשה ידיך אך העמיס עליך העבודה ובהכרח תעשה מלאכה כל ששת ימי המעשה והנך כערך העבד בהם. ואחרי אשר תהיה בבחינה הזאת אז לא תעשה כל מלאכה וגו' ר"ל לא יקשה אז בעיניך לפרוש משום מלאכה ולעשותה גם ע"י עבדך ואמתך וגרך וגו' רצונו לעשות אפילו ע"י אינו ישראל כי מה לך ולצרה הזאת מאחר שהי"ת פטר אותך ביום הזה מהעבודה. ולא עוד כי גם תתן תודה לה' אשר ברך את יום השבת ויקדשהו מלהעמיס עליך עבודה כבכל ששת ימי המעשה. וזהו ע"כ ברך ה' את יום השבת ויקדשהו

ולמען לא יאמר האדם כי לזה נתן לו ה' את יום השבת למען ינוח גופו מעמלו מששת ימי המעשה ולמען יחליף כח וגבורה לעשות מלאכתו אחר השבת ביתר שאת. כאשר ידוע במחקר. וגם מטבע האדמה ההכרח לעזוב אותה שנה אחת בורה ולשנות זריעתה, ולזה שם הי"ת ימי הסתיו ותישן האדמה שנת החורף למען תשא די פרי בימי הקיץ ביתר שאת. ולזה ילמדנו התורה בפ' משפטים והשביעית